ספורט בישראל

Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הספורט בישראל, מהווה חלק חשוב מן התרבות הלאומית במדינת ישראל. תרבות הספורט הישראלית דומה בהיבטים רבים לזו של מדינות אירופה, בה היא מתחרה על רקע סירובן של מדינות אסיאתיות ערביות להתחרות מול ספורטאים ישראלים. האתלטיקה הישראלית הייתה קיימת עוד לפני קום המדינה. כדורגל וכדורסל נחשבים לענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל. כמו כן צמחו בישראל מספר לוחמי ג'ודו, שחקני טניס, אתלטים וספורטאים ימיים ישראלים אשר זכו להצלחה בינלאומית.

סקירה כללית על פי ענפים

כדורסל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – כדורסל בישראל

באופן מסורתי, הכדורגל הוא ספורט פופולרי יותר בישראל מהכדורסל, למרות שהכדורסל הישראלי זכה להצלחות רבות יותר בזירה הבינלאומית. נבחרת הכדורסל הגיעה להישג השיא של ישראל ברמת הנבחרות, הגעה למשחק הגמר של אליפות אירופה ב-1979, בה זכתה במדליית הכסף. ברמת הקבוצות, קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב שזכתה ב-5 אליפויות אירופה בין 1977 ל-2005 היא הקבוצה הישראלית המצליחה ביותר, בכל ענפי הספורט. גם קבוצת הפועל ירושלים זכתה בשנים האחרונות להצלחה באירופה, כאשר השיא היה זכייה בגביע יול"ב בעונת 2003/2004, לאחר ניצחון על ריאל מדריד. גם קבוצת כדורסל הנשים של אליצור רמלה עשתה הישג מדהים בכדורסל האירופי כאשר בשנת 2011 זכתה ביורוקאפ לנשים.

מיקי ברקוביץ', טל ברודי, דורון ג'מצ'י, עדי גורדון ודורון שפר, הישראלי הראשון שנבחר בדראפט ה-NBA, הינם בין הכדורסלנים הישראלים הבולטים. ב-2009 היה עמרי כספי לראשון השחקנים הישראליים בליגת ה-NBA, בקבוצת סקרמנטו קינגס. ישראל הצמיחה גם מאמני כדורסל מצליחים שהגיעו להכרה בינלאומית, ביניהם רלף קליין ופיני גרשון.

כדורגל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – כדורגל בישראל

הישג השיא של הכדורגל הוא הזכייה באליפות אסיה בשנת 1964 והעפלת הנבחרת למונדיאל ב-1970. הישגים נוספים בולטים ברמת הנבחרת הם הניצחון על נבחרת צרפת 3-2 בשנת 1994 בפארק דה פראנס, והניצחון על נבחרת אוסטריה 5-0 באצטדיון רמת גן, בשנת 1999. בנובמבר 2008 דורגה נבחרת ישראל במקום ה-15 בעולם (לפי דרוג פיפ"א), המיקום הגבוה בתולדותיה.

הישגי הקבוצות הבולטים היו העפלתה של הפועל תל אביב לשלב רבע גמר גביע אופ"א בעונת 2002 והעפלותיהן של מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה (פעמיים) לשלב הבתים של ליגת האלופות. הכדורגל ייצר מספר שחקנים בינלאומיים שנחשבו ונחשבים בעולם לשחקנים זרים מן השורה הראשונה, כמו שמואל רוזנטל, רוני רוזנטל, חיים רביבו, אייל ברקוביץ', יוסי בניון וטל בן חיים.

ליגת הכדורגל וליגת הכדורסל מכונות שתיהן כיום "ליגת העל". הקבוצות משתייכות בעיקר למועדונים מאגודות הפועל ומכבי, כשהאגודות הבולטות אחריהן היא בית"ר (אליו משתייכת למעשה קבוצה גדולה אחת בלבד, בית"ר ירושלים) ואליצור, שקבוצותיו בולטות בעיקר בתחום הכדורסל.

טניס

נבחרת גביע הדייויס של ישראל, 2009

ענף הטניס זוכה בשנות ה-2000 להצלחה וכתוצאה מכך לעלייה בפופולריות, בעקבות עלייתם לצמרת העולמית של שחר פאר, דודי סלע והצמד אנדי רם ויוני ארליך. רם וארליך אף זכו בטורניר גראנד סלאם, אליפות אוסטרליה הפתוחה, בשנת 2008. אלו נחשבים לממשיכי דרכם של שלמה גליקשטיין, עמוס מנסדורף, גלעד בלום ואנה סמשנובה.

