סייקיק טי.וי

**סייקיק טי.וי**
	סייקיק טי.וי בהופעה בגרמניה ב-2014
מקום הקמה	לונדון
תקופת הפעילות	מ-1982
סוגה	טכנו
חברת תקליטים	סאם ביזאר רקורדס
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

סייקיק טי.וי (באנגלית: Psychic TV מכונה גם Psychick TV או PTV) הייתה להקה בריטית, שעסקה גם בוידאו ארט ויצרה מוזיקה תעשייתית, אסיד האוס וטכנו^[1].

סייקיק טי.וי הוציאה לאור למעלה ממאה אלבומים באורך מלא, וזכתה בערך בספר השיאים של גינס כלהקה שהוציא הכי הרבה תקליטים בשנה אחת (1986). זה קרה לאחר שהלהקה ניסתה להוציא 23 אלבומי הופעה חיה ביום ה-23 בכל חודש במשך 23 חודשים ברציפות.

לאחר פירוק הלהקה בשנת 1999, היא הוקמה מחדש בשנת 2003 כ-PTV3 עם הרכב שרובו חדש לחלוטין, והמשיכה להופיע ולהוציא מוזיקה לאור.

היסטוריה עריכה

הלהקה הוקמה על ידי ג'נסיס פי. אורידג' ופיטר כריסטופרסון, יוצאי להקת "סחוס רוטט" (Throbbing Gristle), יחד עם המוזיקאי אלכס פרגוסון. פרגוסון היה חבר בלהקת הפאנק הניסיונית Alternative TV, איתה הופיע ג'נסיס פי. אורידג' בשלב מסוים במקביל ל"ת'רובינג גריסל"^[1].

סייקיק טי.וי ערכה את הופעת הבכורה שלה בסתיו 1982 כחלק מ"האקדמיה הסופית", אירוע אמנות רב תחומי שהוקדש לסופר ומבקר התרבות ויליאם ס. בורוז. בנובמבר 1982 יצא אלבום אולפן הבכורה של הלהקה "Force the Hand of Chance", על ידי Some Bizzare Records והופץ על ידי WEA International; הסינגל הנלווה שלו, "Just Drifting", יצא בדצמבר של אותה שנה. האלבום Dreams Less Sweet, המשך ל- Force ..., יצא בשנת 1983. המילים נכתבו על ידי פי. אורידג' והמוזיקה נכתבה על ידי פרגוסון וגף רושטון, המכונה ג'ון באלאנס. מארק אלמונד מ-Soft Cell השתתף בקטעי שירה.

בהופעות החיות של הלהקה, כמו אלה שהתקיימו בפסטיבל האתונאל המפורסם בברלין, היא השתמשה באלמנטים מרעשים מאולתרים עד שפיטר כריסטופרסון עזב את הלהקה. פרגוסון גייס מוזיקאים חדשים ששינו את הסגנון. בשנת 1986, החלה הלהקה בסדרה מתוכננת של 23 הופעות חיות. הופעות שהוקלטו והוצאו לאור כאלבום, כל אחת במדינה אחרת, ב-23 בכל חודש למשך 23 חודשים. אף שהסדרה הופסקה לאחר 17 אלבומים, היא זיכתה את הלהקה בערך בספר השיאים של גינס. לקראת סוף תקופה זו פרגוסון ופי. אורידג' השלימו את אלבום האולפן השלישי של הלהקה "Allegory and Self שיצאה בשנת 1988^[2]. בנקודה זו החל פי. אורידג' להתעניין בסגנון האסיד והטכנו שהחל להתפתח באותה עת. אלכס פרגוסון עזב זמן קצר לאחר מכן והוחלף על ידי אמן הטכנו פרד ג'יאנלי.

