נשות מוחמד

נשותיו של מוחמד, נביא האסלאם
(הופנה מהדף נשותיו של מוחמד)

מייסד דת האסלאם מוחמד נשא במהלך חייו 11 עד 13 נשים בנסיבות שונות. כאות כבוד לנשותיו, כל אחת מנשותיו זכתה בפי המאמינים לכינוי אום אל-מומינין (בערבית: أم ٱلْمُؤْمِنِين, "אם המאמינים").[1]

נשותיו של מוחמד
בת זוג
צאצאים
קבר של אחת מנשותיו של מוחמד בבית הקברות אל-באקי(אנ') אשר באל-מדינה

נישואיו הראשונים של מוחמד היו בשנת 595 לח'דיג'ה בנת ח'וויילד והם התקיימו כאשר הוא היה בן 25 והיא הייתה בת 28 או 41. ח'דיג'ה הייתה אשתו היחידה עד מותה בשנת 619, כאשר נישואיהם, שארכו 24 שנים, הסתיימו. לאחר הנישואים לח'דיג'ה נישא מוחמד לעשר נשים שונות - בשנת 619 נישא לסודה בנת זמעה, בשנת 623 נישא ל-עאישה בנת אבו בכר, בשנת 625 נישא לחפסה בנת עומר, זינב בנת חוזימה, ולאום סלמה, בשנת 627 נישא לזינב בנת ג'חש, בשנת 628 נישא לג'וויריה בנת אל-חארת' ורמלה בנת אבי סופיאן, בשנת 629 נישא לצפיה בנת חיי ולמימונה בנת אל-חארת'. בנוסף, מעמדם של ריחאנה בנת זייד ומאריה אל-קבטיה הוא שנוי במחלוקת, שכן הייתה מחלוקת בין חוקרים מוסלמים אם הן היו פילגשות או אם הן היו נשואות למוחמד. למעט עאישה, כל הנשים שהיו נשואות למוחמד היו בעבר אלמנות או גרושות. הדעה הרווחת היא שלמוחמד היו שבעה ילדים ביולוגיים (שלושה בנים וארבע בנות) ושאת כל הילידים, מלבד ילד אחד, ילדה ח'דיג'ה בין השנים 598 ל-611 או 615. מאריה ילדה למוחמד בן בשנת 630 (ילדו השביעי), אך אף אחד מבניו לא הצליח להגיע לבגרות.

ח'דיג'ה עריכה

  ערך מורחב – ח'דיג'ה

נישואיו הראשונים של מוחמד היו בשנת 595, בגיל 25, לח'דיג'ה, בת ה-40, שהייתה סוחרת אלמנה ומעסיקתו של מוחמד. מוחמד היה נשוי לה במשך 25 שנה עד שנפטרה בגיל 65. מנישואין אלו נולדו לו שני בנים שמתו בצעירותם ובת אחת (פאטמה בת מוחמד), בנוסף על שלוש בנות שהיו לח'דיג'ה מנישואיה הראשונים. כל עוד הייתה ח'דיג'ה בחיים היו אלו נישואין מונוגמיים וכנראה גם מאושרים כי מוחמד לא נישא לאישה נוספת. בתרבות הערבית, נישואין היו בדרך כלל מוסדרים בהתאם לצרכים של שבט והתבססו על הצורך לכרות בריתות בתוך השבט ועם שבטים אחרים לפיכך נישואיו הנותרים של מוחמד נועדו בין היתר לחזק בריתות ידידות. במהלך נישואיהם רכשו עבד בשם זיאד והחליטו לאמץ אותו.

סודה עריכה

  ערך מורחב – סודה בנת זמעה

אשתו שנייה של מוחמד הייתה סודה בנת זמעה, אלמנה משבט קורייש, שבטו של מוחמד. מוחמד נישא לסודה בשנת 620, מעט לאחר מותה של ח'דיג'ה, בגיל 50. ישנם גרסאות שונות לגבי מספר ילדיה, כאשר על פי גרסה אחת היו לסודה מספר ילדים מנישואיה הקודמים ולפי גרסה אחרת היה לה רק בן אחד שנהרג בקרב על ג'לולה; גם לגבי גילה בעת הנישואין יש גרסאות שונות החל ב-27 וכלה ב-55. על פי אבן סעד סודה נפטרה בשנת 674. יש גרסאות הטוענות שמוחמד רצה לגרשה ומסופר כי מחשש שמוחמד יגרש אותה, ויתרה סודה על היום שהגיע לה במסגרת סבב הנשים של מוחמד לטובת עאישה.

