פאול קאלה
פאול ארנסט קאלֶה (Paul Ernst Kahle; 21 בינואר 1875 – 24 בספטמבר 1964) היה בלשן, חוקר המקרא, חלוץ מחקר שיטות הניקוד של העברית.
 | |
| לידה |
21 בינואר 1875 Olsztynek, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 1964 (בגיל 89) בון, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי | בלשנות, מזרחנות |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בון |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
יחיאל יעקב וינברג, לאה גולדברג |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| חקר המקרא ושיטות הניקוד של העברית | |
  | |
תולדות חייו עריכה
קאלה נולד בהוהנשטיין שבפרוסיה המזרחית בגרמניה (כיום אולשטינק שבפולין). למד שפות שמיות באוניברסיטת האלה, וסיים את לימודי הדוקטורט שלו שם בשנת 1902.
הוא הצטרף לשורות הכנסייה ונעשה לכומר פרוטסטנסטי, תחילה בברילה שברומניה ולאחר מכן בקהיר, שם נשאר עד 1908. בשנת 1918 מונה למרצה באוניברסיטת גיסן, ובשנת 1923 נקרא להקים את החוג לשפות המזרח באוניברסיטת בון.
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נקלע קאלה לעימותים חוזרים עם השלטונות, שהתערבו בחיי האקדמיה. הוא התבטא נגד המשטר, סירב לחתום על תעודת ייחוס ארי והמשיך להדריך דוקטורנטים יהודים, בתקופה שבה נדחקו היהודים מכל עמדה ציבורית בגרמניה. בין הדוקטורנטים שהדריך היו מנחם זולאי[1] ולאה גולדברג, שניהלה עמו התכתבות ממושכת בשנות השלושים ושוב לאחר המלחמה, והושפעה מדמותו[2]. בשנים הראשונות נזהרו השלטונות בכבודו ובנסותם לפתות אותו לעמוד לצידם אף מינו אותו ליו"ר אגודת המזרחנים הגרמנים[2].
כמה ימים לאחר ליל הבדולח נתפסו אשתו ובנו בשעה שסייעו באופן הפגנתי לסדר את הסחורה בחנות של יהודי שנפגעה בליל הבדולח[2][3]. בעקבות זאת הם נחקרו על ידי הגסטפו ונודע שקאלה סייע ליהודים במשך שנים. הוא אולץ לפרוש ממשרתו ומכל תפקידיו המדעיים והציבוריים, ומשפחתו סבלה מהתנכלויות הגסטפו. בשנת 1939 הוא עזב את גרמניה יחד עם בני משפחתו, והתיישב באוקספורד, שם העביר את שנות מלחמת העולם השנייה, בתנאי מחסור. קאלה נשאר בלונדון גם לאחר המלחמה[4] ורק בשנת 1963 שב ללמד בבון, שבה נפטר בשנת 1964[5].
מחקר עריכה
קאלה הקדיש את רוב חייו לחקר תולדות נוסח המקרא. במסגרת זו עסק בתולדות הניקוד, בעברית השומרונית, ובתרגומי המקרא העתיקים.
מחקריו רחבי ההיקף ביותר עוסקים בהתפתחות הנוסח המקראי ושימורו באמצעות הערות מסורה, ובהתפתחות ההגיה ושיטות הניקוד. מחקרים אלו נחשבים עד היום פורצי דרך בתחומם. אלו פורסמו בשני ספרים בשפה הגרמנית: "בעלי המסורה של המזרח" (Masoreten des Ostens) משנת 1913, והספר "בעלי המסורה של המערב" (Masoreten des Westens) משנת 1927.
בספרו "בעלי המסורה של המזרח" – הראה שנוסח המסורה המקובל כיום למקרא הוא בעיקרו נוסח שהתקיים בבבל (המזרחי) לעומת הנוסח היהודי הארצישראלי (המערבי) שהשתמר בחלקו בנוסחים השומרונים הראשונים, והנוסח היהודי-מצרי שהשתמר בתרגום השבעים. בספר זה עסק בהרחבה בניקוד הבבלי והתפתחותו.
