סיר לילה
סיר לילה (בעברית ספרותית: עֲבִיט שופכין ובסלנג: קרדל) הוא מכל עגול דמוי סיר שנמצא בעבר בחדרי שינה תחת המיטות ושימש כשירותים לשעות הלילה.
סירי לילה היו עשויים חרסינה ולרוב כללו מכסה.
סירי הלילה היו לפעמים חלק ממערכת כלי רחצה בעיצוב זהה, שכללה קערת רחצה, כד, סבונייה וסיר לילה.
סירי לילה מיוחדים לנשים, "בורדלו" ("Bourdaloue"), עוצבו בצורה אליפטית או מלבנית מוארכת, לעיתים עם שפה מוגבהת, כדי לאפשר לנשים שימוש בהם בתנוחת כריעה או עמידה וכן בלבשן את בגדי היום. קיימת אגדה כי השם "בורדלו" הוא על שמו של הכומר הקתולי הצרפתי לואי בורדלו (Louis Bourdaloue), אשר דרשותיו היו כה ממושכות עד כי משרתותיהן של בנות האצולה הניחו במהלכן בדיסקרטיות סירי לילה כאלו תחת שמלות גבירותיהן.
סירי לילה שימשו עד המאה ה-19, עת הוחלפו על ידי אסלות המודחות במים. כיום הם עדיין בשימוש באזורים מסוימים, למשל בסין.
בישראל שימשו בעבר גם סירי לילה עשויים אמייל. במלון המלך דוד היו עד סוף שנות ה-50 חדרים ללא שירותים צמודים, ובחדר נמצאה שידה ובה סיר לילה[1].
בבתי סוהר לפני קום המדינה ואחריו נעשה בתאי האסירים שימוש בעביט שופכין, או כפי שכונה "קרדל"[2][3].
כאשר מרגילים פעוטות בגמילה מחיתולים, משתמשים לרוב בסירי פלסטיק דמויי סיר לילה, בגודל המתאים לפעוט, אשר עדיין אינו מסוגל לשבת בנוחות על אסלה (זו גבוהה מדי ובעלת פתח רחב מדי עבורו). סירים כאלו מתאימים לתקופת הגמילה גם מהיותם ניידים, כך שהפעוט אינו צריך להתאפק עד שיגיע לחדר השירותים. יש ביניהם המשמיעים מנגינה כאשר הפעוט מצליח לכוון לתוכם. בקיבוצים הייתה נהוגה בתקופת החינוך המשותף הושבת כל ילדי הפעוטון בשעה קבועה על סיריהם.
מיכל שתפקידו כשל סיר לילה משמש חולים הרתוקים למיטתם. הוא עשוי פלדת אל-חלד כדי לאפשר חיטוי מיטבי או מיכל פלסטי שלתוכו מכניסים מיכל חד-פעמי מקרטון.
ביהדות סיר לילה (גרף של רעי) הוא דוגמה למוקצה מחמת מיאוס[4].
-
-
סירי לילה מאמייל שנתלו לייבוש על המעקה בבית הילדים -
סיר לילה רפואי מפלדת אל-חלד
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ סיר לילה באמצע הלובי, אודות תערוכה במלון המלך דוד, מאתר 02net
- ^ מאוזכר בצירוף תמונה בפרסום "מוזיאון אסירי המחתרות"
- ^ באתר הזירה הלשונית של רוביק רוזנטל
- ^ מוקצה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"