נסים זאב

פוליטיקאי ישראלי

הרב נסים זאב (שם לידה: נסים מרדכי זאב-דַאוּבֶּה[1], נולד בישראל בח' באלול ה'תשי"א; 9 בספטמבר 1951) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת ש"ס, מייסדה הראשי של מפלגת ש"ס[2].

נסים זאב
צילום מ-2011
צילום מ-2011
צילום מ-2011
לידה 9 בספטמבר 1951 (בן 72)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה מפלגת ש"ס עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה ש"ס
חבר הכנסת
7 ביוני 199931 במרץ 2015
(15 שנים)
כנסות 15 - 19
יו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים ה־7
27 ביוני 200624 בפברואר 2009
(שנתיים ו־34 שבועות)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית דרכו עריכה

נסים זאב נולד בירושלים ב-9 בספטמבר 1951 לרבי יוסף חיים וג'ולייט זאב, ילידי בגדאד שבעיראק. אביו עלה מעיראק ב-1941, שירת באצ"ל ולחם במלחמת העצמאות[דרוש מקור].

זאב למד בישיבת פורת יוסף, והוסמך לרבנות בגיל 25. בין השנים 19741982 כיהן כרב וכשוחט במושב עין העמק, ר"ם במקסיקו, וכיהן קרוב לשנה, כרב וחזן בבית כנסת ספרדי בברוקלין, ניו יורק[3].

בשנת 1979 הקים את מוסדות "נוות ישראל" - מערכת חינוך לבנות ממוצא מזרחי בירושלים. המפעל כולל גני ילדים, בית ספר יסודי, תיכון וסמינר להוראה וגננות. זאת במסגרת הקדש "ועד עדת הבבלים" של יוצאי עיראק[4].

הקמת מפלגת ש"ס עריכה

בקיץ 1983 פנה לרב עובדיה יוסף שיתמוך בהקמת מפלגה שתתמודד בבחירות לרשויות המקומיות בישראל בסוף אותה שנה. לאחר שהרגיש שמפלגת אגודת ישראל מקפחת חרדים ממוצא ספרדי, ולא מייצגת ציבור זה. זאב הציע ששם המפלגה יהיה "ספרדים חרדים", והאותיות שיופיעו על פתק ההצבעה יהיו ס"ח, אך עקב קשיים ברישום השם נבחרו האותיות ש"ס. במקביל פנה לרב עובדיה יוסף עסקן מקומי בטבריה שיתמוך במפלגה שהקים. המפלגה קמה בשם "התאחדות הספרדים שומרי תורה", הידועה מאז כמפלגת ש"ס, וזאב נבחר ליושב ראש המפלגה החדשה[5]. זאב הוצב במקום הראשון ברשימה בירושלים והתמודד על ראשות העיר ובמקום השני הוצב הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. המפלגה זכתה ב-3 מושבים בירושלים,[6], וגם בטבריה זכתה ל-15% מהקולות. בעקבות הצלחה זו החליטה המפלגה לרוץ בבחירות לכנסת האחת עשרה, חצי שנה אחר כך, ביולי 1984. אולם תוך זמן קצר נדחק מראשות התנועה על ידי הרב יצחק חיים פרץ ואחר כך אריה דרעי[5].

חבר מועצת עיריית ירושלים עריכה

זאב נבחר כחבר מועצת עיריית ירושלים, ש"ס הצטרפה לקואליציה העירונית של ראש העירייה טדי קולק, והוא מונה לסגן ראש עיריית ירושלים. בסך הכול שימש זאב כחבר מועצה וסגן ראש העירייה במשך שלוש קדנציות (פעמיים כסגנו של טדי קולק, ופעם אחת כסגנו של אהוד אולמרט), בין השנים 19831998. הוא היה הממונה על תיק הרווחה, על הקצאת שטחים למוסדות ציבור ועל ועדת הפטור להנחה בארנונה.

בתקופת כהונתו כחבר מועצה היה זאב פעיל במאבקי השבת בירושלים, בעיקר נגד פתיחת בתי קולנוע בשבת[7]. ב-1987 הוא שיכנע את ראש העירייה קולק לפתוח בהליכים משפטיים נגד בעליהם של בתי קולנוע שפעלו בשבת[8], בניגוד לחוק העזר המקומי[9]. ב-22 בנובמבר אותה שנה זיכתה השופטת אילה פרוקצ'יה את הנאשמים. פרוקצ'יה קבעה בפסק דינה כי מטרתם של חוקי העזר הנוגעים לפתיחה וסגירה של בתי עסק היא להגשים מטרות של סדר ציבורי וחיי עיר תקינים ולא לקבוע לתושבי העיר תוכני חיים[10]. בנוסף היה מעורב במספר החלטות שעוררו סערה ציבורית: ב-1986 קרא לעירייה לפעול נגד מכירת דירות לערבים בשכונת נוה יעקב[11], ב-1992 ביקש להפוך את המסגד הנטוש בשכונת מלחה לבית כנסת[12].

