סרגיי שיפילוב

רוצח סדרתי ואנס רוסי שנשפט למאסר עולם בגין 14 מקרי רצח ו-9 מקרי אונס

סרגיי אלכסנדרוביץ' שיפילוברוסית: Сергей Александрович Шипилов; נולד ב-17 במאי 1959) הוא רוצח סדרתי ואנס רוסי, שנשפט למאסר עולם בגין 14 מקרי רצח ו-9 מקרי אונס. בעיקר הרג בעיר ולסק שבמחוז ארכנגלסק. מה שמיוחד בפשעיו זה שהוא ביצע את מרבית הרציחות תוך כדי ריצוי מאסר בפועל.

סרגיי שיפילוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 במאי 1959 (בן 64)
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
מקום מגורים הדולפין השחור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחילת סדרת הרציחות והקדנציה הראשונה בכלא עריכה

שיפילוב ביצע את הרצח הראשון שלו בשנת 1995, כאשר בערב ב-23 באוקטובר, הוא הכה למוות במוט מתכת ושדד אישה בעיר ארכנגלסק. הוא הודה בפשע זה רק בשנת 2016.

בשנת 1996 החלה סדרת רציחות ואונס בארכנגלס. כשסרגיי נהג במשאית שלו, הוא לקח איתו נוסעת אחרת. לדבריו, היא הסכימה לקיים עימו יחסי מין, בהיותה שיכורה. עם זאת, לאחר מכן הרג שיפילוב את האישה, והסב לה כמה פצעים בסכין. ראויה לציון העובדה שסכין הרוצח הסדרתי "חסר הניסיון" נשברה במהלך הרצח, והלהב נתקע בגופתה של הקורבן. בהמשך הודה שיפילוב כי חשש כי חבריו הנוסעים יבואו לביתו ויספרו לו על הבגידה באשתו. הוא קבר את גופת הקורבן בשטחו של בית חרושת ליבנים של ארכנגלס.

תוך שנה שיפילוב הרג שתי נשים נוספות - מרינה לריונובה וסבטלנה גורדייבה. הוא פעל בצורה זהה. הוא קבר את גופותיהן בראיון פרימורסקי שבמחוז ארכנגלס. הגופות נמצאו רק לאחר לכידתו.

ביוני 1996, באזור ראיון פרימורסקי, במחוז ארכנגלס, תקף שיפילוב אישה, נתן לה אגרוף וירה בה באקדח מאולתר. הוא קבר את הגופה ביער. שיפילוב הודה בפשע זה רק בשנת 2016.

בסוף 1996 ביצע שיפילוב אונס. הקורבן הצליחה להימלט (על פי מידע אחר, שיפילוב שחרר אותה בעצמו), והיא דיווחה למשטרה. שיפילוב נעצר. בתוך מכוניתו נמצא חרוזמתכשיטיה הקרועים של הקורבן. בנוסף הוכחו 8 מקרי אונס נוספים שביצע שיפילוב במהלך שנת 1996. ב-16 בינואר 1997 גזר עליו בית משפט מחוזי בפרימורסק 8 שנות מאסר בכלא של המשטר הכללי. שיפילוב אפילו לא היה חשוד בארבעה מקרי רצח שביצע.

מאוחר יותר, כשריצה מאסר עולם, הצהיר שיפילוב כי לא התרחש אונס: קיום יחסי המין עם האישה שדיווחה למשטרה היה בהסכמה הדדית, והיא הגישה תלונה "כדי להרוויח כסף על זה"[1].

בכלא עריכה

כשהגיע לכלא בעיר ולסק שבמחוז ארכנגלס, עד מהרה המציא שיפילוב תוכנית ייחודית, לפיה לאחר מכן יבצע את כל פשעיו. בכלא זה נהוגה מערכת המעצר המכונה "אי ליווי", כלומר אסירים יכלו לנוע בחופשיות בשטח הכלא ואף לעיתים לצאת לצורכי הממשל. שיפילוב הבין מיד כיצד ניתן להשתמש בשיטה זו למטרותיו הפליליות. בקיץ 1998, בשל התנהגות טובה, הוא הפך למפעיל הביוב של הכלא ולעיתים קרובות נהג במכונית עם צואה למזבלה. ב-8 בדצמבר 1998 הוא ביצע את הרצח החמישי. הקורבן הייתה טטיאנה דוילניצינה בת ה-18. גופתה, שלא כמו הגופות האחרות, הוא לא קבר, אלא רק כיסה בענפים. לאחר מכן הסתתר שיפילוב, מאחר שחשש להיתפס, אך כשהגיע לזירת הפשע וגילה כי הגופה לא נמצאה, הוא קבר אותה בבטחה והחליט להמשיך את פעילותו. את הרצח הבא ביצע ב-16 במאי 1999. ביום זה הוא אסף את אולגה אקיניחובה בתחנת הכפר לוקינסקיה, לקח אותה ליער, אנס וחנק אותה. שבוע לאחר מכן, ב-24 במאי, הרג שיפילוב אישה אחרת - אירינה זוטובה. הוא קבר את הגופה בנקודה הסופית של מסלולו - במזבלה.

ביוני ביצע שיפילוב ארבעה מקרי רצח נוספים ב-11 ביוני הוא הרג את אנה קלבנובה, 18 ביוני - אנה פלקינה, 21 ביוני - תמרה ולסובה, 27 ביוני - אולגה מרטמיאנובה. רק שתיים מקרבנות הרצח היו נערות צעירות. על פי הודאתו שלו, שנעשתה לאחר מעצרו, "הוא ריחם על הצעירות, הבתולות", ולכן בחר בנשים בגיל העמידה. באוגוסט שוב הסתתר שיפילוב. ב-22 וב-24 בספטמבר הוא ביצע את מעשי הרצח האחרונים שלו - תמרה בוימר וזיניידה שורוחובה.

כל הרציחות חושבו מראש על ידי שיפילוב. הוא אסף נשים בכבישים עזובים. הוא הסיר את מנגנון פתיחת דלת הנוסע ובכך ניתק את מסלול הבריחה לקורבנות. בדרך הוא הציע לנשים לשתות וודקה, ולאחר שקיבל סירוב מנומס, הוא עצר את המכונית במקום שומם וביצע בהן את זממו.

באחד הראיונות, שיפילוב אמר לכתבים שהוא הרג רק את מי שהחשיב לפרוצה, ותמיד הוריד את אלה שסירבו לשתות איתו. עם זאת, בהמשך התחקיר מצאו כי השקה את קורבנותיו במרמה: שיפילוב שפך את המשקה לבקבוק פלסטיק, והרכיב חוט על הפקק, ובכך הקל על עצמו את "הנוהל"[2].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה