ויקיפדיה

סטיבן מופאט

סטיבן מופאט (באנגלית: Steven Moffat; נולד ב-18 בנובמבר 1961) הוא תסריטאי ומפיק טלוויזיה סקוטי.

סטיבן מופאט
Steven Moffat
סטיבן מופאט בכנס "קומיק-קון" סן דייגו, יולי 2017
סטיבן מופאט בכנס "קומיק-קון" סן דייגו, יולי 2017
לידה 18 בנובמבר 1961 (בן 62)
פייזלי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Steven William Moffat עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל דוקטור הו, שרלוק
השכלה אוניברסיטת גלאזגו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1988
מקצוע תסריטאי ומפיק טלוויזיה
בת זוג סו ורטו
פרסים והוקרה
  • פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר) (2011)
  • פרס האקדמיה הבריטית לטלוויזיה לסדרת הדרמה הטובה ביותר (2011)
  • פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר) (2006)
  • פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר) (2008)
  • פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר) (2007)
  • פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר) (2006)
  • פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר) (2008)
  • פרס הוגו לעיבוד הדרמטי הטוב ביותר (קצר) (2007)
  • פרס אמי בפריים טיים לתסריט למיני סדרה, לסרט או לספיישל דרמטי (2014)
  • פרס אמי לבידור בפריים טיים
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבודתו הראשונה בטלוויזיה הייתה סדרת הדרמה לנוער "שיגעון של עיתון". הסיטקום הראשון שכתב, "צחוק בצד", הושפע מסיום נישואיו הראשונים, ואילו הסיטקום "זיווגים" שכתב בהמשך התבסס על התפתחות מערכת היחסים שלו עם מפיקת הטלוויזיה סו ורטו. בנוסף כתב את "גיר", סיטקום המתרחש בבית ספר מקיף בהשראת חוויותיו כמורה לאנגלית.

כמעריץ של "דוקטור הו", כתב מופאט מספר פרקים לסדרה המחודשת, ומילא את מקומו של ראסל טי דייוויס ככותב הראשי והמפיק בפועל כאשר החלה הפקת העונה החמישית ב-2009. הוא אחד מיוצרי "שרלוק", עיבוד לסיפורי הבלש שרלוק הולמס. רבות מהתוכניות עליהן עבד זכרו בפרסים, לרבות פרס באפט"א ופרס הוגו עבור כמה מהפרקים אשר כתב ל"דוקטור הו". ב-2012 זכה ב"פרס באפט"א מיוחד".

ביוגרפיה עריכה

מופאט נולד בפרייסלי, סקוטלנד, ולמד בבית הספר התיכון קמפיל. הוא למד באוניברסיטת גלאזגו, שם היה מעורב בתחנת הטלוויזיה של הסטודנטים. לאחר שקיבל תואר שני באנגלית, הוא עבד כמורה במשך שלוש שנים וחצי. בתחילת שנות השמונים כתב מחזה בשם "אזור מלחמה" ומחזמר בשם "איש הסכינים".

אביו, ביל מופאט, היה מורה ראשי בבית ספר יסודי; כשבבית הספר צולמה סדרה בסוף שנות השמונים, הוא ציין בפני המפיקים כי יש לו רעיון לסדרת טלוויזיה אודות עיתון בית ספר. המפיקים ביקשו ממנו תסריט לדוגמה, וביל מופאט הסכים בתנאי שבנו יכתוב אותו. המפיקה סנדרה הסטי אמרה כי "זהו התסריט הראשון הטוב ביותר" שקראה אי פעם.

כתוצאה מכך נוצרה סדרת הנוער "שיגעון של עיתון", אשר הוקרנה במשך חמש עונות, בין השנים 1989 עד 1993; מופאט כתב את כל ארבעים ושלושה הפרקים. הסדרה זכתה בפרס באפט"א על עונתה השנייה.

במהלך הפקת העונה השנייה של "שיגעון של עיתון", מופאט חווה משבר בעקבות גירושיו מאשתו הראשונה.

