ויקיפדיה

עליית ישעיהו

עליית ישעיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ישעיהו. הספר מחולק לשלושה חלקים ומכיל 10 פרקים. הספר אינו מופיע באסופת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא.

מבנה הספר עריכה

הספר מורכב משלושה חלקים הנחשבים לספרים נפרדים[1], ממחברים שונים, שנאספו יחדיו.

  • החלק הראשון (פרקים א'- ג', יב, פרק ה') מספר על מותו של ישעיהו על קידוש השם בידי מנשה מלך יהודה.
  • החלק השני (פרק ג', יג - פרק ד', כב) הוא אפוקליפסה נוצרית הנקראת ברית חזקיהו המתארת את רדיפת הנוצרים ברומא בתקופת נירון קיסר.
  • החלק השלישי (פרקים ו'-י"א), מתאר את החזון של ישעיהו מהשנה העשרים למלכותו של חזקיהו המלך וגם לו יש אופי נוצרי.

כתבי יד עריכה

הספר נשמר בשלמותו רק בשפת הגעז, אך קטעים ממנו נשמרו בשפות נוספות. קיימים היום ארבעה כתבי יד מן המאות 14 - 18, הכוללים:

קטעים של הספר הקיימים היום כוללים:

  • חלק מהספר בגעז (פרק א' ד - ב' ב) הדומה מאוד לנוסח של כתב היד השלם בספריית הוותיקן
  • חלק מהספר ביוונית (פרק ב' ד - ד' ד) על פפירוס המתוארך למאה ה-5 או ה-6.
  • שני קטעים (פרק ב', יד - ג', יג; פרק ז', א-יט) של כתב יד בלטינית של הספר, הנמצאים בספריית הוותיקן ומתוארכים למאה ה-5 או ה-6.

בנוסף, היה ידוע בעבר על כתב יד בלטינית של פרקים ו'-י"א. כתב יד זה הודפס בשנת 1522 ויצא לאור מחדש בשנת 1832. כתב היד עצמו אבד[2].

חלקי הספר עריכה

חלק ראשון, מות ישעיהו עריכה

תוכן עריכה

הספר פותח בפרק א' בצוואה שמצווה חזקיהו את בנו מנשה ובנבואה של ישעיהו באותו מעמד שמנשה לא יקיים את צוואת אביו, אלא יעבוד את בליעל ויוציא להורג את ישעיהו במשור עץ. הספר ממשיך בתיאור רשעותו של מנשה, בהשפעתו של סמאל, הנקרא גם "מלכי רע", המשכין את בליעל בלבו של מנשה (פרק ב', א-ו). בעקבות זאת, יוצא ישעיהו מירושלים אל בית לחם וממנה אל הר במדבר (פרק ב', ז-יא). לאחר שנתיים, מוצא אותו שומרוני מבית לחם בשם בחיר-רע, המסגיר את ישעיהו לידי מנשה והוא מואשם שניבא על חורבן ירושלים, שטען שהוא ראה את אלוהים וחי, ושחירף את עם ישראל בכך שדימה את ירושלים לסדום ועמורה (פרק ב', יב; פרק ג', א-י). באמצע מוזכר סיפורו של מיכיהו בן ימלה (פרק ב', יב-טז). בסוף הספר מסופר על הוצאתו להורג של ישעיהו בידי מנשה (פרק ה', א-טז)[1][3].

מחקר עריכה

החוקרים סבורים כי החלק הראשון נכתב במקורו בעברית או ארמית, ושהוא החלק העתיק ביותר של הספר[1]. לסיפור של החלק הראשון מקבילה בתלמוד[4], שם נאמר: "שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגילת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: מנשה הרג את ישעיה". כן יש בין החוקרים הטוענים שהכתוב בספר האיגרת אל העברים (פרק י"א, לז) "נִסְקְלוּ בָאֲבָנִים נֻסְּרוּ בַמְּגֵרָה נִבְחֲנוּ בְיִסּוּרִים מֵתוּ לְפִי־חָרֶב" מתייחס לאותה מסורת של תיאור מותו של ישעיהו בספר עליית ישעיהו[5].

דוד פלוסר מצביע על דמיון בין התיאורים בספר ובין כתבי כת ים המלח. לטענתו, ההאשמות שהואשם בהן ישעיהו, על פי הספר, והרדיפות שנרדף, משקפות את ההאשמות והרדיפות כלפי אנשי כת ים המלח. במיוחד מצביע פלוסר לאמירה של ישעיהו בסוף הספר: "לכו לארץ צור וצידון כי רק עבורי מזג אל את הכוס" (פרק ה', יג) כאמירה שנועדה לחזק את הגישה של אלו מחברי הכת שתמכו במעבר צפונה, כמתואר בברית דמשק. בהתאם, טוען פלוסר, שהספר נתחבר על ידי איש כת ים המלח בגלות בארץ צפון כדי לחזק את האמונה בברית החדשה של הכת בארץ דמשק[6]. תיאוריה זאת של פלוסר זכתה לתמיכה של יוהנס ון דר פלויג(אנ') ומרק פילוננקו. לעומת זאת, מיכאל ניב(אנ') מפקפק בזיהוי זה וטוען שהוא לא סביר[7].

