סטראוטיפיות
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
תנועות סטראוטיפיות הן תנועות ללא מטרה מוטורית מוגדרת, החוזרות על עצמן באותה הצורה, בדרך כלל בהקשרים מסוימים, עם יכולת שליטה עצמית מסוימת.
מאפיינים עריכה
תנועות סטראוטיפיות מתחילות בגיל צעיר, בדרך כלל מתחת לגיל שנתיים ורובן מתחילות לפני גיל 3.
תנועות סטראוטיפיות אופייניות ניתנות לזיהוי בקלות. ישנו מגוון מצומצם של תנועות החוזר על עצמו בילדים שונים.
הסוג הנפוץ ביותר של תנועות סטראוטיפיות הוא תנועת ידיים סימטרית בצורות שונות - הצורה הקלאסית נראית כניפנוף ידיים דו צדדי, אך כל תנועה של הידיים יכולה להיות - סיבוב הידיים, תנועות פסינתור (תנועות אצבעות הנראות כנגינה על פסנתר), קיבוע כפות הידיים בתנוחה מסוימת, הבאת הידיים למרכז הגוף ועוד. לעיתים כפות הידיים נמצאות בצידי הגוף, לעיתים מרים הילד את הידיים מעלה ולעיתים הידיים מונחות למטה ליד המותניים. לעיתים ישנן תנועות נילוות נוספות.
סוג נוסף של תנועות הוא נדנוד ראש או גוף, קפיצה או סיבוב במקום, הליכה קדימה ואחורה, ועוד.
האופייני לתנועות הסטראוטיפיות הוא שהן יכולות להופיע בהקשרים שונים כגון התרגשות, שיעמום, עייפות או כעס. הילדים יכולים להפסיק את התנועה אם מבקשים מהם ולעיתים נראים מבוישים. תנועות סטראוטיפיות מופיעות בילדים בעלי התפתחות תקינה, ולעיתים בילדים עם הפרעות התפתחות כגון אוטיזם, פיגור שכלי, הפרעות ראייה או שמיעה וכן ילדים בבתי יתומים.
אבחנה של תנועות סטראוטיפיות עריכה
אבחנה של תנועות סטראוטיפיות נעשית בעיקר על ידי התבוננות ישירה בילד או בסרטי ווידאו המציגים את תנועות הילד, אם אינו מבצע אותן באותו הרגע. ישנה חשיבות להבדיל בין תנועות אלו ובין תנועות אחרות היכולות להיראות כתנועות סטראוטיפיות, כגון טיקים, כוריאה (מחולית), דיסטוניה התקפית, אפילפסיה ועוד. בעלי המקצוע המתעסקים בזאת הם בדרך כלל נוירולוגים לילדים המתמחים בהפרעות תנועה בילדים.
טיפול בתנועות סטראוטיפיות עריכה
רוב התנועות חולפות עם הגיל ואינן דורשות טיפול. עיקר ההתייחסות הוא הסבר תואם למשפחה על מהות התנועות. לעיתים נמשכות התנועות לזמן ממושך יותר מעבר לגיל הילדות. במקרים אלו רצוי להיוועץ עם הרופא על אופציות טיפול כגון טיפולים התנהגותיים שנועדו להכחיד התופעה.
קישורים חיצוניים עריכה
