סיירת מטכ"ל
| סיירת מטכ"ל | |
 סמל סיירת מטכ"ל "המעז מנצח" |
|
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "היחידה" |
| מדינה |
 ישראל
|
| שיוך | צבא הגנה לישראל |
| יחידת אם | אגף המודיעין |
| סוג היחידה | יחידת עלית, קומנדו וסיור |
| בסיס האם | מחנה סירקין |
| תאריכים וזמנים | |
| הקמת היחידה | 1957 |
| מקים היחידה | אברהם ארנן |
| מלחמות | *מלחמת ששת הימים |
| נתוני היחידה | |
| פיקוד | |
| מפקדים | רשימה בהמשך |
סיירת מטכ"ל (בעבר: "יחידה 269" או "יחידה 262[1]"), היא סיירת קומנדו בצה"ל השייכת לאגף המודיעין. ייעודה הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב (לפי פרסומים שונים: הטמנה של מכשירים לאיסוף מודיעין אותות),[2] אך היא מאומנת בכל סוגי הלוחמה היבשתית. בסיס הקבע של היחידה הוא מחנה סירקין[3].
היסטוריה
הסיירת הוקמה בשלהי 1957 ביוזמתו של רב סרן אברהם ארנן, בתמיכתו של אל"מ דוד אלעזר, חבר קרוב של אברהם ארנן וסגן מפקד גייסות השריון. הסיירת הוקמה בשילוב של מסתערבים יוצאי הפלמ"ח, ותיקי חיל המודיעין, יוצאי יחידה 101 ויחידת הצנחנים, ובהם יצחק שושן, יאיר הררי, אלי גיל ("דאוד"), שארל לוי ("סאלם"), רמי סער, משה לוין (קוקלה), יצחק ג'יבלי ("הקטן"), יחיאל אמסלם[4], מפקד הצוות הראשון ביחידה, מאיר הר ציון[5] וכן צעירים בני קיבוצים. עצם קיומה לא אושר רשמית עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ויכולותיה ופעולותיה נחשבות סודיות ביותר עד היום. המוטו שלה הוא "המעז מנצח" (המוטו מושאל מהיחידה המקבילה בצבא הבריטי, SAS). הספר, "מפקד הרפאים", על מפקד ה- SAS, דייוויד סטירלינג, השפיע עמוקות על ארנן ועל חזונו לגבי הסיירת. גם מפקדים אחרים ביחידה הושפעו מן הספר, ובהם אהוד ברק ועוזי דיין [6] וכן יוני נתניהו שעליו סופר כי ידע את הספר בעל- פה[7]. הספר חולק במשך שנים ללוחמי הסיירת עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה.
הקבלה לסיירת ומסלול האימונים שלה הם מהקשים ביותר בצה"ל. מועמדים שנמצאו מתאימים לאחר הצו הראשון מקבלים זימון ליום סיירות. ביום הסיירות נערכים מבדקים גופניים. אלה שעוברים ובוחרים ללכת לסיירת מטכ"ל מקבלים זימון לראיון עם פסיכולוג שבודק את התאמתם ליחידה, והמתאימים מוזמנים לגיבוש. הגיבוש נמשך שישה ימים ונערך בניצנים, העוברים אותו מקבלים זימון לבדיקות רפואיות מקיפות אחרונות (שלב ההמתנה) שבסופו נודע למלש"ב האם התקבל. המתקבלים מגויסים לסיירת ומתחילים בסדרת אימונים הנמשכת שנה ושמונה חודשים. בחצי השנה הראשונה מתאמנים חיילי הסיירת כצנחנים מן המניין. לאחר מכן מתחיל האימון המתקדם שבו מושם דגש מרכזי על ניווט, והמסיימים אותו זוכים להתקבל כלוחמי סיירת לכל דבר.
