פה דה טרואה
ריקוד בלט המיועד לשלושה רקדנים
בבלט, פָּה דֶה טְרוּאָה (בצרפתית: Pas de trois – צעד [ריקוד] לשלושה) הוא ריקוד המיועד לשלושה רקדנים.
חלקי הפה דה טרואה עריכה
הפה דה טרואה מורכב בדרך כלל מחמישה חלקים:
- Entrée (הקדמה) - כניסת הרקדנים לבמה וריקוד פתיחה משותף.
- וריאציה ראשונה - קטע סולו לרקדן הראשון.
- וריאציה שנייה - קטע סולו לרקדן השני.
- וריאציה שלישית - קטע סולו לרקדן השלישי.
- Coda (חתימה) - החלק החותם של המערך, מבוצע על ידי שלושת הרקדנים. בדרך כלל מורכב מלחן במקצב מהיר ובעל אופי מרהיב ווירטואוזי.
מריוס פטיפה עריכה
רוב ריקודי הפה דה טרואה ברפרטואר הבלט הקלאסי הם חלקים מיצירות של הכוריאוגרף הגדול מריוס פטיפה. אף שפטיפה יצר פה דה טרואה רבים במהלך הקריירה שלו ברוסיה, קרוב ל-150 יצירות, רק שלושה מהם נשמרו:
- Pas de trois des Odalisques מהבלט המפורסם שהקים לתחייה "Le Corsaire" (לחן: אדולף אדם וצ'זרה פוני, ריקוד לשלוש רקדניות).
- Paquita Pas de trois מהבלט שחידש בשנת 1881 "Paquita" (לחן: לודוויג מינקוס ואדוארד דלדווז, ריקוד לשתי רקדניות ורקדן).
- הפה דה טרואה לגרסה שלו לאגם הברבורים משנת 1895 (לחן: פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, ריקוד לשתי רקדניות ורקדן).
בדרך כלל, בחלק ה-Entrée ביצירותיו של פטיפה, הרקדן שיופיע בווריאציה הראשונה ירקוד רק בכשלושה רבעים מהפתיח, לטובת מנוחה והכנה לסולו שלפניו.
