סורת אל-עלק
סורת אל-עַלַק (ערבית: سورة العلق), או סורת טיפת הדם (קיימים תרגומים שונים: סורת הדם הקרוש, או סורת הדם המעובה), היא סורה מספר 96 בקוראן. סורה זו מונה 19 פסוקים (אַיַא֫ת), ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הייתה זו הסורה הראשונה שהורדה למוחמד (בנוסח זה לא מופיעה כלל סורת אל-פאתחה), ואחריה הורדה סורת אל-קלם.[1] מרבית הפרשנים מסכימים כי זו אכן הסורה הראשונה שהורדה, אם כי מיעוטם נוקבים בסורות אחרות כראשונות, ביניהן סורת אל-פאתחה וסורת אל-מדת'ר.
 | |
| שם ומספר הסורה בערבית | |
| שם מתורגם | סורת טיפת הדם |
|---|---|
| מספר הסורה | 96 |
| מספר פסוקים | 19 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | אך-עלק (תרגום רקנדורף) |
המילים הראשונות בסורה, הנחשבות, כאמור, לראשונות שהורדו למוחמד בידי ג'בריל, מצוות על מוחמד: "קרא בשם ריבונך". הפסוקים הבאים מספרים על בריאת האדם מ"טיפת דם מעובה" בידי אללה, אשר "לימד את האדם את אשר לא ידע". האדם הפנה עורף לאלוהיו שכן לא חש עוד תלוי בו, אולם גורלו הוא לשוב לבוראו.
חלקה השני של הסורה[2] מביא סיפור מסורתי המייחס לאַבּוּ גַ'הְל, אחד ממנהיגי מכה שהיה עוין למוחמד ולמוסלמים, מזימה לפגוע במוחמד, המכונה "עבד", בזמן שהוא מתפלל. בסורה מובעת תמיהה על עזות המצח של אבו ג'הל לאסור על מוחמד להתפלל, ועל כך שאינו מכיר בכך שעל אף שהפנה עורף לאללה, הרי שזה רואה הכל, יודע את מעשיו ויסכל את מזימתו באמצעות "מלאכי החבלה". הסורה מסתיימת בציווי למוחמד לא להישמע לאיסורו של אבו ג'הל, ולהמשיך לעבוד את אללה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.
- ^ מפסוק 9 עד הסוף