עילם

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

ערך זה עוסק בעם ומדינה בשם עילם. אם התכוונתם לדמות המקראית בשם זה, ראו עילם (דמות מקראית).

מפת מסופוטמיה

תבליט המתאר את כיבוש בירת עילם בידי האשורים במאה השביעית לפנה"ס

עֵילָם הייתה תרבות קדומה שהתקיימה בדרום-מערב איראן בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, בה נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

עילם היה עם לוחם עוד מימי קדם, ומסופר על מלכם כדרלעומר, שיצא למסע כיבוש לעבר הירדן והנגב. כמו כן, העילמים נלחמו מלחמות רבות גם נגד האשורים. בימיו של יהויקים רצו העילמים להילחם בכשדים ולמנוע מהם את כיבוש ארצם. שנה אחת לאחר גלות יהויכין, נלחמו הבבלים בעילם, ובמלחמה זו ניצחו הבבלים.

היסטוריה

עילם נחשבת כאחת מהתרבויות העתיקות ביותר בעולם. רוב המידע המצוי בידינו כיום על תולדות העילמים מגיע דווקא ממקורות בבליים ואשוריים שנלחמו בהם פעמים רבות וכן מהפרסים שהיו יורשיהם. המלומדים מסתמכים על מקורות אלה מכיוון שהכתב העילמי ובעקבותיו השפה העילמית פוענחו בצורה חלקית בלבד, ומיכון שהמקורות הכתובים מעילם מעטים יחסית למקורות הבבליים, האשוריים והפרסיים. מלומדים וארכאולוגים מחלקים באופן גס את ההיסטוריה העילמית לשלוש תקופות עיקריות:

• הממלכה העילמית העתיקה
• הממלכה העילמית האמצעית
• והממלכה העילמית החדשה

לכל תקופה מאפיינים התרבותיים יחודיים. הדבר ניכר בעיקר בצורות הכתב שהושפעו פחות או יותר (תלוי בתקופה) מתרבויות מסופוטמיה.

הממלכה העילמית העתיקה

ראשיתה של עילם היתה בהתיישבויות עירוניות בקנה מידה קטן שנתגלו במישורים של קוז אשר נמצאים בצפון המפרץ הפרסי. התיעוד ההיסטורי אודות עילם מתחיל רק משנת 2700 לפנה"ס לערך. מהכתבים ידוע שלמעט תקופה קצרה של כיבוש שומרי על ידי הערים לגש ואדב שלטו בתקופה זו בעילם שלוש שושלות עיקריות, הראשונה נקראית שושלת אוואן (הנקראת גם שוסטאר), השנייה נקראית שימשקי והשלישית נקראית אפרטי. כמו כן אנו יודעים על שושלת קטנה יותר בשם האמאזי. 12 שמות מלכים בלבד ידועים לנו משושלת אוואן ושושלת שימשקי. העימותים המתועדים הראשונים שבהם השתתפה עילם הם מול הערים השומריות אור וקיש. רוב התקופה מתאפיינת בעימותים בין העילמים והשומרים, כאשר כל צד משתלט על השני לעתים תכופות וקצרות.

מבין שלוש השושלות הראשיות בתקופה זו, השושלת הראשונה אוואן נחשבת בחלקה כבת זמנו של סרגון הגדול מאכד. ידוע שמלך מן השושלת, לוהי אישן, נלחם נגדו והובס על ידו מה שהוביל לעוד תקופה של השפעה מסופוטמית ובעיקר אכדית. כאשר הדבר מתבטא בעיקר בניסיונו הבלתי פוסק של סרגון להפוך את השפה האכדית לשפה הרשמית של עילם. מעתה והלאה האזכורים על עילם בתעודות מסופוטמיות הופכים לתכופים יותר ויותר בעיקר הודות לעניין שהיה למסופוטמיה במחצבים העילמים (אבן, מתכת, עץ וכיוצא בזה). כל זה השתנה כאשר אכד התמוטטה בזמנו של שאר קאלי שארי, נכדו של סרגון. אז הכריזה עילם על עצמאות תחת הנהגתו של אחרון מלכי אוואן, קוטיק אינשושינאק, שבין השאר ביטל את השפה האכדית כשפתה הרשמית של עילם, השליט את הכתב הקווי העילמי (החדש אך קצר המועד) והשפה העילמית על עילם, כבש מחדש את שושן ואיחד את עילם שוב.

