ספיקה (כוכב)

כוכב בהיר
ספיקה
מיקומו של ספיקה (ארקטורוס משמאל למעלה)
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים בתולה
שמות נוספים α בבתולה
בהירות נראית 0.98 משתנה
עלייה ישרה 13ʰ 25ᵐ 11.5793ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏40.759″ ‏9′ ‏11°‏- מילי-שניות קשת בשנה
משך מחזור השתנות 4 ימים ו-21 דקות
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.56- משתנה
מרחק 20 ± 260 שנות אור
6.13±79.72 פארסק
רדיוס 7.4 רדיוס שמש
מסה 117 מסת ארץ
עוצמת הארה פי 2600 מהשמש
מהירות סיבוב 130 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית 0±3.7 קילומטר לשנייה
היסט 13.06±0.7 אלפיות של שניות קשת
מערכת
כוכבים נלווים ספיקה B / A
ספיקה A
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית - כחול
בהירות נראית 1.06
סיווג ספקטרלי B1 III
עלייה ישרה −42.35±0.62 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה −30.67±0.37 אלפיות שניית קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 3.46-
מרחק 93±20 פארסק שנות אור
28.51±6.13 פארסק
רדיוס 7.8 רדיוסי שמש
מסה 11 מסות שמש
עוצמת הארה פי 2050 מהשמש
טמפרטורה 22,400 K
מהירות סיבוב 130 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית 0±3.7 קילומטר לשנייה
היסט 13.06±0.7 אלפיות של שניות קשת
ספיקה B
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית - כחול
בהירות נראית 2.5
סיווג ספקטרלי B2 V
עלייה ישרה −42.35±0.62 אלפיות שניית קשת בשנה
נטייה −30.67±0.37 אלפיות שניית קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.02-
מרחק 93±20 פארסק שנות אור
28.51±6.13 פארסק
רדיוס 4 רדיוסי שמש
מסה 7 מסות שמש
עוצמת הארה פי 550 מהשמש
טמפרטורה 18,500 K
מהירות סיבוב 130 קילומטר לשנייה
מהירות רדיאלית 0±3.7 קילומטר לשנייה
היסט 13.06±0.7 אלפיות של שניות קשת

ספיקה (בלועזית: Spica - או α בבתולה) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים בתולה ואף אחד מהכוכבים הבהירים ביותר בשמי הלילה. הכוכב נמצא קרוב מאוד למישור המלקה כך שהשמש עוברת כ-2 מעלות ממנו והירח וכוכבי הלכת עוברים לעיתים על פניו ומסתירים אותו. פרוש השם ספיקה בלטינית הוא שיבולת והוא מייצג את אלומת השיבולים שמחזיקה הבתולה בידה. את הכוכב קל לאתר על ידי כך שממשיכים את ידית העגלה הגדולה ומגיעים לכוכב בהיר מאוד - ארקטורוס. ממשיכים את הקשת הלאה ומגיעים לכוכב בהיר בודד, ללא כוכבים בולטים אחרים בסביבתו, וזהו ספיקה.

מאפיינים עריכה

ספיקה הוא למעשה כוכב זוגי במרחק של כ-260 שנות אור, המורכב מזוג כוכבים כחולים המקיפים זה את זה במרחק קטן של כ-0.12 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של כ-4 ימים. המרחק הקטן והמסה הגדולה יחסית של הכוכבים גורמת לכוח גאות חזק ביניהם שהופך את צורתם לאליפסואידית. כתוצאה מכך גודלם הזוויתי של הכוכבים כפי שהוא נצפה מכדור הארץ משתנה גם כן במחזוריות של 4 ימים וגורם לשינוי מחזורי של כ-0.1 דרגות בבהירות נראית הנראית של הזוג. בעבר חשבו שהשינוי בבהירות נובע מליקוי מאורות שבו עובר הכוכב הפחות בהיר על פני הכוכב השני וגורם לירידה בבהירות הכוללת. בשל קרבתו למישור המלקה מוסתר הכוכב מדי פעם על ידי הירח ולעיתים נדירות על ידי כוכב חמה ונוגה.[1]

מאפייני ספיקה A עריכה

ספיקה A הוא כוכב כחול שמאסתו כ-11 מסות שמש, רדיוסו כ-7.8 רדיוסי שמש ומאיר בעוצמה חזקה יותר מפי 2000 ממנה בתחום הנראה. עם זאת, בשל הטמפרטורה הגבוהה שלו - כ-22,400 קלווין, רוב הקרינה הנפלטת ממנו היא בתחום העל סגול ועוצמת הארתו הכוללת היא פי 13,400 מן השמש. הכוכב בשלב סיום המימן שבליבתו והוא צפוי לעבור להתיך הליום תוך התנפחות והתקררות שתוציא אותו מהסדרה הראשית ותהפוך אותו לענק. הכוכב היה בעבר כוכב משתנה מהסוג של β בקפאוס ובהירותו הייתה משתנה בכ-0.015 דרגות בהירות במחזוריות של כ-6.5 שעות, אך מאז 1970 ההשתנות פסקה.[2] מסתו היא על גבול הפיכה לסופרנובה כך שגורלו אינו ידוע.

מאפייני ספיקה B עריכה

ספיקה B הוא כוכב הסדרה הראשית - כחול שמסתו כ-7 מסות שמש, רדיוסו כ-4 רדיוסי שמש ומאיר בעוצמה חזקה יותר מפי 500 ממנה בתחום הנראה. בדומה לספיקה A, חלק ניכר של הקרינה הנפלטת ממנו היא בתחום העל־סגול ועוצמת הארתו הכוללת היא פי 1,700 מאשר השמש. כוכב זה צפוי לסיים את חייו כננס לבן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ספיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ G. P. Können & J. Van Maanen: Planetary occultations of bright stars., Journal of the British Astronomical Association, Vol. 91, p. 149 (1981)
  2. ^ M. A. Smith: The nonradial oscillations of Spica, Astrophysical Journal, Part 1, vol. 297, p. 206 (1985)