סימוניה

שם גנאי למכירת משרות כנסייתיות

שִׁמְעוֹנוּת[1] (בלועזית: סימוניה) היא שם גנאי למכירת משרות כנסייתיות בכסף וגביית תשלום עבור שירותי דת.

מקור השם עריכה

השמעונות נקראת כך על שם שמעון הקוסם, אשר ביקש לקנות מפטרוס ויוחנן את היכולת להוריד את רוח הקודש על המאמינים.”18 ויהי בראות שמעון כי נתן רוח הקדש בסמיכת ידי השליחים ויבא לפניהם כסף: 19 ויאמר תנו-נא גם-לי שלטן כשלטן הזה אשר יקבל את-רוח הקדש כל אשר-אשים עליו את-ידי: 20 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען אשר אמרת לקנות במחיר את-מתת האלהים: 21 אין-לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים: 22 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל-האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך: 23 כי-ראה אנכי כי-באת בידי מרורת רוש וחרצבות רשע: 24 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל-יהוה לבלתי-בוא עלי דבר מכל אשר אמרתם:(ברית חדשה, מעשי השליחים פרק ח 18-24)”

סיבות עריכה

בתקופות מוקדמות הייתה השמעונות עניין מקובל ומובן מאליו. הסיבה למכירה זו הייתה שמשרת כמורה (וכמובן, משרה בכירה יותר כגון בישופות או ארכיבישופות) הייתה מקנה למחזיק בה הכנסות, ומכאן רצונו של הממנה ליהנות מחלק מהכנסות אלו מראש.

סינוד לטראנו מ-1059 התייחס גם לשמעונות: ”שבשום אופן לא יקבל כהן או כומר, כנסייה באמצעות אנשים חילוניים, חינם או תמורת ממון.
לא ייכנס אדם למנזר בתקווה או הבטחה שייעשה אב מנזר.
לא יחזיק כהן בעת ובעונה אחת שתי כנסיות.
לא יוסמך איש לכהונה כנסייתית איזו שהיא, או יקודם בדרגתו, באמצעות המינות של השמעונות.”

כך גם בוועידת לטראנו השנייה, 1123 ”הננו אוסרים על פי סמכות הכס האפוסטולי, שיוסמך מישהו, בכל אופן שהוא, או יתמנה לכהונה בכנסיית האלוהים תמורת ממון. אם בינתיים מקל מישהו בכנסייה הסמכה אשר כזאת או מינוי אשר כזה, תישלל ממנו לחלוטין המעלה אשר קיבל.”

למרות האמור לעיל, בתקופת אפיפיורות אביניון, כאשר האפיפיור נזקק לכסף לבסס את שלטונו באביניון, להחזיק בנחלות הכנסייה באיטליה, ולעמוד במאבק נגד הקיסר לודוויג הרביעי, האפיפיור יוחנן העשרים ושניים גייס כספים באמצעות מכירת משרות הכנסייה לכל המרבה במחיר. כך למשל כל בישוף היה צריך לתת לאפיפיורות לפחות את מלוא שכרו בשנת כהונתו הראשונה, הן במינוי חדש והן כאשר הועבר מבישופות אחת לבישופות נחשבת יותר. בדרך זו, כאשר התפנתה משרת בישוף, היה האפיפיור מצליח לקבל תשלום משני בישופים או יותר.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יעקב כנעני, אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות: הובאו בו גם כל המלים הארמיות והלועזיות המקובלות בלשון העברית החיה והמדעית , הוצאת מסדה, 1960. עמ' 5844.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.