עאישה עריכה

  ערך מורחב – עאישה

באותה שנה (620) התארס לעאישה בת ה־6 והרווקה, בתו של חברו הטוב אבו בכר. לפני אירוסיה למוחמד הייתה מאורסת לבנו של ראש שבט נופל, שנתן חסות למוחמד, אך מחשש האם כי בנה יתאסלם בעקבות נישואיו עם עאישה בוטלו האירוסין והיא התארסה עם מוחמד בשנת 620; הוא התחתן איתה בשנת 622; עאישה נפטרה ב-678. יש מחלוקת במסורת המוסלמית אם מוחמד נישא קודם לסודא או קודם לעאישה. לפי מספר חדית'ים, מוחמד שכב עם עיישה בהיותה בת 9 שנים. מלומדים באסלאם מנסים לטעון שמוחמד שכב עימה בגיל מאוחר יותר, אך אין שום חדית' שתומך בגרסה זו. עאישה היא דמות דומיננטית באסלאם. לאחר מותו של מוחמד, היא הייתה דומיננטית מבחינה פוליטית, והייתה מעורבת במאבקים ובמלחמות בין הפלגים השונים באסלאם.

מספר רב של חדית'ים נאמרו בשם עאישה. למשל, יש חדית' בו היא אומרת ש"הפסוק שעוסק בהנקת מבוגרים ובסקילה, היה תחת הכרית שלי, ונאכל על ידי עז ביום בו הנביא הלך לעולמו". החדית' הזה בעייתי מבחינה תאולוגית, כי התאולוגיה המוסלמים טוענת שהאל הבטיח לשמר את הקוראן במלואו, ולכן, פסוק שנאכל על ידי עז, סותר טענה זו.[2] לפי חדית' מפורסם, שנאמר בשם אחת מנשותיו של מוחמד, עאישה נהגה להניק מבוגרים שנכנסו לבקרה (היא ביקשת מבנות משפחתה להניק במקומה, שכן היא הייתה צעירה מאוד, ולא הייתה בהריון), זאת בניגוד ליתר נשותיו של הנביא, שסירבו להניק מבוגרים.[3] חדית'ים נוספים של עאישה טוענים שהנביא כושף, והתחיל לדמיין שהוא עושה בלילה דברים, שהוא כלל לא עשה.[4]

חפסה עריכה

  ערך מורחב – חפסה בנת עומר

במהלך כיבוש מכה נהרגו גברים רבים וכתוצאה מכך נשים רבות התאלמנו. מוחמד נישא לאלמנות מהקרבות: ב-625, בהיותו בן 55, נישא לחפסה בת עומר, אלמנה בת 19 שהתאלמנה בקרב על באדר, היא נפטרה בשנת 666. בשל היותן קרובות בגיל התיידדה חפסה עם עיאשה.

זינב עריכה

  ערך מורחב – זינב בנת חוזימה

ב-626 נישא לזינב בנת חוזימה שהייתה אלמנה מאז קרב בדר. היא הייתה בסוף שנות ה-20 או בת 48 (לפי גרסאות שונות). זינב נפטרה לפי גרסאות שונות בין חודשיים לשנתיים לאחר חתונתם.

הינד עריכה

  ערך מורחב – אום סלמה

ב-627 נישא לקרובת משפחתו, הינד (אום סלמה) שהייתה אלמנה (יש גרסאות אחדות לגילה מ-31 ועד 47). בעלה הראשון, עבדאללה אבן עבד-אל-אסאד שהיה מוסלמי מסור נהרג בקרב אוחוד והותיר אותה עם ארבעה ילדים. היא נפטרה בשנת 680 (או 683) ובכך האריכה ימים להיות האחרונה מנשותיו של מוחמד שנשארה בחיים.

