סבכיים

סבכיים הקרויים גם סבכיי העולם הישן או סבכיים אמיתיים (שם מדעי: Sylviidae), היא משפחה מרובת מינים של ציפורים קטנות בסדרת ציפורי השיר. הסבכיים חיים בעיקר באירופה, אסיה ובהיקף קטן יותר גם באפריקה. רוב המינים הנמצאים באזורי אקלים ממוזג נודדים, וחורפים ביבשות שהוזכרו או באסיה הטרופית.

סבכיים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
תת־סדרה:	דמויי־דרור
משפחה:	סבכיים
שם מדעי
Sylviidae ‏ויגורס, 1825

סבכי שחור-גרון

לאחרונה הוחלט לפי מספר חוקרים לפצל את מרבית סוגי המשפחה למשפחות נפרדות, תחת על-משפחה אחת - סבכים (Sylvioidea).

מאפיינים

רוב הסבכיים של העולם הישן הם בעלי מראה חסר מאפיינים בולטים, למעט כמה מינים אסיאתים. הזוויגים לרוב דומים למראה, אולם בעלי סימנים מבדילים, במיוחד בסוג הציפורים סבכי. גבם כהה יותר מגחונם. הם בעלי גוף קטן עד בינוני, המשתנה בין המינים מ 9 ועד 16 ס"מ אורך, ובעלי מקור קטן מחודד ועדין למראה. כמעט כל המינים ניזונים בעיקר מחרקים ופרוקי-רגליים, אף על פי שכמה מהם ניזונים בנוסף מפירות, צוף או זרעים קטנים.

רוב המינים מונוגמיים ויבנו קן בצורת סלסילה שטוחה בסבך צמחייה צפופה, בו הנקבה מטילה 2 עד 6 ביצים, תלוי במין. שני הזוויגים יסייעו בגידול הגוזלים, אשר יהיו מסוגלים לעוף כבר בגיל שבועיים.

מיון

בשלהי המאה העשרים, משפחת הסבכיים נחשבו כמאחדים בתוכם 50 סוגים ובהם קרוב ל 300 מינים של ציפורים קטנות אוכלות חרקים. מאוחר יותר החטפיתיים הופרדו מהם למשפחה נפרדת. בראשית המאה העשרים, כל ציפור שיר, מהעולם הישן, אוכלת חרקים הידועה למדע נחשבה בנקודה מסוימת כשייכת למשפחת הסבכיים, ויש עדיין הנוהגים להחשיב זאת כך. רק לאחר אמצע המאה העשרים התחילו לעבוד ברצינות על הפרדת משפחת החטפיתיים. אולם עדיין משפחת הסבכיים נותרה משפחה גדולה מאוד, עם מעט מאוד דפוסים של יחסי קרבה שניתן להכיר בהם. במרוצת הזמן הופרדו מהם משפחת הטימליים (Timaliidae), התפריים (Cisticolidae), הצטיות (Cettiidae) ומשפחות אחרות, וכך משפחת הסבכיים של היום התכווצה בכ 80 % מגודלה המקורי, וכיום היא מכילה 10 סוגי ציפורים שבהם 50 מינים לפחות. אולם זה אפשרי בהחלט שמחקרים עתידיים יגרמו לשינויים נוספים במשפחה זו.

סוגי המשפחה

כיום ישנם במשפחה רק 2 סוגים ובהם 34 מינים:

• סבכי (Sylvia) - בו 7 מינים
• Curruca - בו 27 מינים

הסבכיים בישראל

מיני הסבכים שאפשר לראות בישראל הם:

סבכי שחור כיפה, סבכי שחור ראש, סבכי ניצי, סבכי אפור, סבכי שחור גרון, סבכי חורש, סבכי טוחנים, סבכי קוצים, סבכי ערבות, סבכי קפריסאי, סבכון מדבר, סבכי רונן, סבכי שיטים וסבכי אשלים. המין סבכי אפריקני (African desert warbler) הוא מזדמן נדיר ביותר.

נמצא שיש מתאם בין תקופת הפריחה והבשלת הפירות של האשחר רחב עלים והאלה ארצישראלית לבין תקופת נדידת הסבכיים דרך ישראל. האשחר רחב העלים פורח ואז מבשיל את פירותיו באפריל מאי ואז עובר שיא נדידת האביב של הסבכיים ורבים מהם נצפים אוכלים את האשחר. בשקיות הטיבוע בתחנה לחקר ציפורי ירושלים מופיעים כתמים כחולים כהים, כתוצאה מהלשלשת שמכילה את שאריות פירות-האשחר והזרעים. האלה ארצישראלית מבשילה את פירותיה לקראת אמצע- סוף אוגוסט בירושלים ואז נודדים ועוברים דרך התחנה מספרים עצומים של סבכיים, מספרים גדולים בהרבה מאשר המספרים שחולפים במהלך ספטמבר אוקטובר ונובמבר. נראה שקיים סוג של הדדיות, התפתחות מקבילה, שבה הציפורים והצמחים התאימו את עצמם זה לזה במהלך האבולוציה.

ממצאים נוספים שנאספו מלמדים על כך שבזמן נדידת הסבכיים באביב דרך התחנה, נמצא שיש שונות בגנים בין הנודדים של תחילת העונה לאלו שבאים אחריהם. עוד נמצא, במחקרי התחנה, שציפורים הנודדות למרחקים הן בעלות כנפיים ארוכות יותר ביחס למשקל גופן לעומת ציפורים יציבות או הנודדות למרחקים קטנים יותר. לדוגמה סבכי אפור נודד מרחקים גדולים יותר מאתרי הדגירה שלו בצפון אירופה מאשר סבכי שחור כיפה ואכן יחס אורך הכנף שלו למשקל גוף גדול יותר. במחקר אחר נמצא שבסבכי שחור כיפה יש הבדל באסטרטגית הנדידה של זכרים ונקבות. הזכרים ממהרים באביב להגיע לאירופה ולכן מבצעים חניות קצרות יותר בתחנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סבכיים בוויקישיתוף

• סבכיים, באתר ITIS (באנגלית)
• סבכיים, באתר NCBI (באנגלית)
• סבכיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• סבכיים, באתר GBIF (באנגלית)
• סבכיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• המרכז לצפרות של החברה להגנת הטבע
• המרכז לחקר ציפורי ירושלים
• המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית