נפת יפואנגלית: Sub-district of Jaffa) הייתה נפה במחוז לוד בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל על שם העיר יפו.

נפת יפו (נפה)
Sub-district of Jaffa
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז מחוז לוד
ערים בנפה #יישובי הנפה
בירת הנפה יפו
תאריך ייסוד 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 335,366 דונם (1945)
תאריך נטישה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בנפה 373,800 (1945)
קואורדינטות 32°03′N 34°45′E / 32.05°N 34.75°E / 32.05; 34.75 
אזור זמן UTC +2

לחצו כדי להקטין חזרה

נפת צפתנפת עכונפת טבריהנפת נצרתנפת ביסאןנפת חיפהנפת ג'ניןנפת שכםנפת טולכרםנפת יפונפת רמלהנפת ירושליםנפת רמאללהנפת חברוןנפת עזהנפת באר שבעים המלחאמירות עבר הירדןערב הסעודיתהמנדט הצרפתי על לבנוןהמנדט הצרפתי על סוריהממלכת מצרים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום אוויר של יפו

לפי סקר הכפרים שערכו שלטונות המנדט בשנת 1945 התגוררו בשטח הנפה כ-373,800 בני אדם. רוב התושבים היו יהודים ומיעוטם ערבים. באוכלוסייה הערבית היה רוב מוסלמי, ומיעוט של ערבים-נוצרים.

לפי תוכנית החלוקה יועד שטח הנפה להיות חלק מן המדינה היהודית, למעט העיר יפו, שעתידה הייתה להישאר כמובלעת ערבית בתוך המדינה היהודית וכנמל של המדינה הערבית.

לאחר מלחמת העצמאות חולק שטח הנפה בין מחוז תל אביב ומחוז המרכז של מדינת ישראל.

אוכלוסייה עריכה

לפי סקר הכפרים שערכו רשויות המנדט בשנת 1945 היה סך האוכלוסייה בנפה 373,800 בני אדם והתפלגותה כדלקמן:

  • ערבים: 109,700
  • יהודים: 264,100

יש להתחשב בעובדה שהנתונים לא נבעו ממפקד אוכלוסין, אלא התבססו על מפקד האוכלוסין המנדטורי האחרון של 1931 בתוספת הגידול המחושב באוכלוסייה ונתוני ההגירה היהודית והערבית (שהיו חלקיים בלבד).

שטח עריכה

לפי סקר הכפרים משנת 1945 היה סך כל השטחים של יישובי הנפה 335,366 דונמים. התפלגות השטח הייתה כדלקמן:

  • שטח בבעלות ערבית: 177,354 דונמים
  • שטח בבעלות יהודית: 129,439 דונמים
  • שטח בבעלות ציבורית (אדמות מדינה): 28,573 דונמים

יישובי הנפה עריכה

[1]

עיר הנפה:

  • יפו (בערבית: يافا)

כפרים ויישובים:

שבטים בדואים:

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.