עומאן
| סולטנות עומאן | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: נשיד אס-סאלם אס-סולטאני | |||||
 |
|||||
| יבשת | אסיה, המזרח התיכון, חצי האי ערב | ||||
| שפה רשמית | ערבית | ||||
|
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
מאסקט |
||||
| משטר | מונרכיה | ||||
|
ראש המדינה - סולטאן |
סולטאן קבוס בין סעיד אל סעיד |
||||
|
הקמה - תאריך |
גירוש הפורטוגזים 1650 |
||||
|
שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
309,500 קמ"ר 71 בעולם זניח |
||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
3,090,150 נפש 137 בעולם 9.98 נפש לקמ"ר 214 בעולם |
||||
|
תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
80,890 מיליון $ 78 בעולם 26,177 $ 52 בעולם |
||||
|
מדד הפיתוח האנושי[4] (2011) - דירוג עולמי |
0.705 89 בעולם |
||||
| מטבע | ריאל עומאני (OMR) | ||||
| אזור זמן | UTC +4 | ||||
| סיומת אינטרנט | .om | ||||
| קידומת בינלאומית | 968+ | ||||
סולטנות עומאן (ערבית: سلطنة عُمان, סֻלְטָנָתּ עֻמַאן) היא מדינה מזרח תיכונית, בחלק הדרום מערבי של אסיה, בדרום מזרח חצי האי ערב. היא גובלת באיחוד האמירויות הערביות בצפון מערב, בערב הסעודית במערב, בתימן בדרום מערב, בים הערבי בדרום ובמזרח, ובמפרץ עומאן במזרח ובצפון.
היסטוריה
האזור של עומאן נקרא בשפה השומרית העתיקה "מגן" (אזור זה יוחס בכתב יתדות לשומר העתיקה שנמצא בדרום מסופוטמיה) בערך 4,000 שנה לפני הספירה. בהמשך, עומאן הייתה מחוז ב אימפריה הפרסית, והיא שולבה באימפריה בשנת 563 לפנה"ס.
אחרי ההתפתחות של עומאן במאה ה-3 לספירה, האימפריה הסאסאנית פיתחה את האימפריה במאה ה-4 לספירה והיא החזיקה מעמד עד המאה ה-7. הערבים החלו ליישב את האזור בתחילת המאה ה-1, וכשהסאסנתים החלו לאבד מכוחם בשנת 632 הערבים העומאנים קיבלו את הצ'רטר שלהם על האזור.
בשנת 751 מוסלמים אבאדים יצרו בעומאן אימאמות (מדינה שנשלטה על ידי אימאם או כל שליט אחר שטוען שהוא צאצא של מוחמד). שלטון האימאמויות באזור נמשך עד אמצע המאה ה-20.
עומאן הייתה במשך מאות בשנים מרכז סחר של מדינות שונות. בשנת 1508, נכבש הנמל המרכזי מאסקט על ידי הפורטוגזים, ואלה החזיקו בו עד שהוא נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1659. העות'מאנים גורשו ב-1741 כאשר נוצרה הסולטנות של ימינו על ידי אחמד אבן סעיד.
במהלך המאה ה-19 גדלה עומאן להיות מעצמה אזורית גדולה בעלת נכסים בבלוצ'יסטן ובזנזיבר אך אלו אבדו לאט-לאט. בשנת 1891 הפכה עומאן למדינת חסות של האימפריה הבריטית ונותרה כזו עד 1971.
שנה קודם לכן, ב-1970, נאסר הסולטאן דאז, סעיד בין תיימור, על ידי בנו, קאבוס בן סעיד אאל סעיד, שתפס את השלטון הדיקטטורי במדינה ומכהן מאז בתפקיד הסולטאן, כראש המדינה.
פוליטיקה
סולטנות עומאן היא מונרכיה. ראש המדינה הוא סולטאן בעל סמכויות אבסולוטיות, בן לשושלת אל סעיד אשר שולטת במדינה כבר מעל 250 שנה. הסולטאן נוהג למנות קבינט של עוזרים אשר מסייעים לו לשלוט במדינה. יש הסוברים, כי ב-30 השנים האחרונות בשלטון, הסולטאן קבוס בין סעיד אל סעיד שיפר את מצבה הבינלאומי של המדינה ושל כלל תושביה בצורה משמעותית.
בסולטנות אין מפלגות או בית מחוקקים, וכל הכוח נמצא בידי הסולטאן עצמו ואולם בשנים האחרונות הסולטאן מכוון את המדינה לכיוון דמוקרטי. כך למשל, בשנות ה-90 המוקדמות, הקים הסולטאן מועצה מייעצת שנבחרת על ידי העם, אף שרק חלק קטן מהאוכלוסייה העומאנית קיבל זכות בחירה. ב-4 באוקטובר 2004 הצביעו מעל 190,000 אנשים (74% מהרשומים), ונבחרו נציגים ל-83 מושבים, מתוכם שתי נשים. כמו כן, במהלך שנות ה-80 עברה מערכת המשפט מידי בית המלוכה לידי משרד המשפטים כדי שהפיקוח עליה יהיה אזרחי לחלוטין וללא השפעה ממשלתית. במהלך הרפורמות של 1996 הובטחו בחוק זכויות האזרח של העם העומאני.
למרות שהמדינה נהנית מיציבות פנימית, היא מקצה אחוז גבוה מהתמ"ג שלה לצרכים צבאיים בשל סכסוכים אזוריים שונים המשפיעים עליה, כדוגמת מלחמת איראן-עיראק, הסכסוך בין צפון תימן לדרום תימן, הפלישה לכווית, מלחמת המפרץ, ולאחרונה הפלישה האמריקאית לעיראק.