לאחר מותו של קוטיק אינשושינאק הסתיימה תקופת הסדר העילמית כמו גם שושלת אוואן. במקומה עלתה לשלטון השושלת החדשה הלוא היא שושלת שימשקי. החצי הראשון לתקופת שלטונה של שושלת שימשקי ידוע כתקופת אי סדר בעילם כאשר בכמה מאות השנים שחלפו מאז מותו של קוטיק אינשושינאק סבלה עילם מפלישות חוזרות ונשנות של המסופוטמים ועם בשם גוטים (שהתחלפו מידי פעם בתקופות שקט של הסכמים דיפלומטיים). האחרונים היו הסיבה לנפילתה של שושלת אוואן. מבין המסופוטמים האיום הכי גדול על עילם בתקופה בא בדמותו של שולגי, מלך אור, אשר חידש את השליטה המסופוטמית על שושן והאזור. לעומת זאת לאחר מותו של שולגי החלו השומרים לאבד מעוצמתם. דוגמה לכך היא המלך השומרי בן המאה ה-21 לפנה"ס איבי-סין שלא הצליח לכבוש מחדש את עילם וכתוצאה מכך במתקפת הנגד העילמית שנערכה בהנהגתו של קינדאטו, המלך השישי לבית שימשאקי, אור נבזזה, נכבשה, ומלכה איבי-סין נלקח בשבי על ידי קינדאטו, מה ששם סוף לשושלת השלישית של מלכי אור. אך זמן לא רב לאחר מכן, מלכה של עיר המדינה השומרית איסין, היורשת של אור מבחינת העוצמה והמעמד סילק את העילמים מאור ושיקם את העיר.

התקופה של השושלת השלישית והאחרונה בממלכה העילמית הישנה, שושלת אפארטי (הידועה גם כ"מהסוקהלמה") ידועה כתקופה של הידרדרות אי סדר וחוסר יציבות כאשר מדינות מסופוטמיות כדוגמת לרסה, יותר מתמיד, מנסות להשתלט מחדש על עילם ללא יותר מדי הצלחה.

חשוב לציין שאף על פי שתקופת שלטונו של בית אפארטי נחשבת כתקופה של ירידה משמעותית בכוחה של עילם עדיין היו לשושלת זו כמה תרומות לשימור מעמדה של עילם כמעצמה באותה תקופה. דוגמאות בולטות לתרומות כאלו הם פעולתיו של שירוקדוק (1850 לפנה"ס) שהיה מלכה השלישי של השושלת והיה ידוע יותר בתור קוק סאניט. שירוקדוק היה גם ידוע בתור חבר במספר קואליציות צבאיות ומדיניות שנוצרו על מנת לעצור את כוחה העולה של בבל. יותר מאוחר לתקופה קצרה בלבד הפכה עילם למעצמה החזקה ביותר במזרח הקדום כאשר למלכה שיווה פאלאר קופאק (או שיווה פאלאר הופאק) היה מעמד בהתאם. מעידה על כך העובדה שמלכים מסופוטמים שונים כולל זימרילים ממארי וחמורבי המפורסם פנו אליו בתואר הכבוד "אבא" - תואר השמור רק למלכים בעלי כוח יוצא דופן. אך כאמור הייתה זו תקופה קצרה בלבד. כי כבר בסביבות 1760 לפנה"ס הצליח חמורבי לסלק את הכוחות העילמים ממעוזיהם, להדיח את מלכה של לארסה רים-סין מהשלטון, ולבסס את מעמדה של בבל כמעצמה החזקה ביותר במזרח הקדום.

לאחר מותו של חמורבי החלה התדרדרות בבלית מהירה מה שנתן לעילמים הזדמנות להתאושש ולהתארגן מחדש. בעקבות האירוע התארגנו הכוחות העילמים לתקוף מחדש את בבל בהנהגת קוטיר נהנטה הראשון שתקף את בנו של חמורבי שאמסוילונה (1749-1712 לפניה"ס) אך בקרב הזה העילמים נחלו תבוסה כה משפילה עד שהמאורע עדיין נזכר כאלף שנה לאחר מכן בכתביו של המלך האשורי המפורסם אשורבניפל אך גם אחרי התבוסה המשפילה לא הצליחה בבל לכבוש מחדש את עילם. האירועים שקרו במאתיים השנים שלאחר מכן כולל נפילתה של שושלת אפארטי נשארים בערפל הודות לעובדה שלאחר תבוסת העילמים עוברים המקורות הבבלים והמסופוטמיים בכלל להתמקד בעיקר בהשתלטות הכשים על בבל ופחות ופחות במה שקורה בעילם.