חלק שני, ברית חזקיה עריכה

החלק השני מוצג כנבואה של ישעיהו הכוללת[1]:

  • חייו ומותו של האהוב (פרק ג', יג-כ)
  • שחיתות הכנסייה (פרק ג', כא-לא)
  • שלטונו של בליעל (פרק ד', א-יג)
  • בואו השני של המשיח (פרק ד', יד-כב)

ברית חזקיה נכתב לאחר מותו של נירון קיסר, בשנת 68 לספירה, מכיוון שהספר מזכיר את האמונה שנירון קיסר ישוב כאנטיכריסט. על פי הקבלות נוספות מתוארך הספר לסוף המאה הראשונה לספירה[5].

חלק שלישי, חזון ישעיהו עריכה

תוכן עריכה

חזון ישעיהו נפתח בסיפור שבשנה ה-20 לחזקיהו, בהיותו בחצר המלך חזקיהו, עלה לשמים וקיבל חזון (פרק ו'). ישעיהו מתאר את מסעו דרך שבעת הרקיעים (פרקים ז'-ט') וברקיע השביעי הוא רואה את האל ורוח הקודש ומצטרף לעבודתם (פרק ט', כז - פרק י', ו). אז הוא שומע את האל ממנה את ישו לרדת אל העולם (פרק י', ז-טז) ורואה את הירידה של ישו דברי שבעת הרקיעים (פרק י', יז-לא). החזון ממשיך בתיאור לידת ישו (פרק י"א, א-טז), חייו, מותו ותחייתו (פרק י"א, יז-כא) ועלייתו חזרה לשמים (פרק י"א, כב-לג)[1].

מחקר עריכה

החלק השלישי נכתב במקורו ביוונית.

תולדות הספר המאוחד עריכה

הספר נערך ככל הנראה ברומא, בתקופתו של הקיסר נירון, על ידי יהודי נוצרי, ביוונית. הוא תורגם לגעז, לטינית, סלאבית כנסייתית עתיקה וקופטית. התרגום לגעז נעשה ככל הנראה במסגרת תרגום התנ"ך והספרים החיצוניים, בזמן כלשהו בין קבלת הנצרות באתיופיה במאה הרביעית, לבין סוף המאה השישית[8]. השוואה של הגרסה בגעז לגרסה היוונית מראה שהתרגום לגעז יחסית נאמן למקור, וכולל טעויות שהיו ביוונית.

הספר יצא לראשונה בדפוס בשנת 1819, על סמך כתב היד של הספרייה הבודליינית, שהיה כתב היד היחיד שהיה ידוע אז[8]. בשנת 1877 הוציא א. דילמן מהדורה מדעית על סמך שלושת כתבי היד של הספרייה הבודליינית והספרייה הבריטית. בשנת 1900 יצאה הוצאה מדעית נוספת, על ידי ר. ה. צ'ארלס. בשנת 1983 יצאה מהדורה נוספת של הספר על סמך ארבעת כתבי היד וחלקי כתבי יד נוספים[8].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עליית ישעיהו בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 M. A. Knibb, martyrdom and Ascension of Isaiah, The Old Testament Pseudepigrapha, Volume 2, page 143
  2. ^ M. A. Knibb, martyrdom and Ascension of Isaiah, The Old Testament Pseudepigrapha, Volume 2, page 145
  3. ^ דוד פלוסר, הספר החיצוני "עליית ישעיהו" והכת של ים-המלח, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, א-ב, תשי"ג, עמ' 29
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב'
  5. ^ 1 2 M. A. Knibb, martyrdom and Ascension of Isaiah, The Old Testament Pseudepigrapha, Volume 2, page 149
  6. ^ דוד פלוסר, הספר החיצוני "עליית ישעיהו" והכת של ים-המלח, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, א-ב, תשי"ג, עמ' 40-46
  7. ^ M. A. Knibb, martyrdom and Ascension of Isaiah, The Old Testament Pseudepigrapha, Volume 2, pages 152-153
  8. ^ 1 2 3 M. A. Knibb, martyrdom and Ascension of Isaiah, The Old Testament Pseudepigrapha, Volume 2, page 144


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עליית_ישעיהו&oldid=36229030"