סביון מזוות
סביון מזוות (שם מדעי: .Senecio angulatus L.f) הוא בן שיח מטפס, רב-שנתי, ירוק-עד וצהוב פרחים ממשפחת המורכבים[1]. מוצאו בעיקר מהאזורים הסובטרופיים של פרובינציות הכף של דרום אפריקה. בישראל הוא משמש כצמח גינון בתור גדר חיה, יכול לגדול בתנאי אקלים ים תיכוני, סובטרופי, טרופי או מדברי. מין זה זקוק לחצי צל ואור מלא, עמיד בקרה, בגיר וביובש (חסכני במים), רגיש למליחות. גדל בכל אזורי ישראל, אף במדבר ובקרקעות שונות. הצמח מהיר צמיחה, שתלטן ולכן הגיזום נחוץ לאחר הפריחה. הריבוי באמצעות ייחורים בחורף ובאמצעות זרעים בסתיו או באביב. הפריחה בחורף ובאביב[2].
 סביון מזוות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | סביון |
| מין: | סביון מזוות |
| שם מדעי | |
 .Senecio angulatus L.fהבן, 1782 | |
| תחום תפוצה | |
| |
מאפיינים עריכה
להבנת המורפולוגיה של סביון מְזוּוָּת מובאים כאן מונחים הנכונים לכל משפחת המורכבים בערך סביון.
סביון מְזֻוָּת אינו קוצני ואינו צַמְרִי והוא מטפס באמצעות כריכת גבעוליו ומשתלשל. הגבעולים קירחים וארוכים מאוד, לעיתים מגיעים ל-2.2 מ' או יותר.
הפטוטרות שטוחות מעט ואורכן עד 3.8 ס"מ. הלוואים חסרים.
העלים, מסורגים, פשוטים, אורכם עד 6.3 ס"מ, בעלי אונות מעטות, קצרות ורחבות או דמויות שינים. הם קירחים, חלקים, ירוקים רעננים, מבריקים בוהקים ובשרניים.
הקרקפות צהובות, מרובות, מפורדות (על צירים נפרדים) והן ערוכות בתפרחות מכבד או ערוכות באשכול-סוכך.
המעטפת דמוית ספל. חפי המעטפת הפנימיים ערוכים בדור אחד, ומלווים בבסיסם בחפים קטנים יותר שמהווים כעין גביעון חיצוני[3][4]. חפי המעטפת הפנימיים זקופים, שווים באורכם ומסתיימים כרגיל בשערות לבנות קצרות ועדינות. המעטפת נוטה לאחור לפני פיזור הזירעונים.
המצעית עליה יושבים הפרחים שטוחה על פי רוב (וללא גומות גומות) וחשופה (ולא מכוסה קשקשים (מוצים) או שערות).
הקרקפת (התפרחת) צהובה ובנויה מ-5 פרחים לשוניים מוארכים ונקביים בהיקף וכ-20 פרחים צינוריים ודו-מיניים במרכז. הפרחים הלשוניים נגללים לאחור בשעות הלילה ובימי גשם.
מבנה הפרחים
הגביע חסר ומצויים במקומו בראש השחלה שערות לבנות. הכותרת של הפרח הצינורי מאוחת עלים בעלת 5 שיניים.
האבקנים שמספרם 5, ניצבים לסירוגין עם אונות הכותרת. המאבקים מאוחים זה לזה ומהווים צינור מסביב לעמוד השחלה[2].
השחלה תחתית, בעלת שני עלי שחלה, בעלת מגורה אחת וביצית אחת. עמוד השחלה מחולק בראשו לשתי צלקות ארוכות[3][4].
הפרי הוא זירעון, שעטור בציצת, שכולה עשויה אך ורק בשערות והן לבנות עדינות ומרובות, וערוכות בשני דורים או יותר ונשירות על פי רוב. הזירעונים מחוסרי מקור, שווים זה לזה, גליליים ובעלי 5 עד 10 צלעות וחריצים[3]. הזרע חסר אנדוספרם.
תמונות עריכה
-
רקבן מפוספס על קרקפת סביון מזוות -
קרקפות מרובות של סביון מזוות -
תפרחת של סביון מזוות
קישורים חיצוניים עריכה
- סביון מזוות, באתר NCBI (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר Tropicos (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר GBIF (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר The Plant List (באנגלית)
- סביון מזוות, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Senecio angulatus L.f, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 472-474
- ^ 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 465
- ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 706