נמל אשדוד
נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. נמל אשדוד פועל לצד שני הנמלים המסחריים האחרים בישראל - נמל חיפה ונמל אילת. נמל אשדוד ממוקם בים התיכון, בחלקו הדרומי של מישור החוף של ישראל.
מיקום
נמל אשדוד ממוקם כארבעים ק"מ דרומית לתל אביב, ליד שפך נחל לכיש. הצורך להקמת נמל עמוק מים התעורר כבר בימיה הראשונים של המדינה, לאחר שהתברר, שאין אפשרות להרחיב את הנמלים הקיימים כדי להבטיח שינוע וטיפול יעיל במטעני היצוא והיבוא, שהיקפם הלך וגדל. ההחלטה להקים את הנמל הנוסף באשדוד, התבססה על מספר שיקולים:
- הקמת הנמל עולה בקנה אחד עם מגמת פיזור האוכלוסין והקמת מרכזים עירוניים באזור הדרום.
- מיקום הנמל מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה - וחזרה. לדוגמה - המרחק מפרדסי רחובות לנמל אשדוד, קצר ב-102 ק"מ מהמרחק מרחובות לנמל חיפה. דוגמה נוספת - הובלת אשלגן מסדום לנמל אשדוד מקצרת את הנסיעה ב-120 ק"מ.
- מיקום הנמל מבטיח כמה יתרונות חשובים נוספים והם: הנמל קרוב לעורקי התחבורה הקיימים ובנוסף לכך הוא קרוב למרכזי התעשייה והייצור של ישראל, ולתל אביב - מרכז המסחר של המדינה.
נתונים
נמל אשדוד הוא אחד הנמלים עמוקי המים הבודדים שניבנו בים הפתוח, ובנייתו הייתה כרוכה בקשיים הנדסיים רבים. להחלטה על מיקום הנמל ובנייתו קדם סקר ימי ואקלימי, שאושש את ישימות הקמתו. אורכם הכולל של רציפי הנמל מגיע כיום ל - 4123 מ', מתוכם מיועדים 2074 מ' למטען כללי, 485 מ' למכולות, רציף רב תכליתי באורך 434 מ', ו-500 מטרים למטעני צובר. נמל אשדוד מוגן על ידי שובר גלים ראשי שאורכו 2,200 מ', אשר ממוקם סמוך לקצה הדרומי של קו החוף, חודר לים, ונמשך לכיוון צפון. שובר גלים צדדי, אשר ממוקם בחלק הצפוני, חוסם את שטח המעגן מכיוון צפון באורך של 900 מ'. מגדלור הנמל ניצב על גבעת יונה (דרום מזרחית לנמל), בגובה 68 מ' מעל פני הים, ואורו נראה למרחק 27 ק"מ. סימן ההיכר של המגדלור הוא שלושה הבהובים קצרים, מדי 20 שניות. הנמל מקושר לקו מסילת הברזל לוד - אשקלון בשלוחה מיוחדת בת 7 ק"מ היוצאת מצומת פלשת, המייעלת ומקצרת את תהליכי העבודה למינימום. התוכנית מבטיחה את חיבור הנמל לשלושה עורקי תחבורה, מצפון, ממזרח, ומדרום, המסוגלים לשאת בהיקף המטענים אל הנמל וממנו.
ציוני דרך בתולדות הנמל
- ב-31 ביולי 1961, הונחה אבן היסוד לנמל אשדוד.
- ב-25 באוקטובר 1965, נכנסו האוניות האחרונות לנמלי יפו ותל אביב.
- ב-3 בנובמבר 1965, הופסקה הטעינה והפריקה בנמלי יפו ותל אביב. חלק גדול מעובדי נמלים אלה, שהם מותיקי היישוב העברי, עברו לגור באשדוד, עיר העולים החדשה, להפעיל את נמל אשדוד ולקלוט את העולים החדשים שהגיעו לאשדוד.
- ב-21 בנובמבר 1965, נפתח נמל אשדוד, עם כניסתה של האונייה השבדית "וינגלנד" שהביאה 1621 טונות סוכר. גם לאונייה "מלטיאן" זכות ראשונים, היא הראשונה שהטעינה 55000 תיבות פרי הדר.
