סלווטורה קווזימודו
סלווטורה קווזימודו (באיטלקית: Salvatore Quasimodo; 20 באוגוסט 1901 – 14 ביוני 1968) היה משורר איטלקי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1959.
 | |
| לידה |
20 באוגוסט 1901 מודיקה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
14 ביוני 1968 (בגיל 66) נאפולי, איטליה |
| מדינה |
ממלכת איטליה, איטליה |
| מקום קבורה |
בית הקברות הגדול במילאנו |
| מקום לימודים |
Ist. Tec. Economico A.M. Jaci |
| שפות היצירה |
איטלקית, צרפתית, אנגלית, ספרדית |
| זרם ספרותי |
הרמטיזם |
| יצירות בולטות |
Lirici greci, Poesie, Odore di Eucalyptus ed altri versi, Ed è subito sera, Oboe sommerso, Il falso e il vero verde, בפסקה זו 9 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
אלסנדרו קווזימודו |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קווזימודו נולד בעיר מודיקה אשר בנפת ראגוּזה, בשנת 1901. ב-1908 עקר עם משפחתו למסינה יום למחרת רעש האדמה הגדול, אשר ההרס שהשאיר אחריו הותיר בלבו של קווזימודו רושם עז. במסינה למד במכון הטכני-מסחרי בשנת 1919, ושם אף הכיר את ג'ורג'ו לה-פּירה, שעתיד היה להיות ראש עיריית פירנצה. משנפסקו הלימודים עקב בעיות כלכליות, עקר לרומא, שם החל בלימודי יוונית ולטינית, בשימת דגש על חקר היוצרים הקלאסיים אשר ישמשו לו מקור בלתי-נדלה של השראה. בשנת 1926 עבר לגור בפירנצה אצל אחותו הנשואה לאליו ויטוריני. הודות ליחסים אלה פגש קווזימודו את אאוג'ניו מונטאלה והשתלב בחוג האנשים של כתב העת לספרות "סולאריה".
מ-1931 שימש במשך עשור כמפקח במשרד הנדסה אזרחית, תחילה ביישוב "אימפריה" אשר בחבל ליגוריה, ומאוחר יותר נפרשה פעילותו בתפקיד זה על פני שאר מחוז ליגוריה ואף במחוזות קלבריה, סרדיניה (סרדֶניה באיטלקית) ולומברדיה. ב-1934 הועבר מתוקף תפקידו למילאנו ושם השתקע.
במילאנו יכול קווזימודו להשתלב בחוגים תרבותיים והקיף עצמו בציירים ובסופרים. שנתיים לאחר מכן נטש את משרתו בתחום ההנדסה האזרחית על מנת להקדיש עצמו לחלוטין לספרות ולשירה. בהמשך כתב בכתבי עת שונים וקיבל קתדרה ללימודי ספרות איטלקית בקונסרבטוריון על שם ג'וזפה ורדי במילאנו.
שירתו של קווזימודו עריכה
שירתו של קווזימודו השיגה הכרה נרחבת ממקורות שונים, בהם ועדת פרס נובל, אשר העניקה לו את הפרס היוקרתי ב-1959. יצירותיו הראשונות (ימים ויבשות - 1930, אבוב שקוע - 1932, ריח אקליפטוס ושירים אחרים - 1933, אֶראטו ואפוליון - 1936, שירים - 1938) הן היצירות שהגדירו את סגנון השירה שכונה מאוחר יותר הרמטיציזם, סגנון הנוטה לחפש אחר טוהר המילה ו"דילול" הדמויות. החיפוש ה"הרמטי" של קווזימודו נמשך אל מעבר למילה בניסיון לפרש מחדש את כל שלימדו אותו הקלאסיקנים בנוגע לצחות ובהירות לירית. שירתו עשויה שילוב של נופים סיציליאניים אופייניים וחוש מידה בכל הנגיעות בטונים הטראגיים. בשנת 1940 תרגם קווזימודו את השירה היוונית. תרגומים אלה מעבירים היטב את הקווים השיריים העתיקים לשפה המודרנית. בכך הביא מחדש להכרת הציבור בן ימינו את הליריקה הקלאסית. לאחר תרגום ה"גאורגיות" (פואמה מאת ורגיליוס), פרסם קווזימודו את "ומיד נעשה ערב" (1942), אנתולוגיה של שירים הלקוחים מתוך אוספים קודמים בשילוב שירים חדשים בהם ה"הרמטיציזם" היה מפותח עד כדי שירה פרושה של התבוננות בטבע והרהור אנושי מדוקדק.
התקופה שבין פרסום האוסף הראשון "ימים ויבשות" (1930) לבין פרסום השני "ומיד נעשה ערב" (1942) נחשבת לתקופה הפורה ביותר שלו.
תרגומים עריכה
שנים ספורות לאחר מלחמת העולם השנייה התווספה לעבודתו כמשורר גם עבודה כמתרגם. קווזימודו תרגם יצירות מופת של יוצרים גדולים כגון קאטולוס, אייסכילוס, סופוקלס, אֵיריפידס, מולייר, שייקספיר, נרודה, מיצקייביץ', פאונד, אי. אי. קאמינגס, אובידיוס, הומרוס ורבים אחרים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סלווטורה קווזימודו (באיטלקית)
סלווטורה קווזימודו, ברשת החברתית פייסבוק- סלווטורה קווזימודו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- סלווטורה קווזימודו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- סלווטורה קווזימודו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
