ספר הישר (מקרא)

ספר קדום המוזכר בתנ"ך

ספר הישר הוא ספר קדום המוזכר פעמיים בתנ"ך, אך אינו נמנה עם עשרים וארבעה ספרי הקודש, ולא שרד ממנו אלא קטע קצר.

אזכורים במקרא עריכה

אזכור של ספר הישר השתמר בקריאת "שמש בגבעון דום" של יהושע:

"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'."[1]

וכן בקינת דוד על מות שאול ויהונתן בספר שמואל ב':

"וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר: לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה עַל 'סֵפֶר הַיָּשָׁר'."[2]

אזכור שלישי אפשרי מופיע בתרגום השבעים לתפילת שלמה בחנוכת המקדש בספר מלכים א' פרק ח', ושם נאמר כי התפילה כתובה בספר השיר (ἐν βιβλίῳ τῆς ᾠδῆς) ויש ששיערו שבמקור העברי שעמד לפני השבעים התחלף "ישר" ב"שיר", אך הדברים אינם מוסכמים[3].

ספר בפני עצמו עריכה

לפי פרשנות המקרא האקדמית, ספר הישר הוא ספר שירה עברי קדום, שאבד, כפי הנראה, בגלות בבל[4]. במדרש זוטא על שיר השירים, פרשה ה', מופיע משפט המתייחס לספר הישר כאל חיבור אבוד: "באותה שעה הוא (אליהו הנביא, באחרית הימים) מוציא את ספר הישר, שכל התורה הזאת אינה אלא שירה אחת מתוכו".

אולם לפי רש"י ורד"ק[5] המתבססים על דברי הגמרא במסכת עבודה זרה[6], ספר הישר אינו ספר שאבד, אלא כינוי לספר בראשית. והגמרא שם מציגה פירושים נוספים אפשריים לכינוי "ספר הישר" - ספר בראשית, הקרוי כך כיוון שהוא מספר על האבות שנקראו ישרים; ספר דברים, שנאמר בו (דברים ו', י"ח) "ועשית הישר והטוב בעיני ה' "; או ספר שופטים, הפותח בתיאור "איש הישר בעיניו יעשה". הגמרא מוסיפה ומבארת כיצד רמוזים לפיה בכל אחד מספרים אלו קריאת יהושע אל השמש ומומחיות בני יהודה באומנות הקשת. הנצי"ב מוולוז'ין בפירושו "העמק דבר" על התורה, בהקדמתו לספר בראשית, מסביר בהרחבה מדוע (לשיטתו) נקרא ספר בראשית "ספר הישר".

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה