נתז
נֶתֶז (או רִיקוֹשֵט, מצרפתית: Ricochet) הוא עצם שניתז כתוצאה מפגיעת קליע או פגז או כתוצאה מהתפוצצות פצצה. כמו כן, לעיתים הקליע עצמו סוטה ממסלולו לאחר הפגיעה במשטח. נתז שנוצר כתוצאה מירי מורכב בדרך כלל מהחומר שממנו עשוי העצם שבו פגע הקליע או הפגז. במקרים מסוימים עשוי הנתז להיווצר מחלקי הקליע עצמו שהתפרק לאחר שפגע במטרה קשיחה ושחלקיו שינו את כיוון תנועתם. על פי חוק שימור האנרגיה, סך האנרגיה הקינטית של כל הנתזים שנוצרו כתוצאה מירי אחד יהיה נמוך מהאנרגיה שהייתה בקליע טרם פגיעתו. הפרש האנרגיה הקינטית הוא החום שנוצר בעת הפגיעה. צורתם וגודלם של הנתזים משתנה בהתאם למשתנים רבים ובהם זווית הפגיעה, מהירות הפגיעה, החומר ממנו עשוי הנתז, טמפרטורה ועוד. לעיתים לנתז צורה פחוסה שמשפיעה על המסלול הבליסטי של הנתז.
גורמים המשפיעים על היווצרות נתזים עריכה
- החומר ממנו עשוי הקליע (או הפגז) הנורה. קליעים מחומר רך אינם חודרים לעומק ובעלי סבירות גבוהה יותר להתפרק וליצור בהתפרקותם נתזים.
- החומר ממנו עשויה המטרה. הסיכויים להתזה גדלים בעת פגיעה במשטחים קשיחים ושטוחים כגון קירות, בטון ופלדה. לעומת זאת חומרים אלסטיים סופגים את האנרגיה ועוצרים את הקליע לאחר שחדר לתוכם. פגיעת קליע בנוזל תביא לבליעה מהירה של האנרגיה עם הסתברות נמוכה לנתזים שיכולים להיווצר רק מהחומר של הקליע עצמו.
- כמות האנרגיה שבקליע הפרופורציונית למכפלת ריבוע המהירות במסה של הגוף הפוגע. ככל שהאנרגיה גבוהה יותר כך ההסתברות לפרוק או תלישה של חלקים מהחומר תגדל.
- זווית הפגיעה. זווית פגיעה חדה יכולה להביא לתלישה של חלקי חומר ולהיווצרות נתזים גם מחומרים רכים ואלסטיים יחסית.
אמצעי זהירות עריכה
בצבאות רבים נהוג לנקוט באמצעי זהירות על מנת למזער את סיכויי ההיפגעות מנתז. דוגמאות;
- הרכבת משקפי מגן
- לבישת אפוד מגן
- שימוש במטרות קרטון (שנחדרות על ידי הקליע מבלי שיתפרק)
- ירי לעבר חומת מפגע העשויה חול או אדמה שסופגים אנרגיה ביעילות
- שמירת מרחקי בטיחות מן המטרה עליה יורים.
קירות מבנים שמיועדים לאימוני לוחמת שטח בנוי מצופים לרוב בקולטי נתזים (יריעות גומי דחוס לקליטת הקליעים) שמאפשרים תרגול ירי בתוך מבנה, תוך הקטנה בסיכון ליצירת נתזים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- נתז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)