סולומונר
במיתולוגיה הרומנית, סולומונר (ברומנית: solomonar, ברבים: solomonari), הוא מכשף השולט על העננים ועל הגשם.
על פי המיתולגיה הרומנית שולטים ה"סולומונרים" ב"באלאורי העננים" - יצורים אגדתיים המובילים את ענני הברד. סולומונרים חיים הרחק מהעולם ב"מישור האחר" (Tărâmul Celălalt), אך יורדים אל הכפרים כדי לבקש נדבות, למרות שאינם זקוקים לדבר. המקומות בהם לא יתקבלו בצורה יפה, יסבלו בהמשך מענני הברד. את הידע שלהם קיבלו הסולומונרים משלמה המלך (מכאן שמם) והם מעבירים את הידע הלאה מרב אומן אל תלמידו. הסולומונר ייקח לעצמו כמתלמד ילד שנולד עם מום ויגדל אותו במערה שלו בסוף העולם. בדרך כלל מתארים סולומונר כ"אדמוני, גבוה, עם גלימה לבנה, עם כלים קסומים באזורו, לעיתים מבקשי נדבות בכפרים ולעיתים רוכבים על "באלאורי" הברד. לפעמים הם ביחידות ולפעמים בחברת מורוי, רוח טמאה, בדרך כלל של ולד שמת בטרם הוטבל לנצרות. כדי להתמודד עם זעם הסולומונר יכולים בני אדם לפנות ל"רב אומן סתת", סולומונר שהתיישב בין הבריות, אך יודע את הקסמים.
ישנם סיפורים מאזור טרנסילבניה על קיומם של אחרוני הסולומונרים. ההסברים על המיתוס מקשרים אותו לכוהני הדאקים שנקראו "קפנובטאי" (Kapnobatai) או "קטיסטאי" (Ktistai), בתוספת השפעות נוצריות וסינכרון כל האמונות.