סילבריוס

האפיפיור ה-58, בין השנים 536-537.

סילבריוסלטינית: Silverius; מת ב-2 בדצמבר 537) כיהן כאפיפיור מ-8 ביוני 536 ועד חודש מרץ 537. לאחר מותו הוכרז כקדוש נוצרי.

סילבריוס
Silverius
סילבריוס
סילבריוס
סילבריוס
לידה 477
פרוזינונה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 537 (בגיל 60 בערך)
פלמרולה, ממלכת האוסטרוגותים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־58
8 ביוני 536 – מרץ 537
(כ־38 שבועות ויום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סילבריוס היה בנו (מחוץ לנישואין) של האפיפיור הורמיסדס. סילבריוס נולד בטרם אביו הפך לכומר נוצרי.

למרות דרגתו הנמוכה בהיררכיה הכנסייתית, סילבריוס נבחר לתפקיד האפיפיור ב-8 ביוני 536, בתמיכת מלך האוסטרוגותים תאודאהאד, וזאת כחלק במאבקו של תאודאהאד בקיסרית האימפריה הביזנטית תאודורה אשר תמכה בבחירתו של ויגיליוס לתפקיד האפיפיור. סילבריוס נבחר לאחר מותו של קודמו, אגאפטוס הראשון בקונסטנטינופול במהלך ויכוח בדבר כהונתו של אנתימוס הראשון, הגמון קונסטנטינופול אשר הודח על ידי אגאפטוס בשל דעותיו המונופיזיטיות.

ב-9 בדצמבר 536 פלש הגנרל הביזנטיני בליסריוס לעיר רומא. ויטיגס, יורשו של תאודאהאד, מלך האוסטרוגותים, צר על העיר מספר חודשים, עד שתושביה גוועו ברעב.

במרץ 537 הודח סילבריוס בטענה שהתכתב עם ויטיגס על כניעת העיר, והפך לנזיר פשוט. סילבריוס הגיע לקונסטנטינופול, וביקש את עזרת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, אשר שלח אותו לרומא. בדרכו לרומא הוא נתפס על ידי ויגיליוס, אשר כלא אותו באי פאנדאטאריה (או, על פי הליבר פונטיפיקליס, בפלמרולה), שם הוא מת ב-20 ביוני 537.

הוא הוזכר כקדוש נוצרי לראשונה במאה ה-11, וכיום הוא הקדוש המגן של האי פונזה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סילבריוס בוויקישיתוף


הקודם:
אגאפטוס הראשון
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
ויגיליוס