נשים בחברה הנבטית

הנשים בחברה הנבטית זכו ליחס שווה לגברים במובנים רבים: הן היו בעלות אדמה, עסקו במסחר, היו בעלות קניין ואף זכו להיות מלכות ומנהיגות בעלות השפעה.^[1] וזאת בניגוד למקובל בתרבויות רבות בתקופה.

הממלכה הנבטית החלה להתבסס ולהתגבש בשנת 168 לפנה"ס, בשנת 106 לספירה היא סופחה לאימפריה הרומית ונטמעה בתוכה עד להיעלמותה המוחלטת. תחומי הממלכה נעו בין סוריה למצרים וכללו גם את ארץ ישראל.^[2]

מעמד המלכה עריכה

ניתן ללמוד על מעמד הנשים מתוך השינויים במטבעות לאורך השנים – ממטבע שעל גביו תמונה של מלכה ללא שמה, למטבע עם תמונה ואזכור של תואר, מעמד ושם. לצד המלכות הופיעו סמלים כמו עיט ופירות שונים אשר מעידים כי העם ראה בהן סמל לפוריות ושלום.^[1] הנבטים החלו לטבוע מטבעות כבר במאה ה-2 לפנה"ס, עם זאת מטבע שמוטבעת בו דמותה של מלכה נבטית הופיע רק עם עליית המלך עבדת השלישי (מלך ב-9-30 לפנה"ס). על מטבעות אלו הופיעה דמותה של מלכה נבטית, אך שמה לא נזכר. ההופעה הבאה של מטבע עם דמותה של מלכה הייתה בתקופת המלך חרתת הרביעי. תחילה הופיע שמה של המלכה חלדו לצד בעלה ואזכור התואר "מלכה", ומאוחר יותר הופיעה תמונתה של שקילת, אשתו השנייה לבדה, ולצידה הכתוב: "שקילת מלכת נבטו". בתקופת רבאל השני (70 לספירה) ניכרת עלייה נוספת במעמד המלכה. ממצאים אלו כוללים מטבעות בהם מופיע המשפט: "שקילת אמה מלכת נבטו", אזכור המילה "אמה" מעידה כי ייתכן שלאם המלך היה מעמד רב מנשותיו, וכי לנשים היה מעמד גבוה בשלטון.^[3]

מתכשיטים שנמצאו באתרים נבטים ניתן ללמוד גם כן על מעמד הנשים בחברה. הפריטים השונים מלמדים על הבדלי המעמדות: כתרים היו שייכים רק למלכות, יהלומים למעמד הגבוה ואילו צמידים, נזמים, עגילים וטבעות היו שכיחים יותר במעמדות הנמוכים. בנוסף, באמצעות ממצאים של פסלונים ניתן לראות כי הבגדים של הנשים מהמעמד הגבוה היו שונים, ואפשר לשער מכך לגבי חשיבותן ומקומן בהנהגה.^[1]

נשים בדת עריכה

לנשים הייתה הזכות ללכת למקדש כמו גברים, והן נכחו במרבית מטקסי הפולחן הנבטי שהתקיימו במקדש.^[4]

צלמיות נבטיות עריכה

הצלמיות שמשו לפולחן ונמצאו בבתים פרטיים, בבתי המקדש ובקברים שונים.^[5]מבין כל הצלמיות שנמצאו מהתקופה הנבטית, הצלמיות הנשיות הן הרבות מכולן, והן עולות במספרן על אלו של הגברים ובעלי החיים. צלמית שכיחה במיוחד מציגה דמות אישה עירומה, בעלת צמידים ברגליים וענק על הצוואר, אך לא ניתן לדעת האם מדובר באלה או אישה.^[6]

ריטואלים דתיים עריכה

עדות מרכזית לעבודת נשים במקדש לצד מנהיגי דת גברים היא ממצא ארכאולוגי של צלמית של מוזיקאים: 2 נשים וגבר אחד, שלושתם מנגנים בכלי נגינה. יחד עם עדויותיו הכתובות של הגאוגרף היווני סטראבון המתאר את הסעודות הגדולות בהן ערכו את הטקסים המוזיקליים,^[7] למדים כי הנשים הנבטיות נטלו חלק בטקסים דתיים ואף מילאו תפקיד מרכזי.^[8]

זכויות משפט וקניין עריכה

באמצעות כתובות שונות שנמצאו על גבי קברים נבטים, וממצאים שנמצאו בתוכם, ניתן ללמוד רבות על זכויות האישה הנבטית. ניתנה לה הזכות להיות בעלת אחוזת קבר ולהשתמש בה כרצונה, ובנוסף את הזכות לרשת קניין ולהיות בעלת שליטה והתנהלות בלעדית על רכוש .^[9]

בקבר בממשית נמצאו עגילים שניתנו לנערה בגיל ההתבגרות ועגילים שניתנו לאישה כחלק מהנדוניה שלה.^[10] בקבר נוסף בפטרה נמצאו על גופת אישה צמיד לרגל, צמיד יד ושרשרת חרוזים. ממצאים אלו מעידים כי נשים החזיקו בבעלותן רכוש בחייהן שגם נקבר עמן במותן.^[11]

בנוסף, במסמך שהתגלה במערות מדבר יהודה נמצא חוזה בין בעל ואישה ובו נאמר כי האישה מלווה לבעלה 150 חתיכות כסף. הדבר ממחיש כי האישה היא ישות כלכלית עצמאית, שיכלה להחזיק רכוש בלי קשר לבעלה.^[12]

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² ³ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13, July 2006) p.155)
^ אברהם נגב, 'פטרה והנבטים', כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא,, (1974) עמ' 73-71.
^ יעקב משורר, "הכרונולוגיה של מטבעות הנבטים", מוזיאון ישראל, (ירושלים: חמו"ל 1970), עמ' 30-29
^ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13 (July 2006)) p. 155.
^ Lamia Salem El-Khouri, "The Nabataean Terracotta Figurines", Mannheim University, Germany, March 2001 p. 106-108
^ יוסף פטריך, "איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים–הסגידה לאלילי-מצבה", קתדרה - לתולדות ארץ-ישראל ויישובה,, (ירושלים 1982 ) עמ' .90
^ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", p. 156
^ Lamia Salem El-Khouri, "The Nabataean Terracotta Figurines", Mannheim University, Germany, (March 2001) p.35
^ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13 (July 2006)) p. 158-159
^ אברהם נגב, "תולדות הנבטים וממלכתם: אדוני המדבר" (תל אביב:כתר 1983) עמ' 124.
^ Eyad Almasri,"Nabataean Jewellery and Accessories", Hashemite University, (2012) p.160.
^ Mahdi Abdelaziz,"Notes on the Nabataean Legal System" Dirasat, Human and Social Sciences, Volume 32, No. 1, (2005), p. 196

[הערה_מספר_20170201065453:0-1] ¹ ² ³ Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13, July 2006) p.155)

[2] אברהם נגב, 'פטרה והנבטים', כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא,, (1974) עמ' 73-71.

[3] יעקב משורר, "הכרונולוגיה של מטבעות הנבטים", מוזיאון ישראל, (ירושלים: חמו"ל 1970), עמ' 30-29

[4] Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13 (July 2006)) p. 155.

[5] Lamia Salem El-Khouri, "The Nabataean Terracotta Figurines", Mannheim University, Germany, March 2001 p. 106-108

[6] יוסף פטריך, "איסור פסל ותמונה בקרב הנבטים–הסגידה לאלילי-מצבה", קתדרה - לתולדות ארץ-ישראל ויישובה,, (ירושלים 1982 ) עמ' .90

[7] Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", p. 156

[8] Lamia Salem El-Khouri, "The Nabataean Terracotta Figurines", Mannheim University, Germany, (March 2001) p.35

[9] Mahdi Alzoubi, "Woman in The Nabatean Society", Mediterranean Arhaeology and Archaeometry Vol. 13 (July 2006)) p. 158-159

[10] אברהם נגב, "תולדות הנבטים וממלכתם: אדוני המדבר" (תל אביב:כתר 1983) עמ' 124.

[11] Eyad Almasri,"Nabataean Jewellery and Accessories", Hashemite University, (2012) p.160.

[12] Mahdi Abdelaziz,"Notes on the Nabataean Legal System" Dirasat, Human and Social Sciences, Volume 32, No. 1, (2005), p. 196

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]