דוקטור הו עריכה

מופאט, מעריץ סיפורי "דוקטור הו" מילדותו, תרם לראשונה באופן מקצועי לדוקטור הו בסיפור הפרוזה "תקלות המשכיות", אשר פורסם בשנת 1996 במסגרת אוסף סיפורים קצרים אודות הדמות. בשנת 1999 כתב את הפארודיה "דוקטור הו וקללת המוות הקטלני", אשר שודרה במסגרת יום הצדקה הטלוויזיוני של קומיק רליף. המפיקה השותפה של אותו אירוע הייתה אשתו הטרייה של מופאט, סו ורטו.

בשנת 2004, מופאט הוחתם לכתוב לסדרה המחודשת של דוקטור הו. הוא הפך מפורסם, לפי הגארדיאן, בכתיבת הפרקים ה"חכמים והאפלים יותר" של ארבע העונות הראשונות של הסדרה. בעונה הראשונה כתב את הסיפור בעל שני החלקים "הילד הריק" וכן הפרק העוקב לו "הדוקטור רוקד". מאוחר יותר אמר מופאט כי חיכה ארבעים שנים על מנת לראות את שמו מופיע יחד עם מנגינת הפתיחה המפורסמת. הוא כתב פרק לכל אחת משתי העונות שלאחר מכן: "האישה שבאח" שהופיע במסגרת העונה השנייה, ו"מצמוץ" במסגרת העונה השלישית.

 
סטיבן מופאט לצד מאט סמית, הדוקטור האחד עשר, בכנס קומיק קון 2012

מופאט זכה בפרס הוגו עבור תצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר שלוש שנים ברציפות בזכות פרקים אלו. "האישה שבאח" ו"מצמוץ" היו מועמדים לפרס נבולה[1]. "מצמוץ" אף זיכה אותו בפרס באפט"א ככותב הטוב ביותר[2], ובפרס באפט"א הוולשי לתסריטאי הטוב ביותר[3]. בסקר שערך מגזין דוקטור הו בשנת 2007, נבחר מופאט ככותב הטוב ביותר ו"מצמוץ" כסיפור הטוב ביותר. מופאט אף כתב את פרק הספיישל של שנת 2007 לילדים נזקקים, "התרסקות זמן".

בשנת 2008 כתב סיפור בשני חלקים לדוקטור הו, "שקט בספרייה" ו"יער המתים", מה שהפך אותו ואת ראסל טי דייוויס, המפיק בפועל של הסדרה, לשני הכותבים היחידים אשר כתבו תסריטים לכל ארבע העונות של הסדרה המחודשת. במרץ 2008, אמר דייוויס כי הוא מרבה לשכתב תסריטים של כותבים אחרים, אך הוא לא "נגע באף מילה" מפרקיו של מופאט. תסריטיו של מופאט עבור העונה הרביעית הביאו למועמדות רביעית ברציפות לפרס הוגו, אף על פי שלא זכה בו.

במאי 2008 הודיע BBC כי מופאט יחליף את ראסל טי דייוויס ככותב הראשי והמפיק בפועל של העונה החמישית של הסדרה המחודשת, אשר שודרה ב-2010, אף על פי שדייוויס יזם פגישות עם מופאט על כך עוד ביולי 2007. בתגובה למינויו אמר מופאט כי "חובתו של כל אזרח בריטי היא לבוא לעזרת הטארדיס". ההפקה באחריות מופאט החלה ביולי 2008. ככותב ראשי ומפיק בפועל, הוא היה מעורב בליהוקו של מאט סמית כדוקטור ה-11. סמית הופיע לראשונה בסוף פרק הסיום של דייוויס ודייוויד טננט, החלק השני של "סוף הזמן", בקטע קצר שלאחר סצנת ההתחדשות - אותה השאיר דייוויס למופאט לכתוב בעצמו. מופאט כתב אותה ב"עשר דקות" כ"התלוצצות כיפית עם הדוקטור".[4]

בנוסף לפרקים הטלוויזיוניים, מופאט כתב סיפורים לסדרת סיפורי דוקטור הו, כשתרם את מקבץ הסיפורים הקצרים "מה עשיתי בחופשת חג המולד מאת סאלי ספארו" לספר שיצא בשנת 2006, ועליו מבוסס הפרק "מצמוץ"; "זווית העין" בשנת 2007; וכן "מכתב מהדוקטור" שפתח את הספר של 2009.