רוב פעילותה של הסיירת בזמן שלום הוא איסוף מודיעין או תגובה לפעולות טרור נקודתיות. בזמן מלחמה התקשתה הסיירת למצוא את מקומה. במלחמת ששת הימים "רדפה" הסיירת אחר המלחמה וכמעט בכל מקום שהגיעה אליו הושגה כבר הכרעה. במלחמת יום הכיפורים נלחמה הסיירת בעיקר בסיני ובחרמון.
במלחמת לבנון התעקש מפקדה, שי אביטל, שהסיירת תהווה יחידת חי"ר לכל דבר, וכך היה. במלחמת לבנון השנייה ערכה הסיירת פשיטות בעומק לבנון, שבמהלך אחת מהן נהרג סא"ל עמנואל מורנו ששימש קצין בכיר ביחידה. ב-2010 פורסם כי לסיירת יוענק צל"ש הרמטכ"ל על ביצוע פעילות מבצעית מורכבת[8].
סיירת מטכ"ל הצמיחה כמה מהמפקדים והמנהיגים של ישראל. בין בוגריה ניתן למצוא שני ראשי ממשלה: אהוד ברק שהיה מפקד היחידה ובנימין נתניהו שהיה מפקד צוות. שאול מופז היה סגן מפקד הסיירת וגם מתן וילנאי. עוד מבוגרי הסיירת הם הרמטכ"ל והשר משה יעלון, שהיה מפקד היחידה, ראש השב"כ ח"כ אבי דיכטר, ראשי "המוסד", דני יתום ושבתי שביט, חברי הכנסת דורון אביטל, יוחנן פלסנר, אבשלום וילן ואהוד יתום והאלופים עמירם לוין, עוזי דיין, נחמיה תמרי, שי אביטל, יצחק איתן וטל רוסו.
פעולות היחידה שזכו לפרסום
פעולות שפורסמו
- 1963 (אוגוסט) - מבצע חלוץ[9]
- 1964 (מרץ) - מבצע שרקרק [10]
- 1964 (נובמבר) - מבצע שלדג [11]
- 1965 (דצמבר) - מבצע כחל [12]
- 1966 (מרץ) - מבצע נקר [13]
- 1967 (פברואר) - מבצע ירגזי[14]
- 28 בדצמבר 1968 מבצע תשורה, הפשיטה על שדה התעופה הבינלאומי בביירות.
- 11 במאי 1969 מבצע בולמוס 3, במלחמת ההתשה צלחו צוותים של סיירת מטכ"ל ושייטת 13 את התעלה, צליחה שקטה, ללא מנועים. עם הגיעם לחוף הכינו מארב מוצלח על הכביש, הסתערו על רכב מצרי, פגעו בו, הרגו שני חיילים מצרים ושבו לגדה המזרחית.
- הפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה (1969).
- 15-16 במרץ 1970 - מבצע מרילין, פשיטה מוסקת של 20 לוחמי הסיירת בפיקודו של אמיתי נחמני ללב סוריה, דרומית לדמשק וביצוע פעולות מיקוש וחבלה.[15]
- 21-22 במאי 1970 - מבצע רובינזון ומבצע ששת, פשיטה בפיקודו של גיורא זורע על מערך טילי קרקע-אוויר SA-3 במצרים, במטרה להביא עליהם נתוני מודיעין, הפשיטה נכשלה לאחר טעות בניווט של טייסי המסוקים שהובילו את הכוח. במקביל בוצעה פעולת הסחה בפיקודם של עוזי דיין ורפי בר לב לפגיעה בקווי טלפון ומיקוש דרכים.[16]
- 9 במאי 1972 - מבצע איזוטופ, השתלטות על מטוס "סבנה" שנחטף לנמל התעופה לוד.
