עמק קואה
אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בעמק קואה שבפורטוגל כוללים אלפי ציורי תחריט של סוסים, בקר ובעלי חיים אחרים, בני אדם ודמויות אחרות, והם נמנים עם האתרים הגדולים ביותר מסוגם, הפתוחים לציבור הרחב. הציורים מרוכזים ב-16 אתרים שונים המתפרסים על פני קטע באורך של 17 ק"מ בעמק נהר קואה התחתון, ליד העיירה וילה נובה דה פוש קואה בצפון-מזרח פורטוגל.
 | |||||||||
| תחריט של סוס ושל שני עיזים | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג |
אתר ארכאולוגי, מורשת תרבותית, פטרוגליף  | ||||||||
| מיקום | |||||||||
| מדינה |
 פורטוגל | ||||||||
| מיקום |
Vila Nova de Foz Côa | ||||||||
| קואורדינטות | 41°02′00″N 7°07′00″W / 41.03333333°N 7.11666667°W | ||||||||
  | |||||||||
הציורים התגלו לראשונה בשנות ה-80, והם נחקרו וקוטלגו על ידי קבוצה של ארכאולוגים. על מנת להתמודד עם מספר המבקרים הוחלט להקים במקום פארק. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1998.
היסטוריה עריכה
ההתיישבויות המוקדמות באזור נהר דורו מתוארכות לתקופה שלפני 90,000 שנים, וקיימים מספר ציורי סלע ונקודות יישוב לאורך הדורו ויובליו, בהם נהר קואה. ההתיישבויות שזוהו בעמק קואה שוכנות בקטע שבין קינטה דה בארקה לבין סאלטו דו בוי, אך בשל פעילויות עיבוד שונות שבוצעו באזור בשנים האחרונות, נהרסו חלק מהיישובים העתיקים, ללא כל יכולת לשחזרם.
בבדיקה של השרידים הארכאולוגיים התברר כי העמק אוכלס באופן מחזורי בתקופה הפלאוליתית. האנשים התיישבו על מצע של חלוקים וצפחה, עליהם נמצאה פסולת סיתות של כלי אבן. שרידים אורגניים לא השתמרו עקב חומציות הקרקע. הפעילות העיקרית של תושבי המקום באותה תקופה כללה, בין היתר, שחיטת בעלי החיים הניצודים וסיתות אבנים. לפי פיזור מקורות חומר הגלם לסיתות הוסק כי תושבי האזור התפרסו על פני שטח שאורכו כ-200 קילומטרים. צורת ההתיישבות הזו התקיימה החל משנת 22,000 לפנה"ס, וככל הנראה נמשכה עד סביבות שנת 10,000 לפנה"ס. לאחר מכן אין עדויות להתיישבות כלשהי של בני אדם עד לאלף ה-6 לפנה"ס, כאשר מהגרים מצפון-מערב חצי האי האיברי הגיעו לעמק והחלו לעסוק בחקלאות.
תיארוך עריכה
רוב הציורים מתוארכים לתקופה הפלאוליתית העליונה, והקדומים שבהם מתוארכים ל-30,000 שנים לפני זמננו. בשנות ה-90 התעוררה מחלוקת בנוגע לגיל הציורים, וחלק מהמומחים הביע ספק באשר לדיוק התארוך. בעקבות מחקרים נוספים שנערכו במקום ותיארוך פחמן-14 המחלקות יושבה, וכיום סוברים רוב החוקרים כי תיארוך זה נכון.
לא כל הציורים משתייכים לתקופה הפלאוליתית. חלקם מתוארכים לתקופה הנאוליתית ואף לתקופה מאוחרת עוד יותר. חלק מהדמויות שצוירו בתקופה הפלאוליתית מכוסות על ידי דמויות מתקופות מאוחרות יותר. החוקרים יכולים להבחין בין ציורים פלאוליתיים לציורים מאוחרים יותר, ואף להבחין בין תקופות זמן שונות בתוך התקופה הפלאוליתית העליונה.
תיאור עריכה
הציורים נוצרו בארבע דרכים: חיתוך עדין על משטח קשה על מנת ליצור קווי מתאר, נקירה בסלע, שריטה של הסלע לצורכי הדגשת הדמות, וקירצוף של שכבות שונות על מנת ליצור אפקט של צבע.
האתרים בקואה מחולקים לשלוש קבוצות ראשיות. בדרום העמק שוכנת קבוצה קטנה של מקלטי-סלע גרניט, המכונה פאיה. במרחק 8 קילומטרים במורד הזרם שוכנת קבוצת ציורי השיסט קינטה דה בארקה ופֶנַשְׁקוֹזָה, ובין ריביירה דה פִּישְׁקוּשׁ להצטלבות עם הדורו נמצאת הקבוצה השלישית. עד כה התגלו 214 פאנלים מקושטים ב-22 קבוצות נפרדות, ומתוכן 17 נמצאות בגבולות השטח שהוכרז על ידי אונסק"ו. 15 פאנלים מתוך הקבוצה הזו כוללים בסך הכל 184 ציורים פלאוליתיים, שעליהם יש כ-1,200 דמויות של בעלי חיים. הדמויות המיוצגות בציורים הללו הן בקר-בר, סוסים, איילים אצילים, יעלים, ודגים. לא נמצא מתאם בין אופי הציורים בפאנלים ובאתרים השונים.
אחד המאפיינים הייחודיים של ציורי קואה הוא ההוספה של יותר מראש אחד לגוף בודד, בניסיון לדמות תחושה של תנועה. אלמנט זה נפוץ בעיקר בציורי הסוסים. במקרים אחדים התגלו רק קווי המתאר של הציורים, והחוקרים שיערו כי צביעת הציורים נעשתה עם צבעים מינרליים שונים שדהו עם הזמן. התחריטים נמצאים תמיד על משטחי סלע אנכיים, ולא ברור האם היו תחריטים גם על פני סלע אופקיים או משופעים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של עמק קואה- האתר הרשמי (בפורטוגזית)/(באנגלית)
- מידע באתר המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת קוימברה (בפורטוגזית)/(בצרפתית)