בספר "בעלי המסורה של המערב" דן בין היתר בנוסח השומרוני של התורה ובהתפתחות הניקוד הארצישראלי. מאז 1815 כשוילהלם גזניוס פרסם את מאמרו בגרמנית על תולדות הלשון העברית (Geschichte der hebräischen Sprache) הדעה המקובלת הייתה שהנוסח השומרוני אינו מקורי אלא אסופת תיקונים לנוסח היהודי העתיק שהשתמר אצל היהודים. קאלה, לעומת זאת, הראה שהנוסח השומרוני משמר לעיתים נוסח עתיק מקביל "ארצישראלי" שעדויות ושרידים לו נותרו גם במדרשים יהודים ובתרגום השבעים[6]. לאחר מציאת מגילות מדבר יהודה עסק קאלה בבדיקת ההבדלים בינם לבין נוסח המסורה ומנה 3500 שינויי כתיב ו-1500 הבדלי תוכן בין מגילת ישעיהו לנוסח המסורה של ספר ישעיהו[7].
בשל מומחיותו הרבה בתחום הניקוד הוזמן לכתוב את הפרק על הכתב בדקדוק ההיסטורי של באואר וליאנדר, שיצא בשנת 1922. כמו כן שימש אחד מעורכיו הראשונים של ה"ביבליה הבראיקה".
פעילותו המדעית של קאלה ותרומתו למחקר אינה מוטלת בספק, אולם שמו מועלה, שלא בטובתו, בעיקר בשל טענה אחת שטען ואשר הוכחה כבלתי נכונה – שהניקוד הטברני משקף בחלקו שחזור מלומד של הגייה תאורטית, ולא שיקוף של הגייה קיימת. טענה זו קוממה עליו חוקרים רבים, ועוררה ויכוח סוער שהדיו נשמעים גם בתחילת המאה ה-21. בין השאר טען קאלה, על סמך קטעי מקרא בגניזה שבהם לא נתנקדו האותיות הגרוניות, שניקוד האותיות הגרוניות הוא חידוש של בעלי המסורה בהשפעת הערבית, שאינו מבוסס על מסורת הגייה קדומה, שכן לשיטתו האותיות הגרוניות כלל לא נהגו[8].
פאולה עסק גם בחקר כתבים יהודיים מימי המשנה והתלמוד. הוא פרסם קטעים מתרגום התורה הארצישראלי לארמית[9] ועל קטעי משנה מנוקדים בנוסח בבלי[10].
פאול קאלה עסק גם בחקר השפה והתרבות הערבית, במיוחד בארץ ישראל ובמצרים בימי הביניים. עם האנס שמידט פִרסם קובץ של סיפורי-עם של כפריים ערבים, בעיקר מאזור ביר זית, שנקבצו בעזרתו של החוקר יוסף ג'רעיוס (Jusif Dschirius) (1918, 1930, גטינגן).
ספריו העיקריים עריכה
- Textkritische und lexikalische Bemerkungen zum samaritanischen Pentateuchtargum, [Diss. phil.] Halle 1898.
- Der masoretische Text des AT nach der Überlieferung der babylonischen Juden, [Diss. theol.] Halle 1902.
- Masoreten des Ostens. Leipzig 1913.
- Masoreten des Westens I, Stuttgart 1927; II, Leipzig 1930
- Der hebräische Bibeltext seit Franz Delitzsch, 1961.
- Die Kairoer Genisa, Untersuchungen zur Geschichte des hebräischen Bibeltextes und seiner Übersetzungen, hrsg. von R. Meyer, Berlin 1962 (= The Cairo Geniza, Oxford 1959).
קישורים חיצוניים עריכה
- אלכס דורון, הפרופסור שהגן על לאה גולדברג, nrg מעריב, 21 באפריל 2009
- רשימת המאמרים של פאול קאלה באתר רמב"י
פאול קאלה (1875-1964), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ד"ר מנחם זולאי - בן חמישים, הארץ, 23 במרץ 1951
- ^ 1 2 3 לאה גולדברג, על גדולתו של אדם, משמר, 11 בפברואר 1945; המשך
- ^ אחת מבין מיליונים, הארץ, 5 בפברואר 1947
- ^ פאול קאהלה בן 80, על המשמר, 21 בינואר 1955
- ^ מת פאול קאהלה, דבר, 1 בנובמבר 1964
- ^ התורה על פי שומרון, ליאור גוטליב, מוסף שבת, גיליון פרשת האזינו מקור ראשון
- ^ ערכו של ספר ישעיהו שנמצא, הַבֹּקֶר, 1 באוגוסט 1952
- ^ יחזקאל קוטשר, מגילות ים המלח ומחקר הניבים העבריים, הארץ, 25 באפריל 1952
- ^ צ. מ. רבינוביץ, מלילות, הצופה, 20 ביולי 1951
- ^ בספרות ובאמנות, דבר, 9 באפריל 1937