סמל העיר ירושלים

סמל עיריית ירושלים

סמלה של ירושלים התקבל בשנת 1949 בעקבות מכרז שפרסמה "ועדת הסמל" של עיריית ירושלים, ב-20 בפברואר 1949.

הצעות לסמל ירושלים בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי לא היה לעיריית ירושלים סמל, אף כי לעיריות גדולות אחרות בארץ כמו עיריית חיפה ועיריית תל אביב היו סמלים רשמיים. בשנת 1942 פנתה הגרפיקאית אסתר יואל-ברלין לראש העירייה מוסטפא אל-ח'אלידי, והציעה כמה הצעות לסמל עיריית ירושלים. הצעותיה כללו שרטוט סכמטי של העיר העתיקה, יונה עם עלה זית כסמל השלום, ובאחת ההצעות גם שרטוט סכמטי של שלושה הרים. מתחת לאיור הופיע שם העיר בשלוש שפות: ערבית, עברית ואנגלית, או ערבית, עברית ולטינית, באופן שאינו מעדיף שפה אחת על פני האחרת. העירייה אימצה את אחת ההצעות של אסתר יואל-ברלין ב-20 במאי 1943, אך הייתה זקוקה לאישור "מכון הסמלים הבריטי" (Royal College of Arms), אישור שהתעכב בשל מלחמת העולם השנייה. ביולי 1946 פוזרה עיריית ירושלים בידי שלטונות המנדט עקב המשבר החמור ששרר בעיר בתום תקופת המנדט, כך שהאישור לא ניתן בסופו של דבר, והסמל נגנז.

תהליך קבלת הסמל הישראלי

תבליט של הסמל המצוי על אחד הבניינים בעיר

הסמל התקבל באמצעות תחרות בין מעצבים, לפי כללים שקבעה הוועדה זמן-מה קודם לכן, ואשר אושרו על ידי העירייה. הפרס לזוכה בתחרות נקבע על 25 לא"י, אך היה רעיון ברור לאמץ את העיצוב הזוכה כסמל העירייה.

ההנחיות למעצבים היו כלליות, וקבעו כי הסמל צריך לשקף את הרעיונות "ירושלים כעיר השלום" או "אם אשכחך ירושלים" או שניהם כאחד. נקבע כי העיצובים יוגשו כשרטוטים בשחור-לבן, וכי לא ייכללו בהם מבנים עתיקים "המכונים בשמות מסורתיים ללא הצדקה" (נראה שהייתה כאן כוונה למנוע שימוש במגדל דוד כמוטיב מרכזי בסמל). כמו כן נקבע שאם יצורף מוטו לסמל הוא יופיע מחוץ לו, ולא ישולב בתוכו.

לוועדה הוגשו הצעות רבות, והדיונים עליהן נמשכו כמה חודשים. ההצעות הנבחרות נשלחו בחזרה למעצבים לשם תיקונים, ומשחזרו מתוקנות התחדשו הדיונים. בסופו של דבר נבחרה הצעתה של "אגודת הציירים הירושלמים לגרפיקה שימושית", שם מאחויו ניצבו המעצבים פרנצ'סקה ברוך, עמנואל גראו, איתמר דוד, עלי גרוס, צבי נרקיס ואליהו קורן[1].

הסמל שנקבע בסופו של דבר כולל שלושה מרכיבים:

האריה משמש גם כסמלה של העיר ולא רק של העירייה. רוב סמלי קבוצות הספורט הגדולות בירושלים מכילים אריה. והאריה משמש גם ארגונים ירושלמיים אחרים.

משמעות הסמל

הסמל כולל אלמנטים הרומזים לעיר העתיקה אף שהיא נמצאה בשליטת ירדן בעת קביעת הסמל. כמו כן ניתן לו צביון של סמל בירת ישראל, אף כי הכנסת עברה לבית פרומין בירושלים רק בדצמבר 1949.

דגל העירייה

דגל עיריית ירושלים

דגל עיריית ירושלים מבוסס על דגל ישראל. הוא מורכב מחמישה פסי רוחב מתחלפים בלבן וכחול. הפסים הלבן בראש הדגל ובתחתיתו דקים כדי עשירית מרוחב הדגל, עם הפסים הכחולים הם תופסים מחצית הרוחב, את המחצית האחרת תופס הפס הלבן האמצעי, ובמרכזו סמל ירושלים. לעתים קרובות מונף הדגל בצורה אנכית, אולם במקרה כזה מטים את הסמל במרכזו ב-90 מעלות כדי שייראה ישר.

סמליל קו רקיע

סמלילי קו הרקיע של עיריית ירושלים


בשנים האחרונות משתמשת עיריית ירושלים בפרסומים שונים בסמליל קו רקיע של העיר, בליווי הסיסמה "משהו טוב קורה בירושלים!". זאת במקביל לשימוש בסמל העיר המקורי. השימוש בסמליל קו הרקיע הוא חלק ממגמה ארצית שהחלה בתל אביב. בשנת 2011 עדכנה העירייה את סמל קו הרקיע לגרסה מעוצבת יותר, הכוללת בין היתר גם את כיפת הסלע , סמל קו הרקיע עוצב בסטודיו "דוד ויוסף תקשורת חזותית" כחלק מקמפיין רחב יותר 2011.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ יובל סער, מעצבת הסמלים שוויתרה על האגו ועל הקרדיט, באתר הארץ, 27 במרץ 2012
  2. ^ אנציקלופדיית וילנאי לירושלים עמ' 121, ערך אריה