נקודת ויליאמס (איי שטלנד הדרומיים)

נקודת ויליאמס או ויליאמס פוינטאנגלית: Williams Point) היא לשון יבשה, המהווה את הקצה הצפוני של חצי האי וארנה, ולכן גם את הקצה הצפון מזרחי של האי ליווינגסטון באיי שטלנד הדרומיים, שבאנטארקטיקה .

נקודת ויליאמס
Williams Point
נקודת ויליאמס- מבט מפסגת מיזייה. ברקע ניתן לראות את איי זד. בימין התמונה האי פירמיד, ובחזית האי זאוואלה
נקודת ויליאמס- מבט מפסגת מיזייה. ברקע ניתן לראות את איי זד. בימין התמונה האי פירמיד, ובחזית האי זאוואלה
מידע כללי
סוג חצי אי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
קואורדינטות 62°27′08″S 60°08′11″W / 62.4522°S 60.1364°W / -62.4522; -60.1364
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצר הים מעבר איגליקה מפריד בין נקודת ויליאמס לבין ארכיפלג איי זד שמצפון לאי ליווינגסטון.

נקודת ויליאמס ממוקמת 9.47 קילומטרים מצפון לפסגת מיזייה שברמת וידין;

נקודת ויליאמס ממוקמת 8.8 קילומטרים ממזרח לאי דסוליישן;

נקודת ויליאמס ממוקמת 1.5 קילומטרים מדרום לאיי זד;

נקודת ויליאמס ממוקמת 5.5 קילומטרים ממערב לנקודת דאף שבאי גריניץ';

היסטוריה עריכה

גילוי ומיפוי הנקודה עריכה

איי שטלנד הדרומיים התגלו בשנת 1819 על ידי ויליאם סמית' (William Smith), רב החובל של הבריג ויליאמס (Williams), אשר ראה את נקודת ויליאמס ב-19 בפברואר באותה שנה.

מיפוי הנקודה עריכה

האזור מופה לראשונה על ידי סוקרים בריטיים בשנת 1822, ולאחר מכן על ידי סוקרים צ'יליאניים בשנת 1971, על ידי סוקרים ארגנטינים בשנת 1980, על ידי סוקרים ספרדים בשנת 1991, ועל ידי סוקרים בולגריים בשנת 2005 ובשנת 2009.

מקור השם עריכה

פרסום משנת 1820 מתגלה שסמית' נתן את השם 'ויליאמס' ללשון יבשה באזור בו מצויה נקודת ויליאמס.