ריחאנה עריכה

  ערך מורחב – ריחאנה בנת זיד

אחרי קרב השוחה שניהל מוחמד, מוחמד לקח את ריחאנה כשפחה, במקורה בת שבט בני נדיר ואלמנתו של אחד מבני שבט בנו קורייזה היהודים. יש גרסאות הטוענות שהיא התאסלמה ונישאה למוחמד ויש כאלו הטוענות שלא התאסלמה או לא נישאה לו. היא הלכה לעולמה כנראה שנה לפני מוחמד.[5]

זינב בנת ג'חש עריכה

  ערך מורחב – זינב בנת ג'חש

זינב בנת ג'חש, בת דודתו של מוחמד, הייתה אלמנה כשארגן את נישואיה לזיאד, בנו המאומץ. זיאד גירש את זינב. כשמוחמד נישא לה זינב הייתה אשתו החמישית במקביל, בזמן שלאחרים הותר לשאת רק ארבע נשים בבת אחת והתעוררה בעיית גילוי עריות בכך שמוחמד נישא למי שהייתה אשת בנו. זינב נפטרה בערך במועד פטירתו של מוחמד.

מוחמד אבן ג'ריר א-טברי מספר כי מוחמד ביקר בביתו של בנו, זיאד, כאשר זה לא היה בבית. זינב הייתה לבושה למחצה, ומוחמד קרא "יבורך האל שגורם ללבבות לרטוט". זינב הבינה שמוחמד חושק בה, ומכאן ואילך היא דחתה את בעלה זיאד. זיאד הציע למוחמד להתחתן עם אשתו, אך מוחמד אמר לו שישמור את אשתו לעצמו. מקורות מוסלמיים אחרים דוחים מסורת זו. מאחר שזינב כבר לא רצתה אותו, זיאד התגרש מאשתו. לאחר הגירושין, נשא אותה מוחמד לאישה. קהל המוסלמים לא קיבל בצורה יפה שאדם מתחתן עם גרושתו של בנו, ובתגובה לכך התקבל הפסוק בקוראן שאומר שיש לבטל את אימוץ הבנים באסלאם.

ג'וירייה עריכה

  ערך מורחב – ג'וויריה בנת אל-חארת'

ב-628, בהיותו בן 58, נישא לג'וירייה בנת אל-חארת', אלמנה שבוייה בת 20 מהקרב נגד שבט בנו מוסטליק. היא נפטרה ב-673.

רמלה עריכה

  ערך מורחב – רמלה בנת אבי סופיאן

בסוף אותה שנה נישא לרמלה, הידועה גם בכינוי אום חבּיבּה, בת לאחת המשפחות התקיפות בשבט קורייש - בני אומייה. רמלה הייתה אחותו של מועאויה הראשון ובת דודו של עות'מאן בן עפאן. בעלה הראשון ואב בתה חביבה, עבד-אללה, היה אחיה של זינב בת ג'חש, הם התגוררו באתיופיה, כאשר בעלה התנצר והיא סירבה לעזוב את האסלאם היא התגרשה ממנו. אחרי מותו של עבד-אללה נישאה רמלה בת ה-30 למוחמד. טקס הנישואין נערך באתיופיה בלי נוכחותו של מוחמד, רק 6 שנים מאוחר יותר נסעה למדינה והצטרפה למוחמד. רמלה נפטרה ב-666.

צפיה עריכה

  ערך מורחב – צפיה

ב-629 מוחמד בן ה-59 נישא לצפיה (ספיה) בת ה-17, בתו של חי בן אחיטוב, יהודייה בת שבט בני נדיר, אלמנה ידועה ביופייה ומשכילה, שבעלה הראשון ואביה נהרגו בקרב ח'ייבר בו היא נלקחה בשבי. צפייה נפטרה בשנת 670.[6]

מימונה עריכה

  ערך מורחב – מימונה בנת אל-חארת'

ב-630 נישא למימונה בנת אלחארת' (בַּרַה) בת ה-36, אחותה למחצה של אשתו המנוחה זינב בת חוזיימה, נפטרה ב-674.

מאריה עריכה

  ערך מורחב – מאריה אל-קבטיה

האחרונה בנשותיו הייתה מאריה הקופטית, רווקה נוצרייה בת 20 אשר נשלחה אליו כשפחה. מאריה ילדה לו בן (אברהים) שמת בגיל שנה לערך. היא נפטרה בשנת 637.

לפי המקורות האסלאמיים, מאריה התגוררה אצל אשתו של מוחמד, חפסה. מוחמד אמר לחפסה שאביה רוצה להיפגש איתה, וכשזו הלכה לבקר את אביה, מוחמד שכב עם מאריה. חפסה חזרה לביתה, ונתגלה לה מה שאירע, והיא כעסה על מוחמד. מוחמד ביקש מחפסה שלא לספר ברבים את שאירע, אולם היא סיפרה את המעשה לעיישה. מוחמד נשבע לשתי נשותיו שלא לשכב יותר עם מאריה. אולם לאחר מכן, ג'בריל נתגלה למוחמד ואמר לו את הפסוק "מדוע אתה הנביא מונע מעצמך את אשר האל ייעד לך?". פסוק זה אישר למוחמד להפר את שבועתו לנשותיו, והוא המשיך את הקשר עם מאריה.