- 21 ביוני 1972 - מבצע ארגז: פעולה בסביבות הכפר עייתא א-שעב שבלבנון, שבמהלכה נחטפו 5 קציני מודיעין סורים בכירים, על מנת שישמשו קלף-מיקוח לשם השבתם של טייסים ישראלים מן השבי הסורי. במהלך החטיפה נהרגו ונשבו גם כמה מחיילי מהכוח הלבנוני שליווה את הקצינים הסורים; במבצע נפצע לוחם אחד של היחידה.
- 9 - 10 באפריל 1973 - מבצע "אביב נעורים", שבו פעלו כוחות הסיירת בביירות.
- אוקטובר 1973 - מלחמת יום הכיפורים:
- ב-9 לאוקטובר הוקפץ כוח מסיירת מטכ"ל, בפיקוד יוני נתניהו, אשר שימש כפלוגת סיור מובחרת באוגדה 36, שהייתה בפיקודו של רפול, למחנה נפח בעקבות הודעה על חדירת מסוקים המנחיתים לוחמי קומנדו סורים בקרבת הבסיס. במהלך הקרב בין סיירת מטכ"ל לבין הקומנדו הסורי נהרגו כארבעים לוחמים סורים ושני לוחמים מכוח הסיירת.[17].
- חילוץ סגן אלוף יוסי בן-חנן. על המבצע, כמו גם על פעולות אחרות שביצע במלחמה ובהם הקרב כנגד הקומנדו הסורי במחנה נפח, הוענק ליוני נתניהו לאחר המלחמה עיטור המופת[18].
- פשיטות על סוללות ארטילריה סוריות בעומק המערך הסורי, תחת פיקודו של עוזי דיין[19].
- עליה לאחד משיאי החרמון שבסוריה, ומתן תצפית ומודיעין על היערכות הסורים בטרם מבצע קינוח לכיבוש החרמון. במבצע עצמו הרגו ושבו עשרות סורים ומנעו תגבורות ואספקה להר.
- מבצע "פונטיאק" בו הובילו מסוקי יסעור כוח בן 22 לוחמים, בפיקוד סא"ל עמוס ירון, ובהם תותחנים מצוידים בשני תותחי M-102 ואנשי מילואים מסיירת מטכ"ל שאיבטחו את התותחנים, לג'בל עתקה במצרים. כוח זה טיווח וירה 90 פגזים על מפקדות הארמיה השלישית וצומת חיוני באזור הק"מ ה-101 על ציר קהיר-סואץ והסב להם נזקים ואבדות בטרם התפנה ללא נפגעים[20].
- מבצע "זנבר". לוחמי הסיירת, בפיקוד מפקד הסיירת גיורא זורע וסגנו עמירם לוין, הוטסו בעזרת שלושה מסוקי יסעור מרפידים לעומק כביש סואץ-קהיר עם ג'יפים שעליהם תול"רים ופגעו בשדה תעופה כותמיה[21].
- כיבוש ג'בל עתקה. עם סיום המלחמה פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל, בפיקוד מוקי בצר על פסגת ההר שגובהו כאלף מטרים מעל פני הים, והוא הגבוה בסיני, ועליה מכ"ם מצרי. הכוח נחת במסוקים לילה קודם במרחק עשרה קילומטרים מדרום להר, בכדי שלא להתגלות על- ידי המכ"ם. ועם שחר העפיל וכבש אותו, תוך שהוא מנהל קרב קצר עם הכוח המצרי במקום. כעשרים מצרים נהרגו בקרב. לכוח הסיירת לא היו נפגעים[22].
- ב-14 באפריל 1974 הוטל על היחידה כיבוש פסגת שיא החרמון, בגובה של למעלה מ- 2,800 מטר. כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל, בפיקוד רס"ן עמירם לוין העפיל לפסגה, שם ניהל קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי שבסופו נכבש שיא החרמון על ידי לוחמי צה"ל. מספר ההרוגים של הסורים היה כשנים עשר ועוד מספר של שבויים ולצה"ל היו כשלושים פצועים. לימים טען לוין שהקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל אך סיפורו נבלע בעקבות מלחמת יום הכיפורים[23].
