סמיליאן צ'קאדה

(הופנה מהדף סימיליאן צ'קדה)

ד"ר סמיליאן פרניו צ'קאדהקרואטית: Smiljan Franjo Čekada, ‏29 בנובמבר 190218 בינואר 1976) היה כומר קתולי בוסני ממוצא קרואטי, בישוף סקופיה ובהמשך גם ארכיבישוף וורחבוסנה (סרייבו) . במלחמת העולם השנייה התנגד בגלוי לנאצים והציל לפחות חמישה ילדים יהודים.

סמיליאן צ'קאדה
Smiljan Franjo Čekada
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 באוגוסט 1902
Donji Vakuf, בוסניה והרצגובינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בינואר 1976 (בגיל 73)
סרייבו, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כומר קתולי, בישוף קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (9 במרץ 2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם סמיליאן צ'קאדה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עד מלחמת העולם ה-2 עריכה

נולד בשנת 1902 בדוני ואקוף שבבוסניה, תחת כיבוש אוסטרו-הונגרי, למשפחה עם חמישה ילדים. הוא ושני אחיו הפכו לכמרים.[1]

ב-5 באפריל 1925 סמיליאן פרניו צ'קאדה הוסמך לכומר.[2] למד באוניברסיטה האפיפיורית הגיאורגיאנית ברומא ובשנת 1928 הפך לדוקטור בפילוסופיה. בין השנים 1928 ו-1933 היה העורך הראשי של העיתון הקתולי השבועי.

החל משנת 1939 החל להתקדם בהיררכיה הכנסייתית ובשנת 1940 מונה לבישוף של סקופיה,[2]עיר הבירה של מקדוניה אשר בתקופה זו הייתה חלק מיוגוסלביה. החל מדרשתו הראשונה, דיבר צ'קאדה על צדק בין בני אדם ללא קשר ללאום או לגזע.[3]

הפעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה

ערב מלחמת העולם השנייה, חיו במקדוניה קרוב ל-8,000 יהודים, כמחציתם בסקופיה.[4]במהלך מלחמת העולם השנייה, באפריל 1941, סופחה מקדוניה כמחוז בולגרי.

בשנת 1942 החלו המגעים בין בולגריה וגרמניה להעברת כל היהודים בשלטון הבולגרי למחנות הריכוז בפולין. ועידה מיוחדת לענייני יהודים, בהנהגת אלכסנדר בלב, הוקמה בשנת 1942 ומטרתה הייתה לבודד את היהודים מהחברה הבולגרית תוך ביטול זכויותיהם כדי לגרשם מהמדינה.

ב-22 בפברואר 1943 נחתם ההסכם בין גרמניה לבולגריה שקבע כי ראשוני היהודים שיגורשו יהיו 20,000 יהודים מתראקיה, מקדוניה והעיר פירוט שבסרביה.

כאשר נחתם ההסכם, כיהן צ'קאדה כבישוף הקתולי של סקופיה. צ'קאדה מחה בכתב בפני בוגדאנוב, מפקד המשטרה הבולגרי, על ריכוזם של יהודי מקדוניה במרץ 1943 לקראת שילוחם להשמדה בטרבלינקה. הוא דרש ממנו בין היתר, לבקר במחנה 'מונופול' בו רוכזו היהודים לפני שילוחם ואיים שאם לא יתייחסו ליהודים באופן אנושי, כי ייתן על כך את הדין.[5]

בוגדאנוב לא השיב על המכתב אך התלונן באוזני הקונסול הגרמני בסקופיה וזה צירף את התלונה לדיווח ששלח למשרד החוץ לגירוש יהודי מקדוניה.[3]

צ'קאדה שהה יום יום בשערי המחנה 'מונופול' ודרש בעל פה ובכתב לפחות לשחרורם של "יהודים בני דת קתולית" כהגדרתו ותבע רשות לבקר אישית את היהודים העצורים במחנה – אך לשווא.[6]

ד"ר צ'קאדה היה מעורב גם בהסתרה של קבוצת ילדים יהודים במנזרים קתוליים במקדוניה ומחוצה לה.[5] במנזר בקרבת סקופיה הצליח ד"ר צ'קאדה להסתיר חמישה ילדים יהודים – 4 בנים ובת.[6]

לאחר המלחמה עריכה

בין השנים 19461951 שימש כמנהל השליחים של הבישופות והשתתף ב-4 הפגישות הראשונות של וועידת הוותיקן ה-2.

ב-12 ביוני 1967 מונה כעוזר הארכיבישוף של וורחובוסנו וב-13 בינואר 1970 הוכתר כארכיבישוף של אותו אזור.[2]

צ'קאדה נפטר ב-18 בינואר 1976 בסרייבו ונקבר בבית הקברות בעיר. ב-28 באוקטובר 2011 הועברו עצמותיו לקתדרלת הלב הקדוש של ישו (בה קבורים הארכיבישופים של וורחובוסנו) ונקברו בקריפטה.[7]

הכרה והנצחה עריכה

ב-9 במרץ 2010, הוכר כחסיד אומות העולם על פועלו במלחמת העולם השנייה להצלת יהודים.[3]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סמיליאן צ'קאדה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Portal Hercegbosna.Org, Vijesti - BiH - Po cijenu vlastitog života spašavao Židove - HercegBosna - Portal Hrvata Bosne i Hercegovine, www.hercegbosna.org (ב־)
  2. ^ 1 2 3 David M. Cheney, Archbishop Smiljan Franjo Cekada [Catholic-Hierarchy], www.catholic-hierarchy.org
  3. ^ 1 2 3 סמיליאן צ'קאדה, באתר יד ושם (באנגלית)
  4. ^ יהודי מקדוניה | גילי חסקין - מדריך טיולים, באתר www.gilihaskin.com
  5. ^ 1 2 הבישוף הקתולי של סקופיה (מקדוניה) - 1943" מכתבו של ד"ר נסים יושע למנהל המחלקה של חסידי אומות עולם ביד ושם, מתוך התיק של ד"ר צ'קאדה במאגר חסידי העולם של יד ושם
  6. ^ 1 2 המלצתה של ג'ני לבל להכרזתו של צ'קאדה כחסיד אומות העולם,  מתוך התיק של ד"ר צ'קאדה במאגר חסידי העולם של יד ושם
  7. ^ Zemni ostaci nadbiskupa Cekade preneseni u katedralu, www.katolicki-tjednik.com (ארכיון)