עמק המצלבה

עמק המצלבה
מידע כללי
סוג	עמק
מיקום
קואורדינטות	31°46′23″N 35°12′27″E / 31.7731°N 35.2075°E
	(למפת ירושלים רגילה) עמק המצלבה

עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה או עמק הצבים) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, גבעת רם, ניות ורסקו, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.

העמק והמנזר נקראו בשם זה, מכיוון שעל פי המסורת הנוצרית מעמק זה נלקח העץ ממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. עץ זה היה, על פי המסורת, עץ פלאי שהורכב מעצי ברוש, זית ואורן. בשנת 1962 קיבלה עיריית ירושלים החלטה, ביוזמת סגן ראש העירייה מנחם פורוש, ולפיה שמו העברי של העמק יהיה עמק רחביה^[1]. בשנת 1966 אף ניסתה העירייה ליישם החלטה זו, ללא הצלחה.

באפריל 2021 החלו עיריית ירושלים והקרן לירושלים בשיפוץ המדרון המזרחי של הגן שנקרא גם גן צ'ארלס קלור. השיפוץ שנוי במחלוקת עם תושבים מן האזור המבקשים לשמור על אופיו של המקום ולמנוע פגיעה בערכי טבע ונוף.

מיקום עריכה

בחלקו הצפוני של עמק המצלבה נמצא כיום גן סאקר, ורוב חלקו הדרומי, בו נמצא המנזר, גדל פרא ומהווה פנינת טבע ייחודית בירושלים. בין החלק הצפוני לדרומי חוצצת דרך רופין החוצה את העמק לרוחבו, ממערב למזרח, ונסללה בשנת 1950 על ידי מע"ץ^[2] במימון הממשלה, כדי לחבר את קריית הממשלה בגבעת רם עם שכונת רחביה והמע"ר של ירושלים^[3]. לאורכו, מצפון לדרום, נחצה העמק על ידי שדרות בן צבי והמשכן הדרומי, שדרות חיים הזז.

עמק המצלבה הוא אחד מאתרי הפריחה המרשימים ביותר בירושלים, ואחד המקומות הבודדים בהם השתמרה סתוונית ירושלים. כמו כן, בשטחי המנזר המשמשים לחקלאות (בעיקר של עצי זית) השתמרו הטרסות החקלאיות היחידות בירושלים, ושיטות חקלאיות קדומות נוספות.

בשנת 1955 נקבעה תוכנית שהכריזה על 1650 דונם בעמק המצלבה ועמק ציון כשטח פתוח שבו לא תתבצע בנייה^[4].

מבנים בעמק עריכה

מעל לעמק המצלבה מתנשאים מוזיאון ישראל, קריית הממשלה והכנסת.

לצידו של העמק נבנו מבני תרבות ונוער רבים: שני שבטי תנועת הצופים (מצדה ומודיעין), סניף ירושלים-מרכז של תנועת בני עקיבא, מעו"ז ירושלים של תנועת בית"ר, משרדי ההנהגה העולמית של התנועה ("בית מרידור") ומגרש כדורסל ששימש בשנות ה-70 של המאה ה-20 כמגרשה של קבוצת הכדורסל בית"ר ירושלים. בשנת 2006 נפתח בשולי העמק מרכז עפרון למחול, משכנה החדש של להקת "הורה ירושלים".^[5].

ממצאים ארכאולוגיים בעמק עריכה

בצפון העמק שוקם בית בד מהתקופה הביזנטית.
בצידו המערבי של העמק נמצא מתחם ובו שרידי מבנים, מערות ושרידי פסיפס. השטח לא נחפר ומניחים שהשרידים שייכים למתחם חקלאי מהתקופה הביזנטית.

פסלים בעמק עריכה

ממערב למנזר המצלבה, על ראש תל המוקף בחלקו בטרסה נמצא הפסל המכונה "מצלבת", המתאר בסגנון ארכאי פנים של דמות נשית. זהותו של יוצר הפסל לא ידועה. לצד הפסל מופיעה חתימת סתת בצורת משולש בעל שתי קרניים.

תקריב הפסל "מצלבת"

הפסל "המאבק" - שמואל בר-אבן
אנדרטה לזכרו של שותא רוסתוולי, המשורר הלאומי הגיאורגי, ועליה מוטבע דיוקנו

אנדרטה לזכרו של שותא רוסתוולי בדרך המובילה למנזר המצלבה

הצמחייה בעמק עריכה

הצמחייה בעמק המצלבה אופיינית לאזור אקלים ים תיכוני: בעיקר עצי זית, אלון מצוי, אלון התבור, חרוב, שקד מצוי, אלה ארצישראלית ואלת מסטיק וכן עצי ברוש מצוי ואורן כמו כן יש בעמק לפחות פרט אחד של מיש דרומי. כן נפוצים בעמק שיחי ער אציל, רוזמרין רפואי ושיטה מכחילה. ניתן למצוא בעמק ריכוזים של דודא רפואי ולשון הפר ובחורף פורחים בו פרחי כלנית ורקפת רבים.

החי בעמק עריכה

מאז הקמת התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע בצידו הצפוני של העמק, סמוך למשכן הכנסת, הפכו צמרות העצים למשכן הומה למגוון רחב של עופות וציפורים.

כמו כן נפוצים באזור מספר תנים זהובים, ארנבים המפוזרים בכמה מאורות, מכרסמים כחולד ארצישראלי, דורבנים וקיפודים. בעבר נפוצו בעמק חוגלות רבות, אולם כיום אוכלוסייתן הצטמצמה עד מאוד.

עמק המצלבה בתרבות עריכה

הבמאי יוסף סידר צילם את השביל המרכזי בעמק המצלבה המוביל מרחביה לגבעת רם (כולל האנדרטה לזכר פרופסור מנחם שטרן) בסרט "הערת שוליים".
המשוררת חוה פנחס-כהן מתארת תחנות ומקומות בעמק המצלבה במחזור "עמק המצלבה", בספר "משיח" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003)
המשורר עמיחי חסון מתאר את עמק המצלבה בשלג של הסופה במזרח התיכון (2013), במחזור "שירים מסופה גדולה" (פורסם בספר "בלי מה", הוצאת מוסד ביאליק, 2018)