לאחר שצפון תימן ודרום תימן אוחדו במאי 1990, יישבה עומאן את סכסוכי הגבול שלה עם רפובליקת תימן ב-1 באוקטובר 1990.
כלכלה
כלכלת עומאן היא "כלכלת נפט" כאשר הנפט תופס 90% מכלל היצוא של המדינה. ואולם לא תמיד היה זה כך. בשנות ה-60 מספר חברות נפט אירופאיות השקיעו כספים בחיפוש אחר נפט במדינה ואולם עד מהרה הם נסוגו כיוון שבמדינה לא הייתה תשתית תחבורתית ודרכים למעבר הסחורות. עשור לאחר מכן, החברות שנשארו במיזם, התחילו להרוויח סכומי עתק, וב-1 בינואר 1974 המדינה החליטה לרכוש 25% מהמיזם, אחרי חצי שנה אחזקת המדינה עלתה ל-60%.
בעשורים העוקבים הכנסות המדינה מהמיזם הושקעו בתשתיות, נבנו כבישים חדשים, הוקמו בתי ספר, בתי חולים, מפעלי לייצור חשמל ולתובלת מים. הדבר הפך את עומאן לסיפור הצלחה בשוק הכלכלי העולמי וזאת למרות שהיא המדינה היחידה במזרח התיכון שאינה חברה באופ"ק.
מאז שנות ה-2000 שופר המצב הכלכלי במדינה בגלל הביקוש הגבוה לנפט והעלייה במחירו. המדינה מייצרת 700,000 חביות נפט מדי יום, ולאחרונה התגלו מרבצים של גז טבעי ופותחו שיטות שונות ליצירת גז טבעי נוזלי, לאכסון ולתובלה נוחים וזולים יותר.
בנובמבר 2000 המדינה התקבלה לארגון הסחר העולמי ובמקביל היא המשיכה ברפורמות הליברליות בשוק העסקי אשר הגדילו את התמ"ג של המדינה למרות ההאטה הכלכלית העולמית בשנים האחרונות.
גאוגרפיה
עומאן היא מדינה השוכנת במזרח התיכון בחלק הדרום מערבי של אסיה, באזור הדרום מזרח חצי האי ערב. עומאן גובלת בשלוש מדינות: איחוד האמירויות הערביות בצפון מערב, ערב הסעודית במערב ותימן מדרום מערב. כמו כן, במזרח ובדרום מזרח המדינה יש לה קו חוף עם הים הערבי ובצפון יש לה קו חוף עם מפרץ עומאן.
מבחינת סכסוכי גבול, לא כל הגבולות עם איחוד האמירויות הערביות מוגדרים בצורה ברורה. לעומאן יש מובלעת באזור הצפוני של איחוד האמירויות, הממוקמת ברכס ההרים הגבוה אשר שולט על מצר הורמוז. המצר מהווה אזור מעבר למיכליות נפט ממדינות המפרץ הפרסי, ודרכו עוברות כ-40% מכלל חביות הנפט העולמיות.
טופוגרפית, מישור מדברי עצום מכסה את מרבית האזור המרכזי של עומאן וכ-82% מכלל המדינה. החלק ההררי תופס 15% נוספים משטח המדינה. עיקרו הוא רכס הרי חאג'ר הממוקם לאורך החוף הצפוני. ההר הבולט ברכס הוא ג'בל אל-אח'ד'ר (ההר הירוק). אזור הררי נוסף נמצא בחלקה הדרום-מזרחי של המדינה.
מרבית עריה המרכזיות של המדינה נמצאות באזור הצפוני, לאורך קו החוף עם מפרץ עומאן, ובאזור הדרום-מזרחי.
דמוגרפיה
עומאן היא המדינה הערבית המזרחית ביותר. רוב תושבי המדינה הם ערבים וקיים בה גם מיעוט של תושבים בלוצ'ים. כמו במדינות ערב אחרות, מתגוררים במדינה עובדים זרים רבים, שהגיעו בעיקר מהודו ופקיסטן.
מבחינה דתית, למרות שאין מספרים מדויקים, רוב התושבים מאמינים בדת האסלאם, והנם מוסלמים אבאדים. במחוז דופר, בדרום המדינה, מתגוררים תושבים מוסלמים סונים רבים, ומיעוט של מוסלמים שיעים. בקרב העובדים הזרים קיים מיעוט של מאמינים הינדים.
הממשלה מעודדת חינוך ופיתוח של כוח העבודה המקומי מאז שנות ה-70 כדי להביא להתקדמות כלכלית וסוציאלית במדינה. בשנת 1986 נפתחה בעומאן האוניברסיטה הראשונה ומאז הוקמו מוסדות לימוד אחרים, כמו בתי ספר למשפטים, מכללות טכניות, מוסדות לימוד בתחום הבנקאות, מכללות להכשרת מורים, ובתי ספר ללימודי הבריאות והרפואה. כמו כן, מדי שנה מוענקות כ-200 מילגות לאזרחי המדינה, ללימודים במדינות זרות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- משרד המידע העומאני - אתר רשמי
- עומאן, באנציקלופדיה ynet
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל המזרח התיכון | ||
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-10 במרץ 2012
-
^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות המזרח התיכון | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות המפרץ הפרסי | ||
|---|---|---|
|
| חברות הליגה הערבית | ||
|---|---|---|
|
| ארגון הוועידה האסלאמית | |||
|---|---|---|---|
|
