סוס (סוג)

סוג של יונק

סוס (שם מדעי: Equus) הוא סוג בעלי חיים במשפחת הסוסיים, הכולל את הסוסים, החמורים, והזברות. זהו הסוג היחיד במשפחת הסוסיים. הסוג סוס כולל גם מינים שנכחדו וידועים רק ממאובנים.

קריאת טבלת מיוןסוס
קולאז'של מינים של סוס
עם כיוון השעון (מהפינה השמאלית העליונה): קיאנג, סוס פרז'וואלסקי, זברת גרבי, מנגלרגה מרצ'דור, פרא, זברה מצויה, חמור הבית וזברת הרים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
מינים

קיאנג (Equus kiang)
סוס רמכי (Equus caballus)
זברת גרבי (Equus grevyi)
זברה מצויה (Equus quagga)
זברת הרים (Equus zebra)
ערוד (Equus africanus), הכולל גם את חמור הבית
פרא (Equus hemionus)

שם מדעי
Equus
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים עריכה

הסוסיים[1] הם יונקים בינוניים עד גדולים, ראשם גדול, ועל צווארם רעמת שיער צפופה. רגליהם דקות ומסתיימות באצבע אחת רחבה המוגנת בפרסה קרנית. לסוסיים זנבות דקים המסתיימים בציצית, או המכוסים לחלוטין בשיער. הם מותאמים לחיים בשטחים פתוחים, ממישורים וסוואנות ועד הרים או מדבריות.

האוזניים החיצוניות של הסוסיים מסוגלות לנוע ומאפשרות להם לאכן בקלות מקור של קולות. ראייתם היא דיכרומטית, כלומר הם רואים שני צבעים בלבד. עיניהם ממוקמות באחורי הראש, ומאפשרות להם זווית ראייה רחבה, מבלי שהם מאבדים לחלוטין את הראייה הדו עינית. הסוסיים מצוידים באיבר יעקובסון, המאפשר לזכרים להשתמש בתגובת פלהמן (הפשלת השפתיים) על מנת להעריך את מצב הייחום של בני זוג פוטנציאלים.

הסוסיים הם הרביוורים, וניזונים בעיקר ממזונות סיביים נוקשים, כדוגמת דשאים או צמחים ממשפחת הגמאיים. בעת הצורך הם אוכלים גם מזונות צמחיים אחרים כדוגמת עלים, פירות, או קליפות עצים, אבל הם נוהגים לרעות ולא לאכול מהחלקים העליונים של הצמחים. שלא כמו מעלי גרה, שלהם קיבות מורכבות, הסוסיים מפרקים את התאית במעי העיוור, שהוא חלק מהמעי הגס. מערכת השיניים שלהם כמעט מושלמת, כשהשיניים החותכות מקצצות את המזון, והשיניים הטוחנות, הממוקמות מאחורי מרווח (diastema) מהשיניים החותכות, מרסקות אותו.

סוסיים הם חיות חברתיות. הסוסים, הזברות המצויות וזברות ההרים מתקבצים בדרך כלל לעדרים קבועים הכוללים זכר בודד וקבוצת נקבות, ושאר הזכרים יוצרים עדרים קטנים של "רווקים". שאר המינים בסוג סוס חוברים לעדרים זמניים, המורכבים מבני אותו זוויג או מעורבים, למשך כמה חודשים. בכל המינים יש היררכיה ברורה בין הפרטים בעדר, כאשר בדרך כלל הנקבה המובילה שולטת על הגישה למשאבי מזון ומים, והזכר המוביל שולט על הזדמנויות להזדווג.

הנקבות, המכונות סוסות אצל הסוסים ואתונות במקרה של חמורים וערודים ממליטות בדרך כלל סייח (אצל הסוסים) או עייר (אצל החמורים) בודד, לאחר תקופת הריון של בערך 11 חודשים. הסייחים מסוגלים ללכת תוך שעה מלידתם, והם נגמלים מהנקה לאחר ארבעה עד שלושה עשר חודשים (בעלי חיים בטבע מאריכים את תקופת ההנקה בהשוואה לבעלי חיים שעברו ביות). נקבות בטבע עשויות ללדת פעם בשנה או פעם בשנתיים תלוי במינים, בתנאי החיים, ובגורמים נוספים.[2][3]

תקופת הייחום אצל סוסיים בוגרים משתרעת בין תחילת האביב לסתיו. מרבית הנקבות נכנסות לתקופה בה אינן מעוניינות להזדווג (anestrus) בחורף. מעגל הרבייה נשלט על ידי אורך היום - הייחום מתחיל כשהימים מתחילים להתארך. חוסר הפעילות המינית בחורף נועד למנוע הפריה בחודשי החורף, משום שאז תתרחש ההמלטה בתקופה הקשה ביותר בשנה, ויקשה על הסייחים לשרוד.[4] אולם לנקבות סוסיים החיות בקרבה לקו המשווה, אזורים שבהם כמעט שאין שינוי באורך היום מעונה לעונה, אין בתאוריה בכלל תקופה שבה הן אינן פעילות מינית.[5] זאת ועוד, מסיבות שאינן ברורות, כ-20% מנקבות סוס הבית בחצי הכדור הצפוני פעילות מינית כל השנה.

