סייברכונדריה

סייברכונדריה היא מונח שמתאר את התנהגותם של אנשים המשתמשים באינטרנט באופן אובססיבי כדי לאסוף מידע בריאותי או רפואי בשביל עצמם, או אנשים להם הם דואגים. איש המזוהה עם התנהגות סייברכונדרית נקרא סייברכונדר. סייברכונדריה היא הלחם בסיסים של סייבר- והיפוכונדריה.

סייברכונדריה היא הפרעה נפשית שבאמצעותה האדם מאמין באופן מופרך שיש לו מחלה אחת או יותר המבוססת על עדויות חלשות, מעורפלות או דמיוניות לגמרי.^[1]

תיאור התופעה עריכה

הסייברכונדריה מאופיינת בצריכה אינטנסיבית של תכנים אשר באה על חשבון פעילויות חשובות אחרות ואפילו תפקוד הכרחי והתגברות החרדה בעקבות החשיפה אליהם. קשה להבחין האם קריאת המידע היא זו שהחלה את החרדה או שהייתה חרדה מקדימה אשר הקריאה הגבירה אותה, אך בעת האבחון והמשגת הסייברכונדריה ברור כי קיים מעגל שמחזק את עצמו: קיימת חרדה אשר מובילה את המטופל לחפש מידע באינטרנט ומידע זה מגביר את החרדה וכן הלאה.^[2]

מניעה וטיפול עריכה

לטפל או למנוע את הסייברכונדריה יש לנקוט בשתי גישות מרכזיות. הראשונה מערכתית, לפיה יש לנסות ולשנות את אופן הצגת התוצאות במנועי החיפוש כאשר מדובר בנושאי הבריאות. הכוונה היא שיעלו אתרים בהם המידע אמין ומבוסס ושבראש התוצאות יעלה מידע המתאר את ההסבר הסביר והמרגיע ולא החריג והמסוכן שמושך יותר צפיות ולכן מדורג כיום גבוה. בנוסף, יש לדאוג כי לקהל המחפש מידע בריאותי יהיו מאמרים אמינים, מקצועיים ועדכניים הכתובים בשפה הברורה לכל אדם ויענו על הצרכים האינפורמטיביים והפסיכולוגים של המטופלים. הגישה השנייה, היא טיפולית פרטנית בה יש לראות את התנהגות הסייברכונדריה כחלק מחרדת הבריאות.^[2]

היסטוריה עריכה

את הזרקור על התופעה הרימה חברת האריס אינטראקטיב בשנת 2007, שבדקה את היקף הגלישה לאתרי רפואה ובריאות בארצות הברית ומצאה עלייה של 37% במספר הגולשים לאתרים אלה בין השנים 2007-2004. אותם מחפשי מידע רפואי, 160 מיליון אמריקאים, מהווים על-פי הסקר 84% מהמבוגרים הגולשים, ולפי הסקר הם חיפשו מידע רפואי 5.7 פעמים בחודש בממוצע. רבים מהם נעזרו באינטרנט לפני שניגשו להתייעצות עם רופא.^[3]

כשנה לאחר מכן פרסמה יחידת המחקר של מיקרוסופט דוח שכותרתו "משחקים את תפקיד הרופא ברשת", ובו הקביעה כי חיפוש מידע רפואי באינטרנט מעורר חרדות בקרב גולשים וגורם להם להאמין שהם סובלים ממחלות נדירות. "מיליוני גולשים לא מודעים לעובדה שהסבירות שגידול במוח ייצור כאב ראש טיפוסי היא דווקא נמוכה", ציינו החוקרים בדוח. "הסלמה מהסוג הזה בפרשנות מוטעית של סימפטומים מובילה לחרדה שאיננה במקומה, לבזבוז זמן ולביקורים יקרים אצל מומחים לכאבי ראש". בישראל נערך סקר ב-2009, במימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות והמרכז האקדמי רופין, ולפי תוצאותיו כשליש מגולשי האינטרנט עושים זאת לצורכי בריאות.^[3]

ב-2010 פורסם מחקר נוסף, של אוניברסיטת חיפה ומכבי שירותי בריאות, שלפיו 65% מהגולשים ברשת מהבית עושים זאת כדי לחפש מידע רפואי עבור בן משפחה ו-62% מהמשתמשים מחפשים מידע רפואי עבור עצמם. נשים, על-פי הסקר, מחפשות יותר מידע רפואי ברשת, ו-10% מהמשתמשים באתרי המידע הרפואי אף החליפו רופא בעקבות המידע שאליו נחשפו.^[3]