הממלכה העילמית התיכונה

תקופת הממלכה העילמית האמצעית נפתחת בשנת 1500 לפנה"ס לערך עם עלייתם של השושלות האנשניות (שושלות שקבעו את בירתם באנשאן ופעלו ממנה) לשלטון. מקורם של השושלות שוכן כנראה בהרים שמצפון מזרח למחוז קוזסטאן באיראן של היום. תקופת השלטון של שושלות אלה מתאפיינת בעידוד התרבות העילמית המקומית במיוחד בשושן וסילוקן של השפעות זרות. כמו כן מלכי השושלות לקחו על עצמם את התואר מלכי שושן ואנשאן. אמנם בהתחלה השושלת הראשונה מבין אלה. קידינויד. עדיין השתמשה בשפה האכדית ובכתב האכדי אך השושלות שבאו אחריה האיגיהלקיד והשוטרוקיד השתמשו יותר ויותר בכתב ובשפה העילמים המקומים ופחות ופחות בכתב ובשפה האכדית הזרים.

תקופת השושלת הראשונה מבין השושלות האנשאניות. שושלת קידינויד. ידועה לא רק כתקופת פריחתה של התרבות העילמית אלא גם כתקופת השבתה של העוצמה העילמית על כנה. דוגמאות לכך אפשר לראות תחת שלטונו של המלך קומבנומנה (ידוע גם בשם "שלה") שהיה המלך הרביעי לשושלת קידינויד. והרחיב את גבולותיה של עילם לאין שיעור כאשר ניצחונותיו הצבאיים הונצחו בכך שלקח על עצמו את הכינוי "מרחיב האימפריה". וגם בתקופת בנו אונטש גל (אונטש הובאן או תפתי אהר) המשיכה עילם להתחזק. כאשר אונטש גל תפקד כיריב ומתחרה רב עוצמה לשלמאנאסר הראשון מאשור וכמייסדה של העיר דור אונטש (בימינו צ'וגהה זנביל).

מלכי השושלת התחתנו עם בנות המלוכה הכשיות. המלך הכשי "קוריגלזו השני" כבש את עילם זמנית בשנת 1320 לפנה"ס. מלך כשי אחר קאשטיליאש הרביעי לחם בעילם בשנת 1230 לפנה"ס בהצלחה. במחצית המאה ה-12 לפנה"ס כבשו העילמים את בבל הכשים ולקחו את מלכם האחרון בשבי לעילם, והכך פסקה השושלת הכשית להתקיים.

הממלכה העילמית החדשה

הממלכה העילמית החדשה התקיימה מ-1100 עד 540. בתקופה זאת נאבקה הממלכה באשור, בבל, מדי, ובפרסים שהחלו להופיע בגבולותיה המזרחים והצפונים של עילם. תקופה זאת היא הקשה לעילם בה נכבשו ערים רבות על ידי אסרחדון ואשורבניפל (מלכי אשור) וגם שושן נכבשה אבל אחר כך חזרה לחיק הממלכה לאחר התפוררות אשור. בגבול המזרחי העיר אנשן נכבשה על ידי הפרסים. הדרדרותה של עילם נמשכה עד שבשנת 540 לפנה"ס נכבשה שושן בידי הפרסים ועילם יורדת מעל במת ההיסטוריה.

מסופוטמיה העתיקה

אימפריות/ממלכות שומר אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • בורסיפה • דיר • לגש • נגירסו • ניפור • סיפר • קיש עילם שושן • אנשאן האימפריה האכדית אכד • מארי • גוטי אמורי איסין • לרסה בבל התקופה הבבלית הקדומה • כשים • התקופה הנאו בבלית • כשדים האימפריה האשורית אשור • נמרוד • כלח • דור שרוכין • נינוה חורים מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו נושאים נוספים מלוכה ושלטון מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל מיתולוגיה מיתולוגיה מסופוטמית • אותנפישתים • אנומה אליש • גילגמש • מרדוך • הדת הבבלית אשורית שפות וכתב כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • עילמית • אכדית • ארמית • חורית נהרות פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן