סולימאן בשיר

סולימאן בשיר (1947–1991) היה היסטוריון ערבי ישראלי ומרצה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם. הוא ידוע בשל עבודותיו על ההיסטוריוגרפיה המוקדמת של האסלאם ובעבר לימד באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

בשיר נולד בכפר מע'אר. משנת 1965 הוא למד לתואר ראשון בהיסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים היה פעיל במצפן ובילה שעות רבות בדיונים פוליטיים. סיים תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1973. ב-1976 הוא קיבל תואר שלישי מאוניברסיטת לונדון על ספרו "קומוניזם במזרח הערבי", שפורסם באנגלית ובערבית. באותה תקופה הוא התקרב לקומוניזם ובשובו לישראל הצטרף לרק"ח. הוא לימד היסטוריה באוניברסיטת ביר זית, אך פוטר ממנה בשנת 1978, לטענתו בגלל שהסכים לבחון באנגלית סטודנטים שלא שלטו בשפה הערבית. הוא עבר ללמד באוניברסיטת א-נג'אח בשכם והיה לסגן נשיא האוניברסיטה. הוא פוטר בשנת 1984 בלחץ סטודנטים המזוהים עם האחים המוסלמים בגלל מחקריו שנתפסו כפוגעים באסלאם. במקרה אחד, הושלך בשיר מבעד לחלון הכתה על ידי סטודנטים שזעמו על דעותיו. הוא מצא עבודה בארצות הברית במסגרת תוכנית פולברייט ולאחר מכן משנת 1987 עבד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1987 כתב מאמרים נגד אש"ף בעיתון פרו ירדני וטען שישראל שגתה באפשרה לאוניברסיטאות ביהודה ושומרון להפוך לחממות של אש"ף. הוא פיתח תודעה לאומית דרוזית פרו-ישראלית.

בשיר מת בגיל 44 מהתקף לב.

מחקריו

בשיר טען בספרו שהאסלאם התפתחה בהדרגה על רקע היהדות והנצרות ולא נולדה כולה מגילויי הנביא מוחמד. הוא חקר את האמונות והמנהגים בדורות השונים, את הדרך שבה העבירו את המסורת לדורות הבאים ואת הקשר בינה לבין הצרכים הייחודיים לכל תקופה. בשיר עורר סערה נוספת כאשר פרסם מחקר בערבית על מוכרי הקרקעות הערבים של ימי המנדט, בו התברר שגם בני משפחת המלוכה בירדן מכרו אדמות ליהודים.

בשיר עורר ביקורת חריפה בעולם המוסלמי בשל דעותיו המנוגדות למסורת המוסלמית.

רשימת פרסומים

• Communism in the Arab East: 1918–28. London: Ithaca Press, 1980.
• Muqaddima fī al-taʾrīkh al-ākhar: מaḥ̣ḥwa qirāʾa jadīda li-l-riwāya al-Islāmiyya [An Introduction to the other history: towards a new reading of Islamic tradition]. Jerusalem, 1984. [Arabic]
• "Qurʾān 2:114 and Jerusalem." Bulletin of the School of Oriental and African Studies 52.2 (1989): 215-238.
• "Yemen in early Islam: an examination of non-tribal traditions." Arabica 36.3 (November 1989): 327-361.
• "Abraham’s sacrifice of his son and related issues." Der Islam 67 (1990): 243-277.
• "The title «fārūq» and its association with ʿUmar I." Studia Islamica 72 (1990): 47-70.
• "Apocalyptic and other materials on early Muslim-Byzantine wars: a review of Arabic sources." Journal of the Royal Asiatic Society 3rd s. 1.2 (1991): 173-207.
• "ʿĀshūrā, an early Muslim fast." Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 141.2 (1991): 281-316.
• "The mission of Diḥya al-Kalbī and the situation in Syria." Jerusalem Studies in Arabic and Islam 14 (1991): 84-114.
• "Qibla musharriqa and early Muslim prayer in churches." The Muslim World 81 (1991): 267-282.
• "Riding beasts on divine missions: an examination of the ass and camel traditions." Journal of Semitic Studies 36.1 (Spring 1991): 37-75.
• "The images of Mecca: a case study in Muslim iconography." Le Muséon 105 (1992): 361-377.
• "Muslim apocalypses and the Hour: a case-study in traditional interpretation." Israel Oriental Studies 13 (1993): 75-99.
• "On the origin and development of zakāt in early Islam." Arabica 40 (1993): 84-113.[4]
• "Qunūt in tafsīr and ḥadīth literatures." Jerusalem Studies in Arabic and Islam 19 (1995): 36-65.
• Arabs and others in early Islam. Princeton: Darwin Press, 1997.
• Judhur al-wisaya al-Urduniya: dirāsa fī wathāʾiq al-Arshif al-Sihyuni. Beirut: Sharikat Quds, 2001. [Arabic]
• Studies in early Islamic tradition. Collected studies in Arabic and Islam. Jerusalem: The Max Schloessinger Memorial Foundation, The Hebrew University of Jerusalem, 2004. (This collection includes thirteen published articles listed above, as well as the following two unpublished studies: "Ḥanīfiyya and the ḥajj" and "Jesus in an early Muslim shahāda and related issues: a new perspective.")

ראו גם

• פטרישה קרון