ביולי 1991 המליצה המשטרה להעמיד את זאב לדין, לאחר שהיה מעורב במתן היתר לא חוקי למבנה של חסידות גור[13].

במקביל לתפקידו כסגן ראש העירייה, המשיך זאב לעבוד כמוהל. בשנת 1992 מל בחשאי תינוק שנחטף על ידי הוריו, לאחר שנמסר לאימוץ בהוראת רשויות הרווחה, ונחקר על כך במשטרה[14]. בשנת 1994 מל תינוק ולאחר מספר ימים נוצר נמק במקום המילה אשר הסב לתינוק נזק בלתי הפיך. הורי התינוק הגישו נגדו תביעה, ובשנת 2001 פסק בית המשפט העליון כי על זאב לשלם לתינוק ולהוריו פיצויים של יותר מ-750 אלף ש"ח[15].

חבר כנסת עריכה

בבחירות לכנסת ה-15 זכתה ש"ס ב-17 מנדטים והפכה למפלגה השלישית בגודלה. זאב, שהוצב במקום ה-15 ברשימת המפלגה, נבחר לראשונה לכנסת. בבחירות לרשויות המקומיות בשנים 1998 ו-2003 הוצב במקום הראשון ברשימת ש"ס למועצת עיריית ירושלים, נבחר למועצת העירייה אך פרש ממנה כדי להמשיך לכהן בכנסת. המשיך לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס גם בקדנציות הבאות.

במהלך פעילותו בכנסת היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת חוקה חוק ומשפט, ובוועדת הפנים ויושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים. בנובמבר 2008 עבר לגור בבית השלום בחברון. הבעלות על הבית הייתה במחלוקת, לאחר שמתנחלים טענו שרכשו אותו, אך המשטרה ביקשה לפנותם[16][17].

במהלך כהונתו בכנסת יצא פעמים רבות נגד הקהילה הלהט"בית בישראל[18][19][20]. בנוסף, הוא יצא נגד החמרת עונשם של גברים ממוצא מזרחי שמכים את נשותיהם באופן חד פעמי, או מדי פעם, משום שההכאה היא חלק מ"פעולות שנראות להם מקובלות, על פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות האלה"[21]. טען שזונות הן המפתות גברים ולכן עליהן האשמה בפיתוי, חוקתית והלכתית[22]. הוביל את ההתנגדות לתוכניתו של הצלם ספנסר טוניק לצלם מיצג עירום בישראל, בטענה שמדובר בזנות[23]. התנגד לתיקון לחוק העונשין בנוגע לעבירות אינוס, לפיו בעילה תיחשב אונס גם אם האשה הייתה במצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית[24].

במהלך כהונתו יזם מספר חוקים, ובהם:

  • תיקון לפקודת התעבורה המתיר לשוטרים ליטול בדיקות רוק מנהגים.
  • תיקון לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), המעניק פטור מארנונה לבית כנסת אף אם הוא משמש כבית מדרש או כאשר מתקיימות בו פעולות לקידום תרבות תורנית.
  • תיקון לחוק חניה לנכים הקובע כי הודעת תשלום קנס לרכב הנושא תג נכה, הניתנת בידי פקח, תינתן רק אם הרכב צולם באופן המעיד כי התקיימה אחת הנסיבות בהן לא הותרה החניה לפי הוראות החוק (יחד עם אילן גילאון)
  • חוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, הקובע כי במסגרת ניהול משא ומתן להסדר מדיני במזרח התיכון, תכלול הממשלה דרישה למתן פיצוי הולם לפליטים יהודים אזרחי ישראל, יוצאי ארצות ערב ואיראן, על אובדן רכוש שהיה בבעלותם או בבעלות הקהילה היהודית.

בשנת 2008 הגיש הצעת חוק שיאסור על הפלות בישראל לאחר השבוע ה-22 של ההריון[25], והיה שותף להצעת חוק של ש"ס, שלא עברה, לסינון וחסימה של אתרי אינטרנט[26].

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 בתחילת 2015, לא הוצב ברשימת המפלגה לכנסת עקב קרבתו לאלי ישי, שעזב את התנועה ורץ ברשימה נפרדת[27].

חיים אישיים עריכה

זאב, נשוי לשפרה ואב ל-11 ילדים. בנו יוסי מסייע לו בניהול מוסדותיו.

אחיו הם רבי מאיר זאב, ראש כולל "שערי תורה" בירושלים בשכונת מחנה יהודה, ורבי אהרן זאב, ראש כולל "אור תורה" בסטטן איילנד, ניו יורק.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דַאוּבֶּה הוא תרגום לזאב בערבית
  2. ^ אהרן רבינוביץ, ‏הרב עובדיה: ניסים זאב הקים את ש"ס, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2015
  3. ^ אירוח באולפן הפתוח עם אורית לביא נשיאל, ערוץ הכנסת, 31 במאי 2012
  4. ^ יואב יצחק, תצהיר לביהמ"ש: ח"כ נסים זאב מנסה להוציא במרמה דירה, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2007
  5. ^ 1 2 משה הורוביץ, הערוץ השלישי - הדויזיות החדשות של שס, כותרת ראשית, 20 במאי 1987
  6. ^ תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות בירושלים 1983
  7. ^ אריה בנדר, ש"ס: נפרוש מהקואליציה אם קולק יאפשר הקרנת סרטים בשבת, מעריב, 11 באוגוסט 1987
  8. ^ טקטיקה חדשה בירושלים: סרטים לפני צאת השבת, חדשות, 2 בספטמבר 1987
  9. ^ אבינועם בר יוסף, בתי קולנוע בירושלים שהקרינו סרטים כמסגרת 'עונג שבת' מואשמים בהפרת החוק, מעריב, 7 בספטמבר 1987
  10. ^ רן לוי-, שופטת: מותר להקרין סרטים בשבת בי־ם, חדשות, 23 בנובמבר 1987
  11. ^ יענקל'ה רוטבליט, טלאי שחור לשכונה, חדשות, 22 בינואר 1986
  12. ^ הילה טוב, תכנית בעיריית ירושלים: מסגד יהפוך לבית־כנסת, חדשות, 9 בפברואר 1992
  13. ^ אורי שטיין, המשטרה ממליצה להעמיד לדין בכירים בעיריית ירושלים, חדשות, 18 ביולי 1991
  14. ^ צבי אפשטיין, שוק לבנון, סגן ראש עיריית י־ם ייחקר בנראה במשטרה בפרשת התינוק החטוף, חדשות, 1 בספטמבר 1992
    שוקי לבנון, המוהל: לא ידעתי בברית שהתינוק נחטף ע"י ההורים, חדשות, 3 בספטמבר 1992
  15. ^ ע"א 2055/99 פלוני נ' הרב נסים זאב, פ"ד נה(5) 241 (ניתן ב-11.7.2001)
    ח"כ נסים זאב ישלם 800 אלף ש' פיצויים על ביצוע מילה כושלת, באתר הארץ, 12 ביולי 2001
  16. ^ נדב שרגאי, ח"כ נסים זאב עבר לגור בבית המריבה בחברון, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2008
  17. ^ נדב שרגאי, יהונתן ליס, עמוס הראל ואבי יששכרוף, הסתיים פינוי בית המריבה; חברון הוכרזה כשטח צבאי סגור, באתר הארץ, 04 בדצמבר 2008
  18. ^ זאב לפורז: עוזרך - הומו גרוע מבהמה, באתר הארץ, 24 ביולי 2003
  19. ^ ח"כ ניסים זאב: "הומואים הם אנשים חולים, יש להם מום", באתר וואלה!‏, 19 במרץ 2001
  20. ^ גדעון אלון, ח"כ זאב: מצעד הגאווה בירושלים - מעורר בחילה, באתר הארץ, 4 ביולי 2006
  21. ^ אבירמה גולן, להרביץ באופן חינוכי, באתר הארץ, 7 בפברואר 2002
  22. ^ יעל ברנובסקי, ח"כ ניסים זאב: הזונה מפתה ואשמה, הגבר קורבן, באתר ynet, 23 בדצמבר 2009
  23. ^ אמנון מרנדה, ח"כ נסים זאב נגד מיצג העירום: כל זנות - אמנות, באתר ynet, 10 במרץ 2010
    מאיה לקר, נסים זאב נגד ספנסר טוניק, באתר הארץ, 14 ביוני 2012
  24. ^ דוד רטנר, אם האשה היתה שיכורה, לפי החוק החדש היא לא הסכימה, באתר הארץ, 18 ביוני 2001
  25. ^ שחר אילן, ש"ס על הגדר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2008
  26. ^ התומכים והמתנגדים להצעת החוק לסינון אתרי אינטרנט, באתר הארץ, 27 בפברואר 2008
    אבנר ברנהיימר, הדמוקרטיה לפי ש"ס, באתר הארץ, 11 במרץ 2008
  27. ^ יאיר אטינגר, ח"כ ניסים זאב: דרעי הבטיח לי שמקומי מובטח, והדיח אותי למחרת, באתר הארץ, 1 בפברואר 2015