מיון הסוסים עריכה

מיני סוס נוספים שנכחדו עריכה

גלריה עריכה

בני כלאים עריכה

 
פרד

מינים שונים של הסוסים יכולים לעבור הכלאה, אם כי הצאצאים של הכלאה כזו הם בדרך כלל עקרים. בני הכלאים כוללים:

  • פרד – בן כלאים בין חמור לסוסה. פרדים הם בני כלאים הנפוצים ביותר של סוסים וידועים בסיבולת, ביציבות ובכושר העבודה שלהם.
  • פרד – בן כלאים בין סוס ואתון. סוג זה של פרד (Hinny) נדיר יותר, בדרך כלל קטן יותר בגודלו ובעל סיבולת נמוכה יותר.
  • זברואיד – הכלאה בין זברה לסוסים אחרים:

לקריאה נוספת עריכה

  • Burke, et al. 2003. The systematic position of Equus hydruntinus, an extinct species of Pleistocene equid. Quaternary Research 59(3):459-469
  • Duncan, P. (ed.). 1992. Zebras, Asses, and Horses: an Action Plan for the Conservation of Wild Equids. IUCN/SSC Equid Specialist Group. IUCN, Gland, Switzerland
  • Equid Specialist Group 1996. Equus ferus. In: IUCN 2004. 2004 IUCN Red List of Threatened Species. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 21 January 2006
  • Equid Specialist Group 1996. Equus ferus ssp. przewalskii. In: IUCN 2004. 2004 IUCN Red List of Threatened Species. <www.iucnredlist.org>. Downloaded on 21 January 2006
  • Groves, C.P. & Bell, H.B. 2004. New investigations on the taxonomy of the zebras genus Equus, subgenus Hippotigris. Mammalian Biology. 69: 182-196
  • Higuchi et al. 1987. Mitochondrial DNA of the Extinct Quagga: Relatedness and Extent of Postmortem Change. Journal of Molecular Evolution 25:283-287
  • International Commission on Zoological Nomenclature. 2003. Opinion 2027 (Case 3010). Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Bull.Zool.Nomencl., 60:81-84
  • Moehlman, P.D. 2002. Equids. Zebras, Assess and Horses. Status Survey and Conservation Action Plan. IUCN/SSC Equid Specialist Group. IUCN, Gland, Switzerland. (http://www.iucn.org/themes/ssc/publications/actionplans.htm#Equids2002)
  • Orlando, et al. 2006. Geographic distribution of an extinct equid (Equus hydruntinus : Mammalia, Equidae) revealed by morphological and genetical analyses of fossils. Molecular Ecology 15(8):2083-2093

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סוס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מכיוון שאין בעברית ביטוי מקביל לבעלי החיים בסוג סוס, כגון Equine באנגלית, מתייחסת המילה סוסים בערך זה לכל בעלי החיים בסוג זה ולא, כמקובל בדרך כלל, למין סוס, למעט מקרים בהם דבר זה מצוין במפורש.
  2. ^ Macdonald, D., ed. (1984). The Encyclopedia of Mammals. New York: Facts on File. pp. 482–485. ISBN 0-87196-871-1.
  3. ^ "ENVIRONMENTAL ASSESSMENT: PRYOR MOUNTAIN WILD HORSE RANGE FY2004: FERTILITY CONTROL ON AGE-SPECIFIC WILD HORSE MARES." BLM National Research Field Trials on Wild Horse Fertility Control, Summer 2004
  4. ^ Ensminger, M. E. Horses and Horsemanship: Animal Agriculture Series. Sixth Edition. Interstate Publishers, 1990. ISBN 0-8134-2883-1 p. 156
  5. ^ Eilts, Bruce E. "Aberrations of the Equine Estrous cycle," Louisians State University school of Veterinary Medicine, last modified 15 August 2007.
  6. ^ Don E. Wilson & DeeAnn M. Reeder, ed. (2005). "Equus caballus". Mammal Species of the World. A Taxonomic and Geographic Reference (3rd ed.). Johns Hopkins University Press.
  7. ^ 1 2 International Commission on Zoological Nomenclature (2003). "Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Opinion 2027 (Case 3010)". Bull.Zool.Nomencl. 60 (1): 81–84. אורכב מ-המקור ב-2008-04-22. נבדק ב-2010-01-22.
  8. ^ Don E. Wilson & DeeAnn M. Reeder, ed. (2005). "Equus asinus". Mammal Species of the World. A Taxonomic and Geographic Reference (3rd ed.). Johns Hopkins University Press.