שרלוק עריכה

 
מארק גאטיס וסטיבן מופאט, יוצרי הסדרה, בכנס קומיק קון 2013

במהלך נסיעותיהם מלונדון לקארדיף עבור עבודתם על דוקטור הו, יצרו מופאט ומארק גאטיס עדכון עכשווי לשרלוק הולמס, בשם שרלוק. בנדיקט קמברבאץ' לוהק כשרלוק ומרטין פרימן כד"ר ווטסון. פיילוט באורך 60 דקות, אשר כתב מופאט, צולם בינואר 2009. הפיילוט לא שודר אך שלושה פרקים של שעה וחצי אושרו. מופאט כתב את הראשון מביניהם, "חקירה בורוד".

עונתה השנייה של הסדרה שודרה בינואר 2012, כשמופאט כותב את "שערורייה בבלגרביה". עונה שלישית שודרה ב-2014, והרביעית שודרה בתחילת שנת 2016, בה כתב את הפרק השני, והיה אחד מכותביו של השלישי.

הסדרה זכתה להצלחה רבה ברחבי כל העולם, אך ביקורות שליליות התגברו עם הזמן ונטען שהסדרה כבר לא מה שהייתה בשלוש העונות הראשונות שלה.

דרקולה עריכה

באוקטובר 2016 עלתה לאוויר הפקה משותפת של נטפליקס ושל BBC1 בשם "דרקולה" שנכתבה על ידי מופאט וגאטיס על בסיס הרומן דרקולה מ-1897 מאת ברם סטוקר במרץ 2019 מופאט הודיע שהפקת הסדרה עומדת להתחיל. ב-1 בינואר 2020 הסדרה התחילה את שידוריה ב-BBC1 במשך 3 ימים רצופים. שלושת פרקים אלו עלו לנטפליקס ב-4 בינואר אותה שנה.

עבודותיו עריכה

הפקה הערות רשת שידור
שיגעון של עיתון (press gang)
  • 43 פרקים (1989–1993)
 ITV
Stay Lucky
  • "The Devil Wept in Leeds" ‏(1990)
 ITV
צחוק בצד
  • 13 פרקים (1991–1995)
 BBC2
Murder Most Horrid
  • "Overkill" ‏(1994)
  • "Dying Live" ‏(1996)
  • "Elvis, Jesus and Zack" ‏(1999)
 BBC2
גיר
  • 12 פרקים (1997)
 BBC1
דוקטור הו וקללת המוות הקטלני BBC One
זיווגים
  • 28 פרקים (2000–2004)
 BBC 2
BBC 3
דוקטור הו
  • הילד הריק / הדוקטור רוקד (2005)
  • האישה שבאח (2006)
  • מצמוץ (2007)
  • קריסת הזמן (מיני פרק לילדים נזקקים, 2007)
  • שקט בספרייה / יער המתים (2008)
  • סוף הזמן (2010) (סצנה אחרונה, ללא קרדיט)
  • השעה האחת עשרה (2010)
  • המפלצת שמתחת (2010)
  • זמן המלאכים / בשר ואבן (2010)
  • הפנדוריקה נפתחת / המפץ הגדול (2010)
  • מזמור חג המולד (2010)
  • חלל / זמן (מיני פרק לתרומה, 2011)
  • האסטרונאוט הבלתי אפשרי / יום הירח (2011)
  • איש טוב הולך למלחמה / בוא נהרוג את היטלר (2011)
  • חתונתה של ריבר סונג (2011)
  • הדוקטור, האלמנה וארון הבגדים (2011)
  • מוסדם של הדלאקים (2012)
  • המלאכים כובשים את מנהטן (2012)
  • אנשי השלג (2012)
  • הפעמונים של סנט ג'ון (2013)
  • שמו של הדוקטור (2013)
  • לילו הדוקטור (פריקוול בן כ7 דקות, 2013)
  • יומו של הדוקטור (ספיישל 50 שנה לסדרה, 2013)
  • "זמנו של הדוקטור" (2013)
  • נשימה עמוקה (2014)
  • לתוך הדאלק (2014)
  • הקשב (2014)
  • פריצת זמן (2014)
  • אב הבית (2014)
  • מים עכורים\ מוות בגן עדן (2014)
  • חג המולד האחרון (2014)
  • שוליית המכשף\ ידיד המכשפה (2015)
  • הנערה שמתה (2015)
  • פלישת הזייגונים\ היפוך הזייגונים (2015)
  • נשלח מגן עדן\ נלקח מגהנום (2015)
  • הבעלים של ריבר סונג (2015)
  • שובו של דוקטור מיסטירו (2016)
  • הטייס (2017)
  • אקסטירימיס (2017)
  • מספיק עולם וזמן\ הדוקטור נופל (2017)
  • היו היה פעמיים (2017)
 BBC One
ג'קיל
  • 6 פרקים (2007)
 BBC One
שרלוק
  • "חקירה בורוד" (פיילוט, 2009)
  • "חקירה בורוד" (2010)
  • "שערורייה בבלגרביה" (2012)
  • "סימן לשלושה" (2014) (ביחד עם סטיבן תומפסון ומארק גאטיס)
  • "הנדר האחרון שלו" (2014)
  • הכלה המתועבת (2016) (ביחד עם מארק גאטיס)
  • הבלש השקרן (2017)
  • הבעיה האחרונה (2017) (ביחד עם מארק גאטיס)
 BBC One
דרקולה
  • מיני סדרה (2020) (ביחד עם מארק גאטיס)
 BBC One
אשתו של הנוסע בזמן סדרת טלוויזיה (2022; בת 8 פרקים) HBO
מבפנים מיני-סדרה (2022, 4 פרקים) BBC One ונטפליקס

