פאדי מיין
רוברט בלייר "פאדי" מיין (באנגלית: Robert Blair "Paddy" Mayne; 11 בינואר 1915 – 14 בדצמבר 1955) היה קצין בדרגת לוטננט קולונל בצבא בריטניה במלחמת העולם השנייה, חוקר קוטב, שחקן ראגבי מקצוען ומתאגרף חובב שמוצאו מצפון אירלנד. מיין ידוע בעיקר עקב תפקידו כסגנו של קולונל דייוויד סטירלינג, מפקד יחידת הקומנדו הבריטית SAS ומחליפו לאחר שסטירלינג נפל בשבי הגרמנים.
 | |
| לידה |
11 בינואר 1915 ניוטוונרדס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1955 (בגיל 40) ניוטוונרדס, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| כינוי | פאדי |
| השכלה |
|
| השתייכות | הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות |
מ-1939 |
| דרגה | לוטננט קולונל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| שחקן ראגבי, מתאגרף | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מיין נולד למשפחה אמידה יחסית, והיה השישי מבין שבעה אחים. מיין נקרא על שם בן דודו, שבעת לידתו שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. בבית הספר בלט כישרונו בראגבי, והוא שיחק גם קריקט וגולף. כישרונו המיוחד בקליעה התבלט במועדון הרובאים המקומי.
בתום לימודי התיכון החל לימודי משפטים באוניברסיטת המלכה של בלפסט. שם החל להתאגרף ואף זכה בתואר אלוף האוניברסיטאות של אירלנד למשקל כבד לשנת 1936. באותה שנה הגיע גם לגמר האוניברסיטאות הבריטי, אך נוצח בנקודות.
במרץ 1939, טרם פריצת מלחמת העולם השנייה, התגייס מיין והוצב בחיל התותחנים, ביחידת תותחים נגד מטוסים. באפריל 1940, הוא הועבר יחידה, הפעם לרגימנט המלכותי של רובאי אולסטר. לאחר הפינוי מדנקרק (מבצע דינמו), משקרא וינסטון צ'רצ'יל להקמת כוח פשיטה ” הולם ושוחט”, התנדב מיין לקומנדו ה-11 (סקוטי) שנשלח למזרח התיכון כחלק מ"לייפורס" (יחידת קומנדו תחת הקולונל רוברט לייקוק). מיין נכנס לפעולה לראשונה ביוני 1941, כסגן עם הקומנדו ה-11, ועמד בהצלחה בראש אנשיו במהלך מבצע הליטני בלבנון נגד כוחות וישי הצרפתית, בו נחת הקומנדו מס' 11 מן הים בשפך נהר הליטני והוביל את כוחות הדיוויזיה האוסטרלית בחציית הנהר ובכיבוש עמדות של הכוח הצרפתי.
מנהיגותו, שבאה לידי ביטוי בפשיטה, משכה את תשומת לבו של דייוויד סטירלינג שגייס אותו כאחד מחבריו הראשונים של שירות האוויר המיוחד (SAS). מנובמבר 1941 ועד סוף שנת 1942, השתתף מיין בפשיטות לילה רבות של שירות האוויר המיוחד, בעומק שטח האויב, במדבריות של מצרים ולוב. היחידה חוללה מהומה רבה וגרמה נזק רב על ידי השמדת מטוסי אויב רבים על הקרקע.
עם שבייתו של סטירלינג, אורגנה היחידה מחדש, כשהיא מפוצלת לשירות ימי ויבשתי. מיין, שהיה אז מייג'ור (מקביל לרב-סרן), עמד בראש היחידה היבשתית, והוביל אותה מחדש באיטליה, עד סוף 1943. בינואר 1944 קודם ללוטננט קולונל וקיבל את הפיקוד על כלל היחידה. מיין הוביל את ה SAS בקרבות בצרפת, הולנד, בלגיה, גרמניה ונורווגיה, לעיתים לצד מחתרות מקומיות. על פעולותיו הרבות קיבל את אות השירות המצוין עם שלושה פסים, והיה לאחד משבעה חיילים בריטים שקיבלו את האות ארבע פעמים. מיין היה חלוץ השימוש בג'יפים בפעילות קרבית, במיוחד בפשיטות. בתום המלחמה נפוצה הטענה כי מיין השמיד 130 כלי טיס בעצמו, אך לא נמצאו סימוכין לטענה זו.
תכונה שכמעט עיכבה את התקדמותו הצבאית הייתה נטייתו להכות קצינים ואנשים שהרגיזו אותו יתר על המידה, כחלק מחוסר משמעת צבאית והפגנת חוסר כבוד לסמכות כלפי דברים, מטלות ופקודות שלא מצאו חן בעיניו. דוגמה לכך היא התנהגותו כשהופקד על אימון טירונים; מיין בחל במלאכה זאת, ולא ביצע אותה. מיין העדיף לבצע מבצעים ומשימות בפועל בלבד, ואותן היה מבצע ללא רבב וללא חת.
לאחר המלחמה נהג מיין לשתות שתייה חריפה יתר על המידה. כשתוי, עלול היה לחזור על מנהגו הסורר להכות בני אדם. ב -13 בדצמבר 1955, בגיל 40, שתה בפאב לא רחוק מביתו בצפון אירלנד. מאוחר יותר עזב את הפאב ופנה לביתו של חבר, שם שתה עוד. מיין יצא לביתו במכוניתו בשעה 04:00 לפנות בוקר. במרחק לא רב מביתו התנגש במשאית שחנתה באמצע הכביש ללא אורות ונהרג.