- 5 במרץ 1975 - פריצה למלון סבוי בתל אביב, בו הוחזקו בני ערובה בידי מחבלים. בפעולה זו נהרג אלוף משנה עוזי יאירי.
- 3 ביולי 1976 - מבצע יונתן שנערך כ-3,800 קילומטרים מישראל. בפעולה זו שהינה המפורסמת ביותר מפעולת היחידה נהרג סא"ל יונתן נתניהו.
- 1980- הפיגוע במשגב עם: חילוץ בני ערובה מגן הילדים במשגב עם.
- 9 ביוני 1982 - במהלך מלחמת לבנון לחמה הסיירת בקרב על המיוערת כנגד כוח רגלי ורכוב מן הקומנדו הסורי, הכווינה עליו ירי ארטילרי שכלל פצצות מצרר והשמידה אותו[24].
- 12 באפריל 1984 - השתלטות על מחבלים שחטפו אוטובוס בפרשת קו 300.
- 16 באפריל 1988 - לפי פרסומים זרים חיסול ראש הזרוע הצבאית של אש"ף אבו ג'יהאד בביתו שבפרברי תוניס.
- 27 ביולי 1989 - חטיפתו של שייח' עובייד, מנהיג החזבאללה בדרום לבנון.
- 30 במאי 1990 - השתלטות על מחבלים שהגיעו בסירה לחוף ניצנים, בפעולה זו ניתן צל"ש לנדב פדן[25].
- 21 במאי 1994 -מבצע עוקץ ארסי. חטיפת מוסטפא דיראני, חוטפו של הנווט רון ארד מלבנון, כדי לקבל מידע וכדי שישמש כקלף מיקוח[26].
- אוגוסט 2006 - מלחמת לבנון השנייה
- 2 באוגוסט 2006 - מבצע "חד וחלק" בשיתוף עם יחידת שלדג ובפיקודו של מפקד היחידה לשעבר ניצן אלון. המבצע התבצע בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעל-בק. במהלך המבצע לוחמי היחידה אספו מודיעין ואמל"ח מהמפקדה וכן הרגו 19 מחבלים ולקחו שבויים.
- 19 באוגוסט 2006 - מספר ימים לאחר הפסקת האש בלחימה בלבנון, פעל כוח של הסיירת באזור בעל בק על מנת לסכל העברת תחמושת לחזבאללה. הכוח נחשף ובקרב היריות שהתפתח נהרג סא"ל עמנואל מורנו ושני קצינים נוספים נפצעו. על פי מקורות זרים, הכוח המוסווה לבש מדים של צבא לבנון ונסע בכלי רכב עם סמלי צבא לבנון.[27]
כשלונות
לצד הצלחות כגון אלה שנמנו לעיל ועוד עשרות משימות שלא פורסמו, מצויים כשלונות אחדים, ובהם:
- נסיון כושל לביצוע פעולה בצידה המצרי של תעלת סואץ, בשיתוף שייטת 13, ב-13 במאי 1969. הכוח נסוג לאחר שנפתחה אש כבדה אל הסירות, ממנה נהרג קצין היחידה סגן חיים בן יונה[28].
- נסיון כושל לחלץ טייס שמטוסו הופל בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים. הטייס נשבה עוד לפני הפעולה, שבה נהרג לוחם הסיירת אבנר רון ("ג'בל") [29].
- אסון מעלות: חילוץ כושל של תלמידים שנלקחו כבני ערובה.
- 18 בדצמבר 1984: תקלה מבצעית שבה נהרג לוחם היחידה ברק שרעבי[30].
- נסיון החילוץ הכושל של החייל החטוף נחשון וקסמן מידי פעילי החמאס ב־14 באוקטובר 1994. בפעולה זו נהרגו וקסמן וקצין הסיירת ניר פורז.