- בשנת 1966, הושלמה סופית בניית שוברי הגלים. הצפוני 900 מ', והדרומי 2200 מ'.
- בינואר 1967, הופעל לראשונה רציף הצובר (תפזורת), הכולל מערכות פריקת קרונות רכבת וטעינת אוניות.
- באוקטובר 1975, עם חתימת הסכם הביניים עם מצרים, החל בנמל אשדוד עידן התיירות הימית, עם בואה של אוניית התיירים הגדולה "סטלה סולריס".
- בנובמבר 1975, הסתיימה בנייתו של רציף 5 באורך של 380 מ' והוא הוכנס לעבודה שוטפת. חלקו הראשון של הרציף באורך 180 מ', הוכן עוד באפריל 1973, לעגינה היסטורית חד פעמית, של אוניית התיירים הגדולה בעולם "קווין אליזבט".
- יולי 1977 (7.7.77) - פתיחת רציף המכולות.
- במאי 1988, הושלמה בנייתו של רציף 9, שהינו הרציף האחרון, שניתן היה לבנותו במסגרת המעגן הקיים.
- בשנת 1990, חצי יובל לנמל אשדוד.
- ב-6 בספטמבר 1998, הונחה אבן היסוד לנמל היובל.
- ב-14 במרץ 2004 נרצחו 8 מעובדי הנמל ושני אזרחים בפיגוע התאבדות כפול שביצעו החמאס וגדודי חללי אל-אקצא.
- ב-23 בנובמבר 2004 טבע למוות רפאל איתן כאשר בדק את שובר הגלים בנמל היובל.
- ב -17 בפברואר 2005 יישום "רפורמה בנמלי הים" - נכנס לתוקף חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 אשר ביטל את רשות הנמלים ובמקומה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות ובהן חברת נמל אשדוד בע"מ, אשר הוסמכה להפעיל את נמל אשדוד ולספק בו שירותי נמל.
- ב-1 במאי 2005 מופעלת לראשונה, המערכת הממוחשבת לבקרת מכולות (TOS) בשילוב GPS לאיחסון ושיגור המכולות בנמל איתן החדש ובכך הופך נמל אשדוד לנמל הממוחשב הראשון בישראל. ה-TOS - Terminal Operating System היא מערכת המאפשרת תיאום רציף, ניהול פריקה וטעינה של מטענים בפועל, לפי תכנון האוניה ופיקוח על קצב העבודה, זיהוי ופתרון הבעיות בתפעול. בהמשך שולבו מערכות ה-TOS וה-GPS בשאר מסופי המכולות.
נמל היובל
תוכנית הפיתוח לנמל "היובל" אושרה עקרונית על ידי ממשלת ישראל בישיבתה מיום י"ח בתמוז התשנ"ה, 16/07/1995. היה זה סמלי שהחלטה חשובה זו נתקבלה בחודש בו הונחה אבן היסוד לנמל אשדוד 34 שנה לפני כן ובשנת ה-30 להפעלתו. הממשלה קיבלה את החלטתה לאחר שהוצגו בפניה תוכניות מפורטות שהוכנו על ידי צוות ההיגוי להקמת הנמל הצפוני שמונה על ידי שר התחבורה. מתוך החלטת הממשלה:
- להכיר בצורך החיוני לפתח ולהרחיב את נמלי הים התיכון, חיפה ואשדוד, כדי לענות על גידול בתנועת המטענים והנוסעים, וכן עקב השינויים המדיניים שהושגו עם מדינות האזור.
- לפתח את שני הנמלים לרמת השירות הנאותה, להכינם לתנאי תחרות, להבטיח רמות תעריפים תחרותיים, ולהגדיל את פעילותם העיסקית.
לשם הקמת נמל זה היה צורך להאריך את שובר הגלים לצד צפון. רפאל איתן היה ממונה על בניית שובר הגלים הזה ונספה ב-23 בנובמבר 2004 כשנסחף לים בעומדו על השובר. חלק זה של הנמל נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
- מפת נמל אשדוד - המפה מוגדלת, כאשר לוחצים על שם האתר המבוקש
- אתר נמל אשדוד
- אתר חברת נמלי ישראל
- אסנת, ד. (2004) "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל: פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, חיבור לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