עץ המשפחה של מוחמד עריכה


קילאב בן מורה(אנ')
 
 
 
פאטמה בנת סעד(אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זוהרה בן קילאב(אנ')
סבא רבא מצד אמו
 
קוסאי בן קילאב(אנ')
סבא רבא של סבא רבא מצד אביו
 
האבה בנת הולייל(אנ')
סבתא רבא של סבא רבא מצד אביו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבד מנאף בן זוהרה
סבא רבא מצד אמו
 
 
 
עבד מנאף בן קוסאי(אנ')
סבא רבא מצד אביו
 
אטיקה בנת מורה(אנ')
סבתא רבא מצד אביו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
והב בן עבד מנאף(אנ')
סבא מצד אימו
 
 
 
 
 
חאשים בן עבד מנאף(אנ')
סבא רבא מצד אביו
 
סלמה בנת עמר(אנ')
סבתא רבא מצד אביו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פאטמה בנת עמר
סבתא מצד אביו
 
 
 
עבד אל-מוטלב
סבא מצד אביו
 
 
 
 
 
חלה בנת וואהייב(אנ')
סבתא חורגת מצד אביו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמינה
אימו
 
עבדאללה
אביו
 
 
אז-זובאיר(אנ')
דוד מצד אביו
 
 
חרית'(אנ')
חצי דוד מצד אביו
 
חמזה
חצי דוד מצד אביו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טווייבאה(אנ')
אם אומנת
 
 
חלימה(אנ')
אם אומנת
 
אבו טאלב
דוד מצד אביו
 
אל-עבאס
חצי דוד מצד אביו
 
אבו להב
חצי דוד מצד אביו
 
6 בנים אחרים
ו-6 בנות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוחמד
 
ח'דיג'ה
אשתו הראשונה
 
 
 
 
עבדאללה בן אל-עבאס
בן דוד מצד אביו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פאטמה
בתו
 
 
 
עלי
בן דודו מצד אביו וחתנו
 
 
 
 
 
אל קאסם
בנו
 
עבדאללה
בנו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זיינב
בתו
 
רוקיה
בתו
 
עות'מאן
דודן מדרגה שניה וחתנו
 
אום כולת'ום
בתו
 
זייד(אנ')
בנו המאומץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עלי בן זינב(אנ')
נכדו
 
אומה בנת זינב(אנ')
נכדתו
 
עבד אללה בן עות'מאן
נכד
 
 
 
ריחאנה
(ישנה מחלוקת אם היו נשואים בפועל)
 
 
אוסמה בן זייד(אנ')
נכד מאומץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוחסן בן עלי(אנ')
נכד
 
חסן בן עלי
נכד
 
חוסיין בן עלי
נכד
 
אום כולתום בנת עלי(אנ')
נכדתו
 
זינב בנת עלי
נכדתו
 
 
צפיה
אשתו ה-10 / ה-11*
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבו בכר
חותנו
 
 
סודה
אשתו ה-2 / ה-3*
 
 
עומר
חותנו
 
 
אום סלמה
אשתו ה-6
 
 
ג'וויריה
אשתו ה-8
 
 
מימונה
אשתו ה-11 / ה-12*
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עאישה
אשתו ה-2 / ה-3*
 
 
זינב
אשתו ה-5
 
 
חפסה
אשתו ה-4
 
 
זינב
אשתו ה-7
 
 
אום חביבה
אשתו ה־9
 
 
מאריה אל-קבטיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איברהים
בנו
  • * מציין כאשר ישנה מחלוקת מתי בדיוק מוחמד נישא לאותה האישה.
  • שמות הצאצאים והאבות הישירים של מוחמד מסומנים בטקסט מודגש.

ציר הזמן של נישואיו של מוחמד עריכה

הערה: לא כל המקורות מסכימים על התאריכים המדויקים הללו

הקווים האנכיים בגרף מציינים, בסדר כרונולוגי, את המועד בו מוחמד החל להיות נביא, את ההג'רה, ואת קרב בדר.

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה