ענבר אפור

חומר המופק במערכת העיכול של לווייתנים

ענבר אפור הוא חומר המופק על ידי מערכת העיכול של לווייתנים מסוג ראשתן גדול-ראש. במהלך ההיסטוריה השתמש האדם בחומר, בעיקר לצורכי תעשיית הבשמים.

גוש של ענבר אפור

מאפיינים עריכה

ענבר אפור הוא חומר אפור-שחור, ריחני, מוצק ודמוי-שעווה. כאשר הוא טרי, לענבר האפור ריח המזכיר ים וצואה, ולעיתים מעורבבים בו צואה ודם. לאחר חשיפה ארוכה לאוויר ולשמש, צבעו של החומר משתנה לאפור בהיר והוא מקבל ריח ייחודי בעל גוון מתקתק ואדמתי.

מבחינה מולקולרית עשוי הענבר האפור ב-80% ממנו מ-Ambrein, תרכובת כימית שהיא סוג של כולסטרול וחומצה בנזואית.

שימוש בגוף הלווייתן עריכה

מכיוון שמקורי דיונונים נמצאו בענבר האפור שבמעי הראשתנים, החוקרים משערים שהענבר האפור מסייע לראשתן לעכל את מקורם הכיטיני של הדיונונים — טרפו העיקרי. נראה כי הענבר מסייע לראשתן "לעטוף" את אותם חלקים חדים בטרפו שעלולים להזיק לקיבתו.

הענבר האפור מצוי בכמויות שונות בגופם של ראשתנים גדולי-ראש שונים, מ-14 גרמים ועד 127 קילוגרמים.

שימוש על ידי האדם עריכה

בשל מאפייניו הייחודיים וריחו, שימש הענבר האפור במהלך ההיסטוריה האנושית בתעשיית הבשמים. במצרים העתיקה שרפו את הענבר האפור כדי שישמש כקטורת. עם זאת הענבר האפור לא היה ידוע ככל הנראה ליוונים ולרומאים.

החומר היה ידוע לערבים, אשר עשו בו שימוש ברפואה, בישול ובישום וכינוהו ענבר, ומשם מגיע שמו בשפות אירופאיות, Ambergris. כמו כן ידוע שימוש בחומר על ידי הסינים. הוא החל להיחשף לאירופה רק בימי הביניים ובמהלך המגפה השחורה האמינו כי נשיאה של כדור ענבר אפור יכולה להגן על נושא הכדור מהמחלה.

מקורו של הענבר האפור היה חידה לאנושות במשך רוב השנים. רק במאה ה-19 התברר מקורו האמיתי. שמו, "ענבר אפור", הוסיף לבלבול שכן רבים חשבו שנוצר, כמו ענבר, מעצים.

לקריאה נוספת עריכה

  • Floating Gold: A Natural (and Unnatural) History of Ambergris by Christopher Kemp, published in May, 2012 by The University of Chicago Press (ISBN 0226430367; ISBN 978-0-226-43036-2)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ענבר אפור בוויקישיתוף