פרסים ומועמדויות עריכה

שנה פרס עבודה קטגוריה תוצאה אזכור
1991 פרס באפט"א שיגעון של עיתון (press gang) תוכנית הילדים הטובה ביותר (בידור / דרמה) זכייה [5]
Royal Television Society Awards תוכנית הילדים הטובה ביותר זכייה [6][7]
1992 פרס באפט"א תוכנית הילדים הטובה ביותר מועמדות [5]
1995 Bronze Rose of Montreux "צחוק בצד" קומדיה זכייה [7]
2003 British Comedy Awards "זיווגים" סדרת הקומדיה הטובה ביותר זכייה [8]
2006 פרס הוגו "דוקטור הו": "הילד הריק"/"הדוקטור רוקד" פרס הוגו לתצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר זכייה [9][10]
פרס נבולה "דוקטור הו": "האישה שבאח" התסריט הטוב ביותר מועמדות [1]
2007 פרס הוגו תצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר זכייה [11]
Writers' Guild of Great Britain "דוקטור הו", עונה שלישית אופרת הסבון / סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר (ביחד עם כריס צ'יבנול, פול קורנל, ראסל טי דייוויס, הלן ריינור וגרת' רוברטס) זכייה [12]
פרס נבולה דוקטור הו: "מצמוץ" התסריט הטוב ביותר מועמדות [1]
2008 British Academy Television Award הכותב הטוב ביותר זכייה [2]
פרס הוגו תצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר זכייה [13]
באפט"א הוולשי התסריטאי הטוב ביותר זכייה [3]
באפט"א סקוטלנד דוקטור הו כתיבה עבור סרט או טלוויזיה מועמדות [14]
2009 פרס הוגו דוקטור הו: "שקט בספרייה"/"יער המתים" תצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר מועמדות [15]
Writers' Guild of Great Britain Award דוקטור הו, עונה רביעית תוכנית הדרמה הטובה ביותר (עם ראסל טי דייוויס) מועמדות [16]
2011 פרס הוגו דוקטור הו: "הפנדוריקה נפתחת"/"המפץ הגדול" תצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר זכייה [17]
דוקטור הו: "מזמור חג המולד" תצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר מועמדות [18]
פרס אמי לתוכנית פריימטיים שרלוק חקירה בורוד פרס אמי לתוכנית פריימטיים על כתיבה יוצאת דופן עבור מיני סידרה, סרט או ספיישל דרמטי מועמדות [19]
פרס סטלייט הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן (בשיתוף עם אדגר רייט וג'וש קורניש) העיבור התסריטאי הטוב ביותר מועמדות
2012 פרס אנני פרס אנני על כתיבת פיצ'ר מועמדות [20]
פרס הוגו דוקטור הו: "איש טוב הולך למלחמה" תצוגת הדרמה הקצרה הטובה ביותר מועמדות [21]
British Academy Television Craft Awards שרלוק: "שערורייה בבלגרביה" הכתיבה הטובה ביותר זכייה [22][23]
פרס מיוחד זכייה [24]
פרס אמי לתוכנית פריימטיים שרלוק: "שערורייה בבלגרביה" פרס אמי לתוכנית פריימטיים על כתיבה יוצאת דופן עבור מיני סידרה, סרט או ספיישל דרמטי מועמדות [25]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סטיבן מופאט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 Rowe, Josiah (21 בינואר 2008). ""Blink" gets Nebula nod". Outpost Gallifrey. Outpost Gallifrey. נבדק ב-21 בינואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "TV Craft Winners Round-Up". BAFTA. 11 במאי 2008. אורכב מ-המקור ב-2009-05-20. נבדק ב-11 במאי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Wright, Laura (28 באפריל 2008). "Thank you all for putting up with Dr Who". icWales. נבדק ב-29 באפריל 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ ראיון עם סטיבן מופאט
