ספטמבר השחור (ארגון טרור)

ארגון טרור פלסטיני שפעל בתחילת שנות השבעים
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ספטמבר השחור ערבית: ايْلول الاسوَد) היה ארגון טרור פלסטיני שכינה עצמו על שמם של אירועי ספטמבר השחור בשנת 1970 בירדן, ופעל בתחילת שנות השבעים. הארגון ידוע לשמצה בשל חטיפתם ורציחתם של אחד-עשר ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972.

ההנהגה עריכה

ארגון ספטמבר השחור הוקם על ידי אש"ף ביוזמת יאסר ערפאת מתוך כוונה לנקום במלך חוסיין על אירועי ספטמבר השחור במסגרתם נהרגו אלפי פלסטינים בדיכוי מהומות על ידי צבא ירדן. להבדיל מארגונים פלסטינים אחרים, נעשו כל פעילויותיו של ספטמבר השחור במחתרת. לארגון לא היו עם הקמתו כל משרדים, דוברים או מנהיגים רשמיים. ערפאת מינה את צאלח ח'לף, סגנו בפת"ח, אשר נודע יותר בכינויו אבו איאד, לעמוד בראש הארגון. האחריות על העיצוב האסטרטגי של פעילות הארגון הופקדה בידיו של מוחמד אבו נאגאר ואילו המוח מאחורי התקפותיו הראשונות של הארגון היה עלי חסן סלאמה, שכונה "הנסיך האדום".

הארגון קיים למן הקמתו רמת מידור גבוהה יותר מאשר היה נהוג על ידי ארגוני טרור פלסטינים אחרים. למעט אבו איאד עצמו, ידעו רק מתי מעט את גודלו והיקפו של ספטמבר השחור. הארגון היה מורכב משני מעגלים: הראשון, כלל רק את בני טיפוחיו של אבו איאד, ביניהם ניתן למנות את מוחמד ע'ודה, הידוע בכינויו אבו דאוד (שהיה המוח מאחורי פעולת טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן), פאחרי אל עומרי, אמין אל הינדי (לימים עמד בראש המודיעין הכללי ברשות הפלסטינית) ועאטף בסיסו (לימים שגריר אש"ף בפריז). במעגל השני היו סייענים, רובם צעירים פלסטינים שהתגוררו באירופה, חלקם נשואים למקומיים, אשר שימשו לפעולות של לוגיסטיקה בשרות המאבק הפלסטיני. סה"כ מעריכים כי לרשות ספטמבר השחור עמדו כ-100 סייענים שכאלה.

נקמה בירדנים עריכה

פעולת הנקמה הראשונה של הארגון הייתה רציחתו של וצפי אל תל, אחד ממקורביו של המלך חוסיין אשר היה ידוע בגישתו נגד פת"ח ונחשב אחד האנשים ששכנעו את המלך הירדני לפעול בנחרצות נגד הארגון. פעולתו הבאה של הארגון הייתה ניסיון התנקשות בשגריר ירדן בלונדון. השגריר ניצל מן הניסיון, אך ידו רוסקה. בין נובמבר 1971 עד למאי 1972 עסק הארגון בשרשרת של פעילויות נוספות כנגד ירדנים ויעדים המזוהים עם המשטר הירדני.

טרור נגד מטרות ישראליות עריכה

היקף הפעילות של ספטמבר השחור הפתיע את ממשלת ישראל. עד מאי 1972 כוונו כל הפעולות של הארגון כנגד ירדן, וממשלת ישראל דווחה על ידי שרותי המודיעין שלה כי הארגון מעוניין לפגוע רק במטרות ירדניות. אולם ב-8 במאי 1972 חטף הארגון מטוס של חברת התעופה "סבנה" בטיסה 571 לנמל התעופה לוד; המטוס ונוסעיו חולצו מקץ יממה בפעולה של סיירת מטכ"ל.

פעולת הטרור הידועה ביותר של "ספטמבר השחור" (יום "שישי השחור") היא רצח אחד-עשר הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-6 בספטמבר 1972. בשנת 2012 פרסם העיתון הגרמני דר שפיגל כי הממשלה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה שיתפה פעולה באופן חשאי עם מתכנני טבח הספורטאים[1]. שגריר גרמניה בלבנון, ואלטר נובק, נפגש עם יוסוף א-נאג'ר, מראשי הפת"ח ו"ספטמבר השחור", והציע לו הסכם לפיו יימנעו הפת"ח וספטמבר השחור ממתקפות טרור בגרמניה ואילו גרמניה תעניק תמיכה מדינית ופוליטית לאש"ף. לפי דר שפיגל, כך הפסיקה גרמניה לחקור את טבח הספורטאים במינכן והאחראים לו, לא הגדירה רשמית את האירוע כמעשה טרור ואף קיימה פגישות נוספות עם ראשי ארגון ספטמבר השחור.

בנוסף לכך, פעילי הארגון השתלטו על שגרירות ישראל בבנגקוק, ב-28 בדצמבר 1972, ועל שגרירות ערב הסעודית בח'רטום, סודאן, ב-1 במרץ 1973. ב-1 ביולי 1973 נרצח ג'ו אלון ביריות בפתח ביתו שבמרילנד, ועל פי מסמך חסוי של ה-FBI שנחשף ב-2007 מקור פלסטיני טען שהרצח בוצע בידי ארגון ספטמבר השחור[2].

בעקבות טבח הספורטאים במינכן החליטה ממשלת ישראל, בראשות גולדה מאיר, להוציא להורג את כל חברי הארגון שהיו מעורבים ברצח הספורטאים. המשימה הוטלה על "המוסד", שבמבצע זעם האל הצליח להרוג לפחות שמונה מהאחראים לרצח. באפריל 1973, במבצע אביב נעורים נהרגו בין השאר שלושה מבכירי ארגון ספטמבר השחור. בעקבות מבצעים אלה התמוטט הארגון[3]. מפקדו, עלי חסן סלאמה שכונה "הנסיך האדום", נהרג בפיצוץ בביירות ב-22 בינואר 1979.

במקביל, פעלה ממשלת ישראל במישור המשפטי בניסיון להעמיד את חברי הארגון לדין. בינואר 1977 ביקר אבו דאוד בצרפת תחת זהות שאולה. אולם בגלל פגמים בבקשת ההסגרה של גרמניה וישראל אבו דאוד לא הוסגר והוא שוחרר לדרכו, ככל הנראה בגלל חוסר רצון של צרפת להתעסק עם הארגון[4].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גרמניה שיתפה פעולה עם מבצעי הטבח במינכןישראל היום, 27 באוגוסט 2012
  2. ^ Papers shed light on envoy's '73 killing Boston.com
  3. ^ מיכאל בר-זוהר וניסים משעל, "לוחמות המוסד" (עמ' 202 - 204), ידיעות ספרים, 2020
  4. ^ ש"ז פלר, "פרשת אבו דאוד ומהות הפליליות הכפולה ביחסי הסגה - מבט שונה", בתוך משפטים, תמוז תשל"ח, עמודים 399-429