תאונות אימונים
- ב-18 בפברואר 1988 נהרג לוחם היחידה נחמיה אפרים (נמי) בעת תרגיל ניווט באזור מצפה רמון.
- אסון צאלים ב': תרגיל שבמהלכו נהרגו חמישה מלוחמי היחידה עקב טעות של לוחם אחר. התרגיל דימה התנקשות מתוכננת בחיי שליט עיראק דאז, סדאם חוסיין.
- תאונת אימונים שבה מתו שניים מלוחמי היחידה, ירון בר-דור וערן עופר ממכת חום באימון באזור אילת, ובעקבותיה, מתוך הרגשת אחריות, פרש עמוס בן אברהם מפיקוד על היחידה.
- ב-1 בינואר 2008 נהרג הלוחם הדרוזי, סמל תמיר נבואני, לאחר שנפל ממצוק במהלך תרגיל ניווט [9].
מפקדי סיירת מטכ"ל
| 1957 - 1961 | אברהם ארנן |
| 1961 - 1962 | יוסף קסטל |
| 1962 - 1964 | אברהם ארנן |
| 1964 - 1967 | דב תמרי |
| 1967 - 1969 | עוזי יאירי |
| 1969 - 1971 | מנחם דיגלי |
| 1971 - 1973 | אהוד ברק |
| 1973 - 1975 | גיורא זורע |
| 1975 - 1976 | יונתן נתניהו |
| 1976 - 1978 | עמירם לוין |
| 1978 - 1980 | נחמיה תמרי |
| 1980 - 1982 | עוזי דיין |
| 1982 - 1984 | שי אביטל |
| 1984 - 1987 | עומר בר לב |
| 1987 - 1989 | משה יעלון |
| 1989 - 1991 | רן שחור |
| 1991 - 1992 | עמוס בן אברהם |
| 1992 - 1994 | דורון אביטל |
| 1994 - 1996 | שחר ארגמן[31] |
| 1996 - 1998 | יובל[32] |
| 1998 - 2001 | ניצן אלון |
| 2001 - 2004 | הרצי הלוי |
| 2004 - 2007 | עודד[33] |
| 2007 - 2010 | א'[34] |
| 2010 - | ש'[35] |
מיון והכשרה
- דרישה מוקדמת של פרופיל 82 לפחות
- גיבוש - גיבוש סיירת מטכ"ל (חמישה ימים) אחרי מעבר יום סיירות.
- ירפ"א - מעבר בדיקות רפואיות מקיפות ויסודיות וראיון פסיכולוגי.
- מסלול לוחם - כ-20 חודשים. כולל טירונות חיל רגלים בצנחנים, טירונות יחידה, קורס צניחה, ומסלול הכשרה ייעודי עם דגש על ניווטים, קורס לוט"ר, מודיעין וסיור.
- הכשרה ביחידה - כ-4.5 חודשים
- שירות קבע - 12 חודשים
- סה"כ לפחות 48 חודשי שירות.
ראו גם
- יחידות מובחרות בצה"ל
-
יחידות השתלטות אחרות של ישראל:
- ימ"מ (משמר הגבול)
- לוט"ר אילת (מילואים, צה"ל)
- יחידות דומות בעולם:
- האמצעים המיוחדים
קישורים חיצוניים
- סיירת מטכ"ל, באנציקלופדיה ynet
- כתבה ב"בלייזר"
- סיירת מטכ"ל באתר "יחידה"
- יפתח רייכר-עתיר, היחיד והיחידה, באתר הארץ, 09/07/2008
- מילות השיר "שיר היחידה", באתר שירונט
- אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, הארץ, 22.07.2011.
- אל"מ ליאור לוטן, היחידות המובחרות של צה"ל, מתוך אתר "ישראל דיפנס", 28 בספטמבר 2011.
- עידן סונסינו, אתר צה"ל, "ברוב לילותיה, סיירת מטכ"ל עסוקה במבצעים מודיעיניים חשאיים", באתר צה"ל, 11 במאי 2012.
