ערש המין האנושי
ערש המין האנושי (באנגלית: Cradle of Humankind) הוא שם קיבוצי לקבוצת אתרים פרהיסטוריים ופלאונטולוגיים בדרום אפריקה, בעלי חשיבות רבה לחקר האבולוציה של האדם. האתרים הוכרזו כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו בשנת 1999, בשל הממצאים הנדירים של מאובני הומינינים שנמצאו בהם.
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידות | |||||||
| שטח |
27,378.7925 הקטאר  | ||||||
| היסטוריה | |||||||
| מאורעות |
שינוי הגדרת אתר מורשת | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
 דרום אפריקה | ||||||
| קואורדינטות | 25°58′02″S 27°39′45″E / 25.967231°S 27.66244°E | ||||||
 | |||||||
  | |||||||
האתר הכולל 12 מערות ובהן סטרקפונטיין, סווארטקראנס וקרומדראי, נמצא בפרובינציית חאוטנג שבדרום אפריקה, כ-50 ק"מ מצפון-מערב ליוהנסבורג ומשתרע על שטח של 474 קמ"ר. מערך מערות אבן גיר באזור מתוארכות כבנות מיליוני שנים, ומספקות מידע על תמונת הנוף ועולם החי בדרום אפריקה לפני כ-3.5 מיליוני שנים. עוד נמצאו במקום כלי האבן העתיקים ביותר הידועים בדרום אפריקה, ואלה מתוארכים ללפני 2 עד 1.5 מיליון שנים.
בשנת 2005 הרחיב ארגון אונסק"ו את היקף השטח המוכרז, וזה כולל כיום גם עמק מקאפן בפרובינציית לימפופו ואת אתר מאובני הגולגולת בטאונג שבפרובינציה הצפון-מערבית.
האתרים עריכה
סטרקפונטיין, סווארטקראנס, וקרומדראי עריכה
מערות סטרקפונטיין שוכנות על גבעה בעמק הנהר ריטספוט, בין מערות סווארטקראנס הנמצאות 1.2 ק"מ דרומית-מערבית להן, לבין מערות קרומדראי השוכנות 1.6 ק"מ בכיוון צפון-מזרח (מיקום 25°55′45″S 27°47′20″E / 25.92917°S 27.78889°E). שלוש מערות אלה הן חלק מקבוצה של 12 המערות שנכללות בהכרזה המקורית. מבין אלה, נמצאו מאובני הומינינים בשלוש מערות נוספות, בעוד שיתר השש חשפו רק מאובני בעלי חיים:
- בסטרקפנטיין (Sterkfontein) לבדה נמצאו 500 פריטים השייכים לאוסטרלופיתקוס אפריקנוס, לאוסטרלופיתקוס רובוסטוס ולהומו הביליס. בנוסף נמצאו אלפי כלי אבן בני 1.5 עד 2 מיליוני שנים, אלפי ממצאי בעלי חיים ומאות מאובני עצים המעידים על הנוף והסביבה באותה עת.
- מערות סווארטקראנס (Swartkrans) הן המקור השופע ביותר לממצאי אוסטרלופיתקוס רובוסטוס ולמין נוסף בן זמנו שהחוקרים סוברים כי הוא שייך להומו ארקטוס. עוד נמצאו במערות כ-900 כלי אבן שגילם כמיליון שנים, ועדות בדמות עצמות שרופות לשימוש מבוקר באש לפני 1.8 מיליון שנה. במערה זו נחשפו גם אלפי מאובני בעלי חיים.
- מערות קרומדראי (Kromdraai) חשפו את השרידים הראשונים של פרנתרופוס רובוסטוס בשנת 1938, ועוד נמצאו בהן כלים ומאובני בעלי חיים.
ב-1935 מצא הפלאונטולוג הדרום אפריקני רוברט ברום את מאובני קופי האדם הראשונים במערות סטרקפונטיין, ובעקבות כך החל לחקור לעומק את האתר. ב-1938 הציג נער מקומי בפני האנתרופולוג האוסטרלי ריימונד דארט חלקי גולגולת שנמצאו במערות קרומדראי שבסביבה, ואלה זוהו בהמשך כשייכים לפרנתרופוס רובוסטוס. באותה שנה נתגלתה גם שן יחידה של קוף-אדם במערת קופרס, בין סטרקפונטיין לקרומדראי.
הממצא הידוע ביותר באזור התגלה במערת סטרקפונטיין כאשר מאובן ההומיניד הקדום אוסטרלופיתקוס אפריקנוס אשר זכה לכינוי גב' פלס (Mrs. Ples) - נתגלה בשנת 1947.
