סידור גלגלים
סידור גלגלים בקטר רכבת מתאר את גלגלי הקטר על פי סוגיהם, מיקומם והקשר ביניהם ומשמש ככלי לסיווג קטרים. בימי השימוש הנפוץ בקטרי קיטור היה במידע באשר לסידור הגלגלים בקטר כדי להעיד על אופיו של הקטר, זאת לאור ריבוי סידורי הגלגלים אשר התאימו את הקטרים למשימות ולתנאי שימוש שונים. קטרי הדיזל והחשמל המודרניים אחידים הרבה יותר באופן סידור גלגליהם, ברוב הקטרים היום כל הגלגלים בקטר משמשים להנעה ומחוברים למנועים המגלגלים אותם. קיימות מספר שיטות אחידות לתיאור סידור גלגלים בקטרים, חלק מן השיטות מוגבלות לאזורים מסוימים בעולם, אחרות מיוחדות לקטרי קיטור מחד, ולקטרי דיזל וקטרים חשמליים מאידך.
בארצות הברית ובבריטניה נהוג "סיווג ווייט" (אנגלית: Whyte notation) לקטרי קיטור. סיווג UIC לקטרי חשמל ודיזל הוא הנפוץ יותר בעולם ונהוג ברוב ארצות אירופה. בארצות הברית נהוג סיווג AAR (אנגלית: AAR wheel arrangement) לקטרי חשמל ודיזל.
שיטות סיווג עיקריות עריכה
סיווג UIC עריכה
שיטת UIC לסיווג קטרים נמצאת בשימוש לצורך סיווגם של קטרי חשמל ודיזל וכן לסיווג קרונועים ורכבות קלות. השיטה מקובלת בחלקים נרחבים של העולם. בשיטת UIC סופרים את סרני הגלגלים המניעים, בניגוד לסיווג קטרים בשיטת ווייט שבה סופרים גלגלים. מספר הסרנים המניעים את הקטר מסומל באותיות לטיניות, החל מן האות A לסרן מניע בודד. כך, האות C מסמלת שלושה סרנים צמודים של גלגלים מניעים. מספר הסרנים אשר אינם מניעים את הקטר מסומנים בספרות, החל מן הספרה 1 לסרן בודד שאינו מניע. בקטרי דיזל-חשמל רבים, בהם כל סרן הנעה מונע באופן נפרד על ידי מנוע חשמלי, מתווספת האות הקטנה o לאחר אות המסמנת את מספר הסרנים המניעים בחוגון. בקטרים שבהם חוגון הניתן להיגוי, מתווסף סימן גרש "'" לאחר האות המסמלת את מספר הסרנים המניעים בחוגון. בקרונוע המורכב ממספר יחידות המחוברות בחיבור תמידי מתווסף סימן חיבור בין סימולי הסרנים ביחידות המחוברות. לעיתים קיים שימוש בסימן סוגריים כדי לסמל את הסרנים על אותו חוגון. לדוגמה (A1A) הוא חוגון עליו שלושה צירי גלגלים, שני הסרנים החיצוניים מניעים ואילו הסרן המרכזי אינו מניע. רוב הקטרים המודרניים בעולם הם קטרי Bo-Bo בהם שני חוגונים ובכל אחד מהם שני סרנים מניעים. סוג קטרים נפוץ נוסף הוא קטרי Co-Co ובו שני חוגונים ועל כל אחד מהם שלושה סרנים מניעים. קטר מסוג D הוא קטר בעל ארבעה סרנים מניעים צמודים, המחוברים ביניהם במוט הנעה.
סיווג AAR עריכה
שיטת AAR לסיווג קטרים פותחה על ידי האגודה האמריקאית לרכבות. השיטה מפשטת את שיטת UIC ונמצאת בשימוש נרחב בצפון אמריקה לצורך תיאור קטרי חשמל ודיזל. על פי שיטה זו נספרים צירי הגלגלים של הקטר. אותיות לועזיות מסמלות את מספר הסרנים המניעים, החל מן האות A לסרן מניע בודד, B לשני סרנים מניעים, וכו'. ספרות מסמלות את מספר הסרנים שאינם מניעים, החל מן הספרה 1. מקף מפריד בין חוגונים. סימן חיבור מסמל קרונות המחוברים בחיבור קבוע. כך הסימול B-B בשיטת AAR מסמל קטר שלו שני חוגונים ועל כל חוגון שני סרנים מניעים (סה"כ 4 גלגלים מניעים על כל חוגון) ואילו הסימול C-C יסמל קטר שלו שני חוגונים, עם שלושה סרנים מניעים על כל חוגון.
סיווג Whyte עריכה
סיווג ווייט משמש לקטרי קיטור נוסחה על ידי פרדריק מת'וואן ווייט והוכנסה לשימוש בתחילת המאה ה-20. על פי שיטת ווייט נספרים תחילה מספר "הגלגלים המובילים" בקטר, אחריהם מספר "הגלגלים המניעים" ולבסוף מספר "הגלגלים האחוריים". מספר הגלגלים בכל קבוצה נכתב משמאל לימין, כאשר מקף מפריד בין קבוצה אחת למשנייה. על פי שיטה זו קטר שבו שני סרנים מובילים (ארבעה גלגלים מובילים), שלושה סרנים מניעים (שישה גלגלים מניעים) וסרן אחד אחורי (שני גלגלים אחוריים), יסווג כקטר 4-6-2. לקטרי קיטור בעלי מכלי מים (באנגלית: Tank) תיכתב האות T בסיומת הסיווג, לפעמים ST (Saddle Tank, "מכל אוכפי"), WT (Well Tank, "מכל תחתי") או VBT (Vertical Boiler Tank, "דוד אנכי"). אחרת, ההנחה היא כי מאחורי הקטר נגרר קרון עזר לאחסון דלק ומים (Tender).