לקריאה נוספת
- משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר
- אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר (פרק מתוך הספר), 2003.
- אבנר שור, חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן, הוצאת כנרת (פרק מתוך הספר), 2008.
- כפיר אדם, סוגר מעגל, קצין ביחידה מספר עליה
הערות שוליים
- ^ לפי ע' רמ"ד סיירות, בתשובה לשאלה בפורום באתר צה"ל וכן לפי אתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
-
^ יואב לימור ואלון בן-דוד, מקום ראשון: סיירת מטכ"ל, "בלייזר", 18.2.2008.
דן מרגלית ורונן ברגמן כותבים בספרם "הבור" (2011): "מאז נפילתו של לוינברג בשבי ועד היום נמשכים משחקי המחבואים בין סיירת מטכ"ל לזרועות המודיעין של הצבא במדינות היעד... מודעות היריב כי מישהו טומן מתקני האזנה באדמתו נותרה גבוהה מאוד והביאה לחשיפת עוד ועוד מתקנים. " (עמ' 39). - ^ על-פי כתבה שפורסמה במוסף "כלכלה" של "ידיעות אחרונות" ב-8 בינואר 2008
- ^ לי-טל תייר, ששה ימים וזיכרון, ביטאון ביבשה גיליון 2, יוני 2007.
- ^ מאיר הר ציון, "פרקי יומן" עמוד 30.
- ^ חן קוטס- בר, "להחזיר בכל מחיר: יש חוזה בין המדינה לחייל", nrg מעריב, 25/6/2010.
- ^ גד שמרון, המוסד והמיתוס, כתר ספרים 1996, סיירת מטכ"ל, עמוד 134.
- ^ עוזי ברוך, צל"ש הרמטכ"ל יינתן לסיירת מטכ"ל, 14 באפריל 2010.
- ^ [1]
- ^ [2]
- ^ [3]
- ^ [4]
- ^ [5]
- ^ [6]
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 712
- ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 800
- ^ עדותו של האלוף במיל' שי אביטל על הקרב כנגד הקומנדו הסורי, מתוך אתר רשמי לזכרו של סא"ל יונתן נתניהו.
- ^ עיטור המופת שהוענק ליונתן נתניהו, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- ^ עוזי דיין, "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", ישראל היום, 2010\09\17
- ^ יהונתן שמיר, סוללת נתרן 474 במלחמת יום הכיפורים בפעולה מעבר לקווים , שבוע לפני הצליחה סא"ל (במיל') שמיר מספר על המבצע בו השתתפו אנשי מילואים מסיירת מטכ"ל
- ^ ליאור אסטליין, היום מלחמה,בטאון חיל האוויר, .
- ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמודים 215-220.
- ^ יחידת האלפיניסטים, כיבוש שיא החרמון על ידי כוח בפיקודו של עמירם לוין, מתוך אתר "יחידה".
- ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27.04.2012.
- ^ עמרי אסנהיים, על הכוונת, 18.11.2005, nrg.
- ^ עמיר רפפורט, שחזור מיוחד: כך נחטף מוסטפא דיראני מביתו בלבנון, "ישראל דיפנס", 14.10.2011.
- ^ [7] [8].
- ^ אבנר שור, חוצה גבולות, הוצאת כנרת זמורה ביתן עמ' 287
- ^ קרני עם-עד, הפצע של סיירת מטכ"ל, 2 באוקטובר 2008
- ^ עמרי אסנהיים, רקע אדום, באתר nrg מעריב
- ^ אמיר אורן, מינוי בני גנץ לרמטכ"ל - בלי רשעות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2011
- ^ יואב לימור, מה עובר על סיירת מטכ"ל, ynet
-
^
הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
- ^ אמיר בוחבוט, הקודקוד החדש של סיירת מטכ"ל, באתר nrg
- ^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, הארץ, 22.07.2011.