ב-1948 חפרה משלחת קמפ-פיבודי מארצות הברית בחוות בולטס ובמערת גלדיסווייל בניסיונות למצוא מאובני הומונידים, אך לא העלתה ממצאים. בהמשך אותה שנה זיהה רוברט ברום את שרידי ההומיניניים הראשונים ממערת סווארטקראנס. ב-1954 החל הפלאונטולוג הדרום אפריקני צ'ארלס קימברלין בריין בעבודה במערות האתר, ולאורך שלושה עשורים התמקד במערת סווארטקראנס, שבה נמצאו במהלך העבודה שרידי הומיניד המהווים את הממצא השני בגודלו ממערות האתר. באותה מערה נמצאה גם העדות העתיקה ביותר לשימוש מבוקר באש, המתוארך כבן כמיליון שנה.
ב-1966 החל הפלאואנתרופולוג הדרום אפריקני פיליפ טוביאס את חפירותיו בסטרקפונטיין, שנמשכות עד היום. ב-1991 מצא עמיתו האמריקני לי ברגר את דוגמיות ההומונידים הראשונות במערת גלדיסווייל. אנדרה קייסר גילה ב-1994 מאובני הומונידים באתר דרימולן, וב-1997 מצאו חוקרים מאוניברסיטת ויטווטרסראנד שתי שיניים מאובנות באתר גונדולין. באותה שנה מצא רונלד קלארק שלד כמעט שלם של אוסטרלופיתקוס שזכה לכינוי "ליטל פוט" (כף-רגל קטנה), ומתוארך כבן 3 מיליון שנה. ב-2001 גילה סטיב צ'רצ'יל מאוניברסיטת דיוק, יחד עם לי ברגר, שרידים מוקדמים של אדם מודרני באגם פלוברס. באותה שנה נתגלו גם מאובני הומונידים במערת קופרס.
בראשית המאה ה-21 פתחו חוקרים מאוניברסיטת ויטווטרסראנד בראשות לי ברגר במבצע מחקר ומיפוי מדויק של האתר באמצעות ניווט לוויני וGoogle Earth. בשנת 2010 מבצע זה הוליך לגילוי מערת מאלאפה, אתר סמוך לסטרקפונטיין שבו התגלו מספר שלדים מפורטים ממין חדש של הומינין - אוסטרלופיתקוס סדיבה שגילו כשני מיליון שנה.
עמק מאקאן עריכה
ערך מורחב – מקאפנסחאט
עמק מקאפן (Makapan Valley) (מיקום 24°9′31″S 29°10′37″E / 24.15861°S 29.17694°E) מכסה שטח של 2,220.04 הקטאר ובו שלושה אתרים פלאונטולוגיים ומספר אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים. הידוע מבין אלה הוא מערת מקאפנסחאט (Makapansgat), ובשנות ה-20 בעת פיצוצים מבוקרים שנערכו במקום, הועפה ממנו כמות גדולה של מאובני עצמות, שהסתברו כשייכים לאוסטרלופיתקוס. העצמות תוארכו כבנות כ-3.3 מיליון שנה, אך האתר עצמו החל להיחקר לעומק רק ב-1947.
טאונג עריכה
- ערך מורחב – טאונג
אתר מאובני הגולגולת בטאונג (Taung Skull Fossil Site) (מיקום 27°37′10″S 24°37′59″E / 27.61944°S 24.63306°E) משתרע על שטח של 158.74 הקטאר וכולל ארבע מערות, 19 אתרים פלאונטולוגיים אחרים ומספר מכרות ואתרים היסטוריים. באתר זה התגלתה בשנת 1924 גולגולת אשר זכתה מאוחר יותר לכינוי "הילד מטאונג", השייכת לאוסטרלופיתקוס אפריקנוס ואשר גילה בין 3 ל-3.5 מיליון שנים. מספר סברות הועלו באשר לאופן מותו של הילד, וביניהן בידי בני מינו, על ידי יונק טורף או בפגיעתה של ציפור טרף. המחקר הטפונומי מצביע לסברה אחרונה זו כמקובלת ביותר כיום. עוד נתגלו במקום מאובני בבונים. חשיבותו של הילד מטאונג היא בכך שזהו הממצא הראשון שהתגלה באזור המוכרז כולו, ואשר אישר את סברתו של צ'ארלס דרווין בדבר הקרבה בין קופי האדם האפריקאים לאדם.
מערת רייזינג סטאר עריכה
בשנת 2013 התגלו כ-1,500 חלקי מאובנים, המייצגים לפחות 15 פרטים של אדם, במערת רייזינג סטאר (Rising Star - "הכוכב העולה"), כ-40 ק"מ צפונית-מערבית ליוהנסבורג. עם תום בדיקת המאובנים, הוכרז ב-10 בספטמבר 2015 כי הם שייכים למין לא מוכר של אדם, אשר זכה לשם הומו נאלדי, על שם המערה בה התגלו שרידיו (נאלדי הוא "כוכב" בשפת סותו).
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ערש המין האנושי - האתר הרשמי (אנגלית)
- אתר מקיף על סטרקפונטיין
- אודות סווארטקראנס
- אודות מקאפנסחאט
- אודות מקאפן
-
הכניסה לאחת ממערות סטרקפונטיין -
מערת קרומדראי -
מראה במערות סטרקפונטיין -
מערת מאלאפה בעת גילוי שלד אוסטרלופיתקוס סדיבה
