עת הדעת
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה פרסומית, ועמוס במידע מיותר. | |
עת הדעת ישראל (שם מלא: עת הדעת מערכות חינוך בע"מ) היא חברת תוכנה המפתחת כלי ביג דאטה המותאמים לתחום החינוך ומציעה פלטפורמה לשילוב הטכנולוגיה, למידה וההערכה בבתי הספר. החברה הוקמה בשנת 2006, משרדיה ממוקמים ברמת גן ומועסקים בהם כ־50 עובדים.
החברה מספקת לאנשי החינוך ציונים והערכה על התלמיד.
ב-2018 השתמשו מעל 1,200 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בישראל ב"עת הדעת" לשם תרגול מקצועות הליבה: אנגלית, מתמטיקה, חינוך לשוני ומדעים.
היסטוריה עריכה
עת הדעת החלה את דרכה כמיזם חינוכי-חברתי ישראלי המציע פלטפורמה דיגיטלית להוראה וללימוד בעידן הדיגיטלי. התוכנית פותחה בתמיכת שמואל מיתר ומוריס קאהן, ממקימי חברת התוכנה אמדוקס, והיא כוללת תמיכה מלאה במקצועות הליבה (עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים) בהתאמה לתוכנית הלימודים של משרד החינוך.
החברה הוקמה בשנת 2006 בידי ד"ר דובי וייס, הפדגוג הראשי של "עת הדעת", ואריק יפעת. לחברה פעילות בישראל ומחוץ לה, ובין השאר ניהלו את הפעילות המנכ"לים : ד"ר יוסי בן-דב, משה אגרט, אריאלה אבני ואהובה פיינמסר. בשנת 2022 האתר התאחד עם האתר "גלים" של עמותת סנונית, ושניהם נקראים כיום "גלים פרו".
התפיסה הפדגוגית של עת-הדעת עריכה
עת הדעת מתמחה בפעילות בבתי ספר: למידה פעילה שבה הידע נבנה ומתורגל בהכוונת המורה, למידה שיתופית היוצרת אינטראקציות חברתיות ולמידה אדפטיבית המאפשרת לכל תלמיד למצות את פוטנציאל המצוינות האישי שלו תוך מתן מענה לשונוּת הטבעית הקיימת בכיתה. המודל הטכנו-פדגוגי של עת הדעת משלב בין שיח כיתתי בהנחיית המורה לבין למידת חקר ותרגול עצמאי של התלמיד או של קבוצת תלמידים. שיח כיתתי זה משמש גם הוא ככלי ללמידה דיפרנציאלית בהתאם לתפיסה של "הערכה לשם למידה" והלמידה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית. על פי הפרדיגמה של עת הדעת, יש למורה תפקיד מכריע ומרכזי כמוביל (Facilitator) של תהליכי הבניית ידע וביסוסם תוך שימוש בתכנים דיגיטליים אינטראקטיביים ובכלים טכנולוגיים המאפשרים תקשורת, בקרה, דיון, מענה לדיפרנציאליות ומעקב. עת הדעת מכוונת להקנות למורה שיטה, תכנים וכלים כדי לאפשר לו להיות מורה טוב יותר ולא רק כדי לספק לו העשרה. למעשה, מערכת עת הדעת מסייעת למורה בכל ארבעת השלבים של מעגל התהיל"ה: תכנון השיעור, הוראת השיעור, למידת התלמידים וההערכה. עת הדעת K-12 מנוהלת כיום על ידי יהוידע מנדאל.
לעת הדעת ישראל יש חברה-אחות, Time To Know, האחראית על פיתוח הטכנולוגיה שבה עובדים התלמידים ועל הפצת הטכנולוגיה מחוץ לישראל. בין השאר, חתמה חברת Time To Know על חוזה הפצה בלעדי עם ענקית ספרי הלימוד האמריקנית McGraw-Hill Education[2], ובצרפת נחתם הסכם הפצה עם ההוצאה לאור Editis. יאיר ברוש מכהן כמנכ"ל החברה.
לאחר 12 שנים של הפעלת מערכת עת הדעת בבתי-ספר בארץ ומחוץ לה, הצטברו עדויות מחקריות לכך שסביבת עת הדעת יכולה לשמש כשיטה פדגוגית המקדמת את מגוון התלמידים ומביאה אותם להישגים לימודיים ולשיפור של עד 40% במקצועות הליבה בשנת לימודים אחת. יצוין כי התפיסה הפדגוגית של עת הדעת פותחה בידי ד"ר דובי וייס (המייסד הפדגוגי של החברה) וצוותו. תפיסה זו זכתה לציון לשבח מראש הממשלה[3].
לקריאה נוספת עריכה
- סימפוניה פדגוגית לכלים טכנולוגיים, דובי וייס, הד החינוך, אפריל 2010.
- Digital Teching Platform, Edited by Chris Dede and John Richards, Teachers College, Columbia University, New York, 2012