בתקופה זו פרד ג'יאנלי, דייב בול מ-Cell Cell, ריצ'רד נוריס (שהקים מאוחר יותר את הגריד עם דייב בול), ג'ון גוסלינג, מהנדס הסאונד ריצ'רד אוונס ואמני טכנו אחרים הוציאו מוזיקה לא רק כ"סייקיק טי.וי" אלא גם תחת מגוון שמות בדויים. הרעיון שעומד מאחורי מהלך זה היה לשחרר "אוספים" מזויפים של אמנים דמיוניים, וליצור תחושה שקיימת סצנת מוזיקת אסיד האוס גדולה בבריטניה. אלבומי האולפן המרכזיים של תקופה זו היו Jack the Tab - Acid Tablets Volume One (1988), Tekno Acid Beat (1988), Towards Thee Infinite Beat ו-Beyond Thee Infinite Beat משנת 1992. כמעט כל ההופעות החיות בתקופה זו התבססו סביב השירים באלבומים אלה. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ארוך בארצות הברית ובבריטניה בשנת 1988, באירופה בשנת 1989 ובסיור ארוך נוסף בארצות הברית בשנת 1990.

בשנת 1990 הוציאה הלהקה את השיר "I.C. Water" מהאלבום Towards Thee Infinite Beat כסינגל 7 ו-12 אינץ, במלאת 10 שנים למותו של סולן ג'וי דיוויז'ן, איאן קרטיס. העטיפה כללה תמונה מצוירת של איאן קרטיס שהופקה מצילום מפורסם.

בשנת 1992, סרטון שככל הנראה נוצר על ידי הלהקה הוצג באופן כוזב כראיה להתעללות פולחנית שטנית במשדר טלוויזיה של ערוץ 4 הבריטי. כתוצאה מכך, טען פי. אורידג' בתחילה כי חברי הלהקה גורשו מהמדינה, אם כי מאוחר יותר הודו כי הם החליטו שלא לחזור לאנגליה מקטמנדו, שם הם ומשפחתם שהו בחופשה. הם בילו גם זמן מה עם פליטים טיבטים, ובמקום לחזור לבריטניה בחרו "לצאת לגלות שהטילו על עצמם" ועברו לקליפורניה. זמן קצר לאחר שעבר לארצות הברית, פי. אורידג' עבר הליך גירושין כואב. עיקר התפוקה בתקופה זו הורכבה מהוצאה מחודשת של אלבומים קודמים, בייחוד על ידי חברות תקליטים של מוזיקה תעשייתית שהוציאו את האלבומים כ"הוקרת כבוד למייסד המוזיקה התעשייתית". באותה שנה קים קסקונה, מייסד חברת Silent Records, הכיר לפי. אורידג' את לארי ת'רשר, מייסד שותף של להקת "סלוניאנס". לארי תרשר הצטרף ללהקה והחלה תקופה בה סייקיק טי.וי חזרה לשורשי הפופ הפסיכדליים שלה. הוא היה שותף בהפקה וכתיבה של האלבום "Trip / Reset" שזכה לשבחי הביקורת, כמו גם באלבום "Cold Blue Torch". לארי ת'רשר עזב את הלהקה ב-1999.

לאחר הפסקה בפעילות למספר שנים, הלהקה חזרה לפעול בשנת 2003 בשם PTV3. כל חברי הלהקה למעט פי. אורידג' היו חדשים^[3]. בספטמבר 2004 הושק סיור הופעות נרחב באירופה (שכלל שש עשרה מדינות) ובצפון אמריקה. בשנת 2006 חזרה הלהקה לאולפן, והקליטה את אלבומה הראשון מזה למעלה מעשר שנים. בנוסף, נערכו כמה הופעות באירופה לאורך השנה. האלבום "Hell Is Invisible... Heaven Is Her/e" יצא לאור ב-2007. בשנים הבאות פעילות הלהקה הייתה מעטה. בשנת 2016 יצאה האלבום האחרון של הלהקה "Alienist". בנובמבר 2016 הגיעה "סייקיק טי־וי" להופעה חד פעמית בישראל. במועדון האזור בתל אביב^[4]. ההופעה הייתה חלק מסיבוב ההופעות האחרון שלה שכלל מספר מדינות באירופה וארצות הברית^[5].

ג'נסיס פי. אורידג' נפטר מסרטן ב-14 במרץ 2020, בגיל 70, והלהקה חדלה לפעול^[6].