עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני

עלייתה ונפילתה של העיר מהגוניגרמנית: Aufstieg und Fall der Stadt Mahagonny) היא אופרה סאטירית-פוליטית-חברתית ("תיאטרון מוזיקה") מאת ברטולט ברכט (ליברית) וקורט וייל (לחן). האופרה הועלתה לראשונה בלייפציג ב-9 במרץ 1930 והיא באה להתריע על התדרדרות החברה הגרמנית ועל רעיון "מדינת החירות" (Heilstaat) שהיה מרכיב מרכזי במצעה של המפלגה הנאצית. האופרה לועגת לעצם הממסד והמוסכמות האופראיות, על אף שיש בה חלוקה לתמונות ומערכות, הן אינן נפרדות אלא באות כרצף מהיר של תמונות אפיזודיות, הציר העלילתי המרכזי קלוש בכוונה וכל מטרתו היא אלגורית. כך למשל, המקבילה לאריית האהבה הגדולה באופרה המסורתית מושרת לזונה, שכאשר היא מבינה של"אהובה" אין כסף, היא מפנה לו עורף והשירה הסנטימנטלית הופכת לנלעגת במיוחד. האופרה בנויה בתבנית המזכירה קברט מרצף של אפיזודות ומשילוב בין סגנונות מוזיקליים רבים, בהם פרודיות על מוזיקה של באך, מוצארט, שופן וואגנר ושימוש בסגנונות מודרניים כריקודי פוקסטרוט, ג'אז ורגטיים.

עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני
Aufstieg und Fall der Stadt Mahagonny
מלחין קורט וייל
ליברטיסט ברטולט ברכט
סוגה תיאטרון מוזיקה
מספר מערכות 3
זמן התרחשות העלילה הבהלה לזהב
שפה גרמנית
שני שירים באנגלית
שנה 1930
מקום התרחשות העלילה ארצות הברית
תפקידים
  • האלמנה בגביק (Begbick), פושעת נמלטת - מצו סופרן
  • טריניטי מוזס (Dreieinigkeitsmoses), (עברית: מוזס פי-שלוש) בריון, פושע נמלט - בריטון
  • פאטי מנהל החשבונות (Fatty der Prokurist), פושע נמלט - טנור
  • ג'ים מהוני (Jimmy Mahoney), חוטב עצים מאלסקה - טנור
  • בילי (Sparbüchsen Billy), חברו של ג'ים - בריטון
  • ג'ק אובריאן (Jack O'Brien), חוטב עצים מאלסקה - טנור
  • ג'ו "זאב אלסקה" (Alaska Wolf Joe), חוטב עצים מאלסקה - באס
  • ג'ני סמית (Jenny Smith), זונה - סופרן
  • קריין
  • מקהלה: תושבי העיר, זונות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילת האופרה עריכה

האופרה ממוקמת בתקופת הבהלה לזהב בארצות הברית. היא נפתחת בכוונתם של שלושה פושעים נמלטים, האלמנה בגביק, מנהל החשבונות המושחת פאטי והבריון טריניטי מוזס, להקים עיר במקום נידח ולעשוק את המגיעים אליה כיוון ש"קל יותר לכרות זהב מבני אדם מאשר מנהרות". העיר מיוסדת על בסיס הרעיון ש"הכל מותר" ושניתן לרכוש בכסף כל תענוג. הראשונות המגיעות לעיר הן זונות, ובראשן ג'ני סמית, ששרה את השיר הידוע ביותר מתוך האופרה, שיר אלבמה, המושר בכל הפקות האופרה בשפה האנגלית.

לאחר מכן מגיעים לעיר התענוגות גברים מערי התעשייה הגדולות וחבורה מגובשת של חברים שהרוויחו הון רב באלסקה. בין הדמויות, ג'ק הגרגרן, ג'ו הרברבן ו"גיבור" האופרה, ג'ים מהוני, דמות כביכול בעלת מצפון. ג'ים מתאהב בזונה ג'ני ומנסה לעודד את תושבי העיר בעת שמאיימת עליה סופת טייפון.

בהמשך מוצגות ארבע תמונות, המייצגות את חיי העיר והסתאבותה: "אוכל ללא גבול", בה מת ג'ק מוות גרוטסקי מאכילה ללא גבול; "סקס ללא גבול", בו מוצגות על הבמה באופן מפורש למדי סצנות המדמות תנוחות של יחסי מין באופן בוטה וגס; "קרב איגרוף" בו מהמר ג'ים בכל כספו על ידידו חסר הסיכוי ג'ו בקרב עד המוות מול הבריון טריניטי מוזס, שהורג את ג'ו והתמונה האחרונה בסדרה זו, "שתייה ללא גבול" בה רוכש ג'ים ויסקי לכל חבריו אך כיוון שאין לו פרוטה, אין ביכולתו לשלם.

כיוון שלג'ים אין כל יכולת לשלם הוא מועמד למשפט בפני האלמנה בגביק. סצנת המשפט היא גרוטסקית ביותר ומציגה כתב אישום כנגד המשפט המעוות של החברה הקפיטליסטית. ג'ים נשפט על מספר פשעים בהם העובדה ששכנע את ג'ו להילחם עד מוות וחוסר יכולתו לשלם בעבור הוויסקי. בגין הפשע הראשון נדון ג'ים לשהות של מספר ימים בכלא, בגין "הפשע הנורא מכל" - חוסר יכולתו לשלם - הוא נידון למוות. כיוון שאין ביכולתו לשחד את בית הדין כמקובל הוא אינו זוכה לסנגוריה ראויה.

האופרה מסתיימת עם הוצאתו של ג'ים להורג ועם משבר כלכלי שבגינו נאלצים התושבים לעזוב את העיר אל העיר בנארס. "שיר בנארס" מושר אף הוא באנגלית.

הפקת האופרה עריכה

בעת הצגת האופרה לראשונה היה ברכט מחזאי ידוע שמאחוריו הפקה מוצלחת ופופולרית בדמותה של "אופרה בגרוש". האופרה "מהגוני", לעומת זאת הייתה הטחה בוטה בפני הקהל של אנטי-אופרה. גסה, בוטה, צורמנית ומעוררת גועל מכוון. ברכט ביקש לזעזע ולקרוא קריאות אזהרה מול מה שראה כהתדרדרות החברה ולא לענג את הקהל. הגוף שהעלה את האופרה היה קולקטיב רעיוני-אמנותי שפעל באופן מגובש למעלה מעשר שנים ובו כל שחקן, רקדן וזמר תרם רעיונות משלו, דבר שתרם אף הוא לתחושת התוהו-ובוהו על הבמה.

עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון ב-1933 הופסקה הצגת האופרה ורוב האנשים הקשורים בה נמלטו מגרמניה.

האופרה הישראלית החדשה העלתה את עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני בינואר 1987 בעברית, בתרגומו של אברהם עוז; הזמר גבי שדה גילם את דמותו של ג'ימי מאהוני. הטקסט העברי יצא באותה שנה בהוצאת זמורה-ביתן, ת"א. בינואר 2012 עלתה האופרה שוב על במת האופרה הישראלית, בבימויו של עמרי ניצן, הפעם בגרמנית. את תפקיד ג'ימי מאהוני גילם הפעם וולפגנג שויינינגר.

קישורים חיצוניים עריכה