  5. ^ 1 2 "Search results: Steven Moffat". BAFTA. נבדק ב-17 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Press Gang". ITV. ארכיון מ-2008-01-17. נבדק ב-17 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Biography – Steven Moffat (writer)". bbc.co.uk. 16 ביוני 2004. נבדק ב-17 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Catchpole, Charlie (15 בדצמבר 2003). "LEADER; THE JOKES RUN DRY AT SOBER PRIZE NIGHT". The Express. p. 13. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Hugo and Campbell Awards Winners". Locus Online. 26 באוגוסט 2006. נבדק ב-27 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Lyon, Shaun (27 באוגוסט 2006). "Doctor Who Wins Hugo". Outpost Gallifrey. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "2007 Hugo Awards". World Science Fiction Society. 1 בספטמבר 2007. נבדק ב-1 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Guild Award Winners". Writers' Guild of Great Britain. 19 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-2008-07-19. נבדק ב-17 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "2008 Hugo Nomination List". Denvention 3: The 66th World Science Fiction Convention. World Science Fiction Society. 2008. נבדק ב-21 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Nominations: BAFTA Scotland". באפט"א סקוטלנד website. נבדק ב-17 באוקטובר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Hinman, Michael (9 באוגוסט 2009). "'Doctor Horrible,' 'Wall-e' Big Winners at Hugos". Airlock Alpha. נבדק ב-10 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Writers' Guild Awards 2009 shortlists announced". Writers' Guild of Great Britain. 30 באוקטובר 2009. אורכב מ-המקור ב-2009-11-21. נבדק ב-1 בדצמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "The Hugo Awards: 2011 Hugo Award Winners". World Science Fiction Society. 20 באוגוסט 2011. נבדק ב-21 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "The Hugo Awards". Renovation. 3 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-2011-04-29. נבדק ב-4 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Sherlock: A Study In Pink (Masterpiece)". Emmys.com. נבדק ב-11 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Alliamce of Women Film Journalists Awards 2011". Movie City News. אורכב מ-המקור ב-2013-08-16. נבדק ב-2013-06-18.
  21. ^ "The 2012 Hugo Nominations have been announced!". Gawker Media. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ https://twitter.com/#!/BAFTA/status/201750528856834052
  23. ^ "Sherlock writer wins Bafta honour". BBC News. 14 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Frost, Vicky; Plunkett, John (27 במאי 2012). "Bafta TV acting awards won by stars of ITV Fred West drama". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Emmys – Outstanding Writing For A Miniseries, Movie Or A Dramatic Special 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטיבן_מופאט&oldid=38163372"