עיסת נייר

חומר שנוצר מערבוב דבק עם נייר, ומשמש לעיצוב פסלים ומוצרים אחרים

עיסת ניירצרפתית: Papier mâché – נייר לעוס) היא חומר רך וגמיש, הנוצר מערבוב דבק עם פיסות נייר או קרטון. מהעיסה מעצבים בדרך כלל פסלים או מוצרים. לאחר שהעיסה מתייבשת, מתקבל חומר קשיח מאוד, שלא ניתן לעיבוד צורני נוסף, אלא באמצעות חיתוך.

פסל מעיסת נייר, מעשה ידי שושנה קרטמן

השימוש בעיסת נייר ידוע זה מאות שנים בסין. בשנת 1702 רשם הנרי קליי (Henry Clay) פטנט ליצירת עיסת נייר באנגליה. במאה ה-19 שימשה עיסת הנייר לייצור ראשי בובות, לפני ייצור הפלסטיק.

כיום, העבודה בעיסת נייר נהוגה בקרב אמנים ויוצרים וכן בעבודה עם ילדים בגני ילדים ובחוגים. העיסה היא אחד מחומרי הגלם ליצירת פינייטה.

יצירה בעיסת נייר עריכה

 
פיסול בעיסת נייר סביב בלון המשמש כתבנית

הכנת הדבק עריכה

תכונות הדבק בו משתמשים להכנת עיסת הנייר משפיעות על תכונות העיסה באופן ניכר. ניתן ליצור עיסת נייר באמצעות דבקים שונים כגון דבק טפטים, דבק פלסטי לבן המהול במים או דבק קמח מבושל. דבק קמח נוצר מבישול קמח במים. יש לערבב כוס קמח עם כוס מים קרים עד שאין גושים, להוסיף כוס עד כוס וחצי של מים רותחים, לערבב ולהביא לרתיחה. נוצרת בלילה שצבעה שקוף (קמח לבן) או חום (קמח מלא). יש המסננים את הדבק או טוחנים אותו.

שיטות לעיבוד הנייר עריכה

  • חיתוך לפיסות נייר קטנות וערבובן בדבק.
  • השריית פיסות קרטון (של תבניות ביצים לדוגמה) במים.
  • סוחטים את העיסה, מוסיפים דבק, מערבבים ולשים עד שנוצר חומר דמוי בצק.
  • טבילת פיסות נייר קטנות בדבק. בשיטה זו מדביקים את פיסות הנייר זו על זו על גבי שלד או תבליט בשכבות אחדות.

את עיסת הנייר מכיירים לפסל, לתבליט או לחפץ אחר. אחרי עיבוד לצורה הרצויה מייבשים את העיסה מספר ימים.

עיבוד נוסף עריכה

  • צביעה בצבע פלסטי.
  • צביעה בצבע מעורב בדבק פלסטי.
  • צביעה בצבע ואחר כך בשכבה דקה של דבק פלסטי מדולל במקצת.
  • הדבקת בד במקום צביעה.
  • תוספת של אביזרים ופריטים מחומרים שונים בהדבקה (שיער, עיניים וכדומה).
  • ציור, איור או כתיבה על היצירה.
 
קקטוסים מעיסת נייר של האמנית ליאת בנימיני-אריאל (צילום: Mikimedia).

קישורים חיצוניים עריכה