הישג בולט נוסף הוא העפלת נבחרת ישראל בטניס גברים לבית העליון של גביע דיוויס והעפלת נבחרת ישראל בטניס נשים לבית העליון בגביע הפדרציה.

ג'ודו

מתוך 7 המדליות האולימפיות בהן זכתה ישראל במסגרת המשחקים האולימפיים, 3 הגיעו מתחום הג'ודו, על ידי הג'ודוקא יעל ארד (ברצלונה 1992, כסף), אורן סמדג'ה (ברצלונה 1992, ארד) ואריק זאבי (אתונה 2004, ארד). הג'ודו החל בפריצתו הגדולה בישראל עם העלייה הגדולה של שנות החמישים, אז הקימו צעירים שעסקו בג'ודו בארצות מולדתם מועדונים להדרכת ועיסוק בג'ודו.[1] הג'ודו הוכנס למכביה השישית (1961) אך עדיין לא כענף מן המנין. ב-1965 הוקמה ה"התאחדות הישראלית לג'ודו", ונערכו תחרויות לקביעת הייצוג במכביה, שהתפתחו לאליפויות ישראל בג'ודו. ב-1972 מוזגה התאחדות הישראלית לג'ודו אל ההתאחדות לספורט בישראל. במחצית השנייה של שנות השבעים הופיעו הישגים בינלאומיים ראשונים, כולל מדליות באליפויות בריטניה, בלגיה, סקנדינביה וארצות הברית, מה שהגיע בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים לשתי המדליות שהביאו יעל ארד ואורן סמדג'ה מאולימפיאדת ברצלונה. הג'ודו הישראלי ממשיך להגיע גם היום להישגים בינלאומיים מרשימים, תוך השגת מדליות רבות.

אתלטיקה

ההישגים של האתלטיקה הישראלים דלים יחסית למרבית העולם המערבי, בין היתר בשל תקצוב נמוך באופן יחסי. בין האתלטים הישראלים שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את אלכסנדר אברבוך בעל ההישג הגדול ביותר של ישראל בתחום, פעמיים ברציפות אלוף אירופה בשנים 2002 ו-2006, סגן אלוף העולם ב-2001 ובעל מדליית ארד באליפות העולם ב-1999 בקפיצה במוט, אסתר רוט שחמורוב מקום שישי באולימפיאדת מונטריאול (1976) בריצת 100 מטר משוכות, דני קרסנוב מקום שמיני באולימפיאדת ברצלונה (1992) בקפיצה במוט, רוגל נחום מקום שישי באליפות העולם ב-1997, בקפיצה משולשת וקונסטנטין מטוסביץ' מקום חמישי באולימפיאדת סידני (2000) בקפיצה לגובה וחנה שזיפי פעמיים ברציפות אלופת משחקי אסיה (1966 ו-1970) בריצת 800 מטר ופעם אחת בריצת 1500 מטר (1970) ובעלת מדליית ארד במשחקי אסיה בריצת 1500 מטר (1974).

שחייה

בשנותיה הראשונות של המדינה השחיינים הבולטים היו נחום בוך שהיה השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחקים האולימפיים באולימפיאדת הלסינקי (1952), שושנה ריבנר שהשתתפה באולימפיאדת מלבורן (1956) ויורם שניידר, גרשון שפע, יצחק לוריא, ועמירם טראובר שייצגו את המדינה באולימפיאדת רומא (1960).

במשחקי אסיה שנערכו בבנקוק בשנת 1966, זכה שפע בשתי מדליות כסף ואחת ארד, אברהם מלמד זכה בשתי מדליות כסף, איבונה טוביס זכתה בשתי מדליות (כסף וארד) ושלומית ניר זכתה בשתי מדליות כסף במשחקי אסיה שנערכו אף הם בבנקוק בשנת 1970. דן ברנר היה השחיין הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב במשחקי אסיה, במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי בטהראן 1974 ובמדליית ארד במרחק הכפול.

במשחקים האולימפיים

ההישג הישראלי המשמעותי ביותר במשחקים האולימפיים היה באולימפיאדת אטלנטה (1996), שבו הגיעה הרביעייה הישראלית במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (איתן אורבך, ואדים אלכסייב דן קטלר ויואב ברוק) לשלב הגמר, בשיא ישראלי חדש ובכך הייתה זו ההופעה הראשונה והיחידה עד כה (2010) של נבחרת שליחים בגמר אולימפי בשחייה. בנוסף, מקום חמישי באליפות אירופה בשחייה 1997, במשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (אורבך, אלכסייב ערן גרומי וברוק).

נשים

בין השחייניות הישראליות שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את: ורד בורוכובסקי - מקום שישי באליפות העולם בשחייה 2003 מקום שביעי באליפות העולם בשחייה 2001 ומדליית כסף באליפות העולם בשחייה (בריכה של 25 מטר), אניה גוסטומלסקי - מקום שביעי באליפות אירופה בשחייה 2004, מדליית ארד באליפות אירופה בשחייה 2006 (בריכה של 25 מטר) ומקום רביעי באליפות העולם בשחייה (בריכה של 25 מטר), עדי ביכמן - מקום חמישי באליפות אירופה בשחייה 2000 ועמית עברי - מקום חמישי באליפות אירופה בשחייה 2010 ומקום שביעי באליפות אירופה בשחייה 2008.

גברים

בין השחיינים הישראלים שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את: אורבך בעל ההישג הגדול ביותר של ישראל בתחום, סגן אלוף אירופה ב-1997 ומדליית ארד באליפות אירופה בשחייה 1999, מקום שמיני באולימפיאדת סידני (2000) ומקום שביעי באליפות העולם בשחייה 1998, גיא ברנע - מדליית ארד באליפות אירופה בשחייה 2010, גל נבו - מדליית ארד באליפות אירופה בשחייה 2010 ומקום שישי באליפות העולם בשחייה 2009, מיקי חליקה סגן אלוף אירופה בשחייה ב-1999 ומדליית ארד באליפות העולם בשחייה (בריכה של 25 מטר), מיקי מלול - מקום שישי באליפות העולם בשחייה 2007 ומקום רביעי באליפות אירופה בשחייה 2006 (בריכה של 25 מטר), שילו איילון - מקום שמיני באליפות אירופה בשחייה 2002 ומקום שישי באליפות עולם בשחייה 2004 (בריכה של 25 מטר) וברוק השחיין הישראלי הראשון שהשתתף במשחה גמר באליפות העולם בשחייה 1994 (מקום שמיני) ופעמיים מקום שישי באליפות אירופה בשחייה (1995 ו-1997).

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כדורעף

כדוריד

שחמט

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – שחמט בישראל

השחמט בישראל בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות.

השחמטאים המובילים בשנותיה הראשונות של המדינה היו ד"ר מנחם אורן, משה צ'רניאק, יוסף פורת ויצחק אלוני. בשנת 1964 נערכה אולימפיאדת השחמט ה-16 בתל אביב. ב-1970 נערכה אולימפיאדת הסטודנטים העולמית בחיפה. ב-1976 נערכה בחיפה אולימפיאדת השחמט ה-22. אולימפיאדה זו נערכה בארץ חרף התנגדותן של מדינות רבות ובשל כך נעדרו מדינות רבות מהגוש המזרחי ומדינות ערב. היעדרותן של מדינות אלו סייעה לזכייתה במדליית זהב של נבחרת ישראל באולימפיאדת הנשים.

בשנות השבעים עלו לישראל שחמטאים רבים מברית המועצות ביניהם מספר רבי אמנים ואמנים אשר חיזקו את ישראל, בין הבולטים שבהם נמנים ולדימיר ליברזון, רומן ג'ינג'יחשווילי ואלה קושניר. נוסף אליהם עלו גם מספר מאמני שחמט, בהם אליהו לבנט שאימן את קבוצת השחמט של באר שבע.

בשנת 1980 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט. עם זאת, במהלך שנות השמונים ירדו מספר שחמטאים חזקים מהארץ וכתוצאה מכך התדרדרה ישראל בהישגיה באולימפיאדות וירדה לעשירייה השנייה. מצבה של נבחרת הנשים היה עגום עוד יותר כאשר ב-1982 אף התדרדרה למקום ה-30. בשנת 1985 זכה עופר קומאי באליפות העולם לפתרון בעיות שחמט. בשנת 1989 נערכה בחיפה אליפות אירופה לאומות.

עם העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הגיעו לארץ שחקני שחמט חזקים רבים, ביניהם: לב פסחיס, ליאוניד יודסין, איליה סמירין, בוריס אלתרמן ואלכסנדר חוזמן. בשנים 1996, 1997, 1998, 2001 ו-2004 זכתה נבחרת ישראל באליפות העולם הקבוצתית לפתרון בעיות שחמט.

