עמוקה
עמוקה (עֲמֻקָּה) הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב הוקם בשנת 1980 כחלק מתוכנית המצפים בגליל. במקום שכן עד קום המדינה הכפר הערבי עמוקה (ערבית: عمّوقة).
 האהל על קברו של יונתן בן עוזיאל
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 706 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 159 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   עמוקה  באדום - עמוקה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
צפונית-מערבית ליישוב שוכן קבר המיוחס ליונתן בן עוזיאל שיש המייחסים לו סגולות לשידוך.
היסטוריה עריכה
יישוב בשם כפר עמיקו, מוזכר בתלמוד[3] ויש המזהים אותו עם עמוקה.[4] עמוקה הייתה יישוב יהודי בתקופה הצלבנית.[5] הרב משה באסולה ביקר בעמוקה בין השנים 1521–1523 וסיפר: "רכבתי עם יהודי אחד לעשות סיבוב לראות כל הגליל העליון והצדיקים אשר בו.. באנו לעמוקה, מקום כשמו כן הוא, עולה להר גבוה מאד ואחר כך יורדים בעמק ושם כפר כ-60 בתים ואין שם יהודים".
בשנת 1875 ביקר בעמוקה חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, וכתב כי במקום יושבים אלג'ירים אחדים, שהתיישבו במקום לאחר ששירתו בצבאו של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי (עבד אל-קאדר האלג'יראי). הוא ציין כי מצא בקרבת מקום בניין עתיק שנראה כמו בית כנסת, וכן עץ זקן שחלק מענפיו "נסמכים על אבני גזית שעולי הרגל היהודים כותבים עליהן את שמותיהם".[6]
הכפר הערבי עמוקה מנה לפי "סקר הכפרים" משנת 1945 כ-140 תושבים, ונכבש על ידי צה"ל במאי 1948.
עמוקה הוקמה בשנת 1980 בלב יער ביריה במסגרת תוכנית המצפים בגליל. במקור יועדה עמוקה לכלול רק 7 משפחות, אך בלחץ בני המושבים במרום הגליל - ספסופה, דובב ושזור - הוחלט במרץ 1980 להוסיף לו עוד 15 אשקוביות,[7] בהן התיישבו בני המושבים.[8] במהלך שנות ה-80 הפך היישוב ליישוב של בעלי מקצועות חופשיים.[9]
בסוף 2019 התגוררו בעמוקה כ-130 תושבים, שהתפרנסו מתיירות וממקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, תיכון "הר וגיא" ותיכון "עינות ירדן".
מבנים במקום עריכה
קבר יונתן בן עוזיאל עריכה
ערך מורחב – קבר יונתן בן עוזיאל
מקום קברו של התנא יונתן בן עוזיאל אינו נזכר בספרות חז"ל, אך על פי עדות מסוף המאה ה-11 קברו שכן באזור דלתון, והחל מראשית המאה ה-13 קברו מצוין בעמוקה הסמוכה.
קברו של מוקרט עריכה
"מוקרט" (או: דמן מוקרט) הוא האדם לו מיוחס הקבר בעמוקה, סמוך לקברו של התנא יונתן בן עוזיאל. תקופת חייו איננה ברורה, ורבי נתן מברסלב סבר שהיה תנא או אמורא. אזור קברו אותר וסומן בשנת 2007 על ידי ועד אהלי צדיקים ועל הקבר נכתב: "ציון התנא מוקרט זיע"א".
בית כנסת עריכה
חורבה ומבנה גדול מעל הקבר המיוחס ליונתן בן עוזיאל. שרידיה מצויים ממזרח לגיא, בו היה היישוב הקדום כפר עמיקו, עמיקין. במאה ה-19 כתב החוקר ויקטור גרן שראה במקום "בסיס עמוד וכמות של אבני גזית - שרידיו של בניין עתיק, אולי בית כנסת". צבי אילן כותב כי יש במקום חוליה מגולפת של קורה או כרכוב ואבני גזית. חלק מאבני הגזית מרוכזות במרכז החורבה, במעין "במה". מערבה נמצא משטח של 20 על 30 מטר מתאים לבית כנסת. בעבר נמצא במקום לוח שבור משיש שעליו תבליט גפן, אולי חלק מהסורג.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"א, עמוד א'
- ^ צבי אילן, ארץ חמדה עמוקה, דבר, 26 בדצמבר 1980
- ^ אריה גראבויס, "הגליל בתקופת מסעי-הצלב", בתוך: ארצות הגליל, חלק א', בעריכת ארנון סופר, אבשלום שמואלי, נורית קליאוט, הוצאת חברה למחקר מדעי שימושי אוניברסיטת חיפה בע"מ ומשרד הביטחון, 1983, עמ' 298
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 244-245
- ^ מנחם רהט, הפולשים למיצפה חר־קלען אינם ממהרים להתפנות, מעריב, 10 במרץ 1980
- ^ חנוך ברטוב, מצפים ונפלאות בהרי הגליל, מעריב, 10 בספטמבר 1890
- ^ תמר טוניק, אידיאליסטים בעל כורחם, מעריב, 5 בדצמבר 1990