עמנואל-ז'וזף סיאייס

עמנואל-ז'וזף סְיֵאיֵיס (בצרפתית: Emmanuel-Joseph Sieyès‏; 3 במאי 1748 – 20 ביוני 1836) היה כומר, פוליטיקאי והוגה דעות צרפתי, מנהיג בולט בעת המהפכה הצרפתית. ב-1799 נבחר לדירקטוריון ושלט בפועל במדינה למספר חודשים. ארגן את הפיכת 18 בברימר, אך נפוליאון הדיח אותו מכל עמדת השפעה ממשית.

עמנואל-ז'וזף סיאייס
Emmanuel-Joseph Sieyès

לידה	3 במאי 1748 פרז'וס, ממלכת צרפת
פטירה	20 ביוני 1836 (בגיל 88) פריז, ממלכת צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	פר לשז Grave of Sieyès
השכלה	סורבון סמינר סנט סולפיס
מפלגה	The Plain
חתימה

חייו

סיאייס נולד בדרום צרפת, והוכשר לכמורה בסורבון. במהלך לימודיו העדיף נושאי מחשבה מדינית (כגון כתביו של ג'ון לוק) על פני תאולוגיה. עם סיום לימודיו הצטרף בכל זאת למערך הכמורה, התקדם במהירות בתפקידיו, ומונה לכומר הראשי של מחוז שארטר.

הוא תמך ברעיונות ההשכלה ופרסם את המאמר המפורסם "מהו המעמד השלישי?" (?Qu’est-ce que le tiers-état). תשובתו לשאלה זו התחילה במילים: "הכול. מה הוא היה עד כה מבחינה פוליטית? לא כלום. למה הוא משתוקק? להיות משהו". במאמר זה הוא טען שהמעמד השלישי (הבורגנות והאיכרוּת) הוא הרוב והכוח במדינה, ועל כן צריך לקבל את הזכות להשתתף בקבלת ההחלטות ולשרת בתפקידים צבאיים מתקדמים.

סיאייס היה מגדולי הרדיקלים בשלב הראשון של המהפכה: הוא היה מיוזמי "שבועת מגרש הטניס" שבעקבותיה קמה האספה הלאומית תוך מרי נגד המלך, תרם רבות לניסוח הצהרת זכויות האדם והאזרח, התנגד למתן סמכות וטו כלשהי ללואי השישה-עשר, ועוד. בהמשך, כשכוחות רדיקליים עקפו אותו משמאל, הפכו עמדותיו למתונות ביחס למפה הפוליטית סביבו. בהתאמה, נעשה לאחד הכוחות שעמדו מאחורי מועדון הפייאנטים השמרני, שקם ב-1791. מעמדו שקע בהדרגה, אך הוא נותר ציר בוועידה לאומית גם לאחר הפיכת ה-10 באוגוסט 1792.

עם קץ שלטון הטרור שב לאיטו למרכז הבמה, בתחילה כדיפלומט ולאחר מכן כנשיא הרשות המחוקקת. ב-1799 נבחר לדירקטוריון, הגוף העליון ברשות המבצעת, שם הדיח במהרה את פול בראס מעמדת הבכורה והפך לאיש החזק ביותר בצרפת. פרוץ מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה, שכנע אותו עוד יותר שהמשטר הקיים חסר תוחלת ויש להפילו באמצעות הפיכה צבאית. הוא גייס למזימתו את נפוליאון בונפרטה, שבו ראה חייל חסר ניסיון פוליטי, ויחדיו ביצעו את הפיכת 18 בברימר ב-1799. סיאייס היה לאחד משלושת הקונסולים ששלטו בצרפת, אך נפוליאון התגלה במהרה כמוכשר הרבה יותר משציפה ותפס את הכוח לעצמו. סיאייס שירת כנשיא הסנאט וקיבל תואר אצולה וכיבודים אחרים בימי האימפריה הצרפתית הראשונה, אך היה חסר השפעה ממשית. עם הרסטורציה יצא לגלות בבריסל, בשל תמיכתו בשעתו בהוצאה להורג של לואי השישה-עשר. הוא חזר למולדתו לאחר מהפכת יולי 1830, ומת בפריז ב-1836.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמנואל-ז'וזף סיאייס בוויקישיתוף

• עמנואל-ז'וזף סיאייס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• עמנואל-ז'וזף סיאייס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.