בשנים 2002, 2004 ו-2006 זכתה תוכנה ישראלית באליפות העולם לתוכנת מחשב. בשנים 2003 ו-2005 זכתה נבחרת השחמט הישראלית במדליית כסף באליפות אירופה. בשנת 2005 נערך בבאר שבע גמר הגביע העולמי בשחמט לנבחרות, "מונדיאל השחמט". ב-2006 ניצחה ולריה דותן באליפות אירופה לנשים (סניוריות). בשנת 2007 זכה בוריס גלפנד בתואר סגן אלוף העולם בשחמט במקסיקו סיטי, ההישג הגדול ביותר של שחמטאי ישראלי. ב-2008 זכתה נבחרת ישראל לגברים במדליית כסף באולימפיאדת השחמט 2008 שנערכה בדרזדן וב-2010 היא זכתה במדליית ארד באולימפיאדת השחמט 2010 שנערכה בחנטי-מנסייסק.

המכביה

משחקי המכביה השנייה, 1935
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – המכביה

משחקי המכביה הם אירוע ספורטיבי יהודי בינלאומי הדומה במתכונתו לאולימפיאדה ומתקיים בישראל מדי ארבע שנים. המכביה הראשונה התקיימה ב-1932, כשהמטרה המוצהרת היא גרימה לעלייתם של הספורטאים לארץ. המכביות תרמו לפיתוח הספורט בישראל וכן הצליחו כאירוע יהודי כלל עולמי. חלק מהספורטאים שלקחו חלק ב"מכביה" זכו לאחר מכן בהצלחה ב"אולימפיאדה" כשהדוגמה הקלאסית היא השחיין מארק ספיץ שזכה לאחר השתתפותו ב"מכביה" בשבע מדליות אולימפיות. דוגמה אחרת היא טל ברודי שלאחר ששחק בטורניר הכדורסל של "המכביה" בנבחרת ארצו חזר לאחר מכן לארץ לצמיתות והפך להיות עמוד התווך של נבחרת ישראל בכדורסל ואגודת מכבי תל אביב ותרם להצלחתם במישורים הבינלאומיים.

על מסורת המכביות העיב אסון המכביה, שבו התמוטט גשר מעל הירקון בעת טקס הפתיחה של "המכביה ה-15", אירוע טראגי שכמעט וגרם לנתק של מסורת קיום המכביות.

ישראל במשחקים האולימפיים

גל פרידמן, הספורטאי הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית
שחר צוברי עם מדליית הארד בה זכה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – ישראל במשחקים האולימפיים

ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים, החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי. לאחר הישגים נמוכים בארבעת העשורים הראשונים, הצליחה ישראל להעמיד מספר הצלחות במשחקים האולימפיים מאז שנות ה-90.

עד היום זכו ספורטאי ישראל בשבע מדליות אולימפיות, כשההישג השיא של ישראל במשחקים האולימפיים הוא זכיית גל פרידמן במדליית זהב באולימפיאדת אתונה בשנת 2004. באולימפיאדת החורף החלה ישראל להשתתף ב-1994 ומאז היא משתתפת בקביעות.

על הישגים אלו העיב אירוע טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972, בו רצחו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" אחד-עשר ספורטאים, מאמנים ושופטים מן המשלחת הישראלית לאולימפיאדה.

מדליות אולימפיות של ישראל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – ישראל במשחקים האולימפיים

מדליית זהב

מדליית כסף

מדליות ארד

ספורט נכים

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – ישראל במשחקים הפאראלימפיים

הישגי ענפי ספורט הנכים הישראליים במשחקים הפאראלימפיים ניכרים. לאחר משחקים הפאראלימפיים בבייג'ינג (2008), הספורטאים הישראלים זכו ב-333 מדליות, מתוכן 113 מדליות זהב. היא מדורגת במקום ה-13 הכללי בכל הזמנים. ישראל בלטה בעיקר במשחקים שנערכו בתל אביב (1968) ובטורונטו (1976), בהן דורגה במקום השלישי בטבלת המדליות.

עיקר ההצלחות של ישראל במשחקים הפראלימפיים היו בתחום השחייה. ישראל הצטיינה בעבר גם בתחום האתלטיקה וטניס שולחן.

ספורטאים מצטיינים

כדורסל נכים

כדורעף נכים

נבחרת הגברים של ישראל בכדורעף נכים בעמידה זכתה 3 פעמים ברציפות במדליית הזהב: 1976, 1980 ו-1984 ובמדליית כסף בשנת 1988.

ספורט אתגרי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תקצוב הספורט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סיקור תקשורתי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס גלעד, תולדות הג'ודו בישראל. מתוך הספר "דרך הגמישות"