פואבי
פואבי (באכדית : 𒅤𒀜 pu3-AD או Pu-abi "מילה של אבי"), המכונה גם שובד עקב פרשנות שגויה של סר צ'ארלס לאונרד וולי[1], הייתה אישה חשובה בעיר השומרית אור, במהלך השושלת הראשונה של אור (בערך 2600 לפני הספירה).[2] מעמדה של פואבי שנוי במקצת במחלוקת, אם כי מספר חותמות גליל בקברה, שכותרתו קבר PG 800 בבית הקברות המלכותי באור,[3] מזהים אותה בתואר "נין" או "ארש", מילה שומרית המציינת מלכה או כוהנת, ולכן היא נקראת בדרך כלל "המלכה פואבי"[1][4]. החותם של פואבי אינו מציב אותה בהקשר לאף מלך או בעל, ומכאן שייתכן שהיא שלטה בזכות עצמה.[1][5] יש שהציעו שהיא הייתה אשתו השנייה של המלך מסקלמדוג.[3]
המלכה פואבי עם משרתים, על חותם צילינדר עשוי לפיס שנמצא בקבר המלכותי באור | |||
לידה | האלף ה־2.5 לפנה״ס | ||
---|---|---|---|
מקום קבורה | אור (עיר) | ||
השושלת הראשונה של אור | |||
| |||
| |||
הקבר של פואבי עריכה
הארכאולוג הבריטי לנרד וולי גילה את קברה של פואבי. הקבר נחפר בין השנים 1934-1922 במספר משלחות על ידי צוות משותף בחסות המוזיאון הבריטי ומוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה.[6][7][8][9][10][11][12][13][14] הצוות של וולי כלל את עמיתתו, קתרין וולי (אנ') (שהפכה לאשתו במהלך אחת המשלחות כדי להשקיט את החשש של מנהל מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה מפני רווקה שמשתתפת במשלחת), שציירה את התרשימים המפורטים של האתר.[15] קברה של פואבי נמצא יחד עם כ-1,800 קברים נוספים בבית הקברות המלכותי באור, מתוכם וולי סיווג 16 כקברים מלכותיים, לפי המבנה שלהם, ומכיוון שהכילו בנוסף לאנשי אצולה גם משרתים שנקברו ביחד איתם, נשים וגברים[1].
חפצים בקבר עריכה
מספר חפצי הקבר שחשף וולי בקברה של פואבי היה מדהים. הם כללו כיסוי ראש כבד וזהוב עשוי עלי זהב; לירה (כלי נגינה) עם ראש שור מזוקן משובץ בזהב ובאבן החן לפיס לזולי; שפע של כלי שולחן מזהב וכסף. על השלד שלה נמצאו קישוטים רבים: חרוזים עשויים מזהב, אבני קרנליאן ולפיס לזולי המשמשים בשרשראות וחגורות. היא ענדה טבעות זהב על כל אחת מאצבעותיה, ועל הסיכות שבעבר החזיקו את הבגד שלה, היו חותמות גליליות שעליהן היה כתוב שמה.[1][5]
בורות המוות עריכה
מספר "בורות מוות" נמצאו מחוץ לחדרים וכן מעל הלשכה של פואבי[5]. הם נקראו בורות מוות על ידי וולי מכיוון שהכילו מספר רב של שלדים, "קורבנות" ככל הנראה, שהוצאו להורג כדי "ללוות" את מלכתם לאחר מותה[16][1]. בור המוות הגדול והידוע ביותר נקרא PG 1237, והוא הכיל 74 שלדים, 6 גברים ו-68 נשים (את המין וולי הסיק מהחפצים ולא מהעצמות, שלא נשמרו במצב טוב), מעוטרים בעיטורי זהב, כסף ואבני לפיס.[16][17] בשל מיקומם של הבורות והעדר כללי של ראיות, לא ברור לגמרי אם בורות המוות קשורים ישירות לפואבי.[5]
תיאוריות של סיבת המוות עריכה
עדויות שנגזרו מסריקות CAT של מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה מצביעות על כך שחלק מקורבנות האדם הוקרבו באופן אלים. דפוסי הניפוץ על הגולגולות מתאימים לפגיעת כלי מחודד וכבד. כלי קטן דמוי פטיש נמצא על ידי וולי במהלך חפירתו המקורית. הגודל והמשקל של הכלי מתאימים לנזק שנגרם לשני גופות שנבדקו על ידי אוברי באדסגארד (Aubrey Baadsgaard), דוקטורנטית באוניברסיטת פנסילבניה. כמו כן נמצא שם צינובר, או שאריות אדי כספית, שהיה בשימוש למניעה או האטה של פירוק הגופות עד להשלמת טקסי הקבורה הדרושים.[18][16]
מיקום הממצאים עריכה
הממצאים שנחפרו מהמשלחת של וולי חולקו בין המוזיאון הבריטי בלונדון, מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה, פנסילבניה, והמוזיאון הלאומי בבגדד.[19] כמה פריטים מהאוצר נבזזו מהמוזיאון הלאומי בבגדד לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב-2003[20].
חפצי אמנות מהקבר המלכותי עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- "Shub-Ad of Ur". Dinner party Database. Brooklyn Museum. 2007-01-29. נבדק ב-2009-09-27.
- Woolley, Sir Leonard (1950). Ur of the Chaldees: a Record of Seven Years of Excavation (Edition: 2 ed.). Penguin Books.
קישורים חיצוניים עריכה
- המלכה פואבי (מוזיאון פן)
- תוכנית קבר המלכה פואבי.
- הקברים המלכותיים של אור במוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה
- ג'יין היקמן : תכשיטים "יופי לאורך הדורות": לבושים כדי לקשט, הרצאה במוזיאון פן, שפורסמה ב-YouTube ב-16 בנובמבר 2011
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 Queen Puabi's Headdress from the Royal Cemetery at Ur - Penn Museum, The Penn Museum Website
- ^ Diakonoff, I. M. (2013). Early Antiquity (באנגלית). University of Chicago Press. pp. 78–79. ISBN 9780226144672.
- ^ 1 2 Reade, Julian (2003). Art of the First Cities: The Third Millennium B.C. from the Mediterranean to the Indus (באנגלית). Metropolitan Museum of Art. p. 96. ISBN 978-1-58839-043-1.
- ^ Edited by Richard Zettler and Lee Horne, Treasures from the Royal Tombs of Ur, University of Pennsylvania Museum of Archaeology and Anthropology, 1998, ISBN 978-0-924171-55-0. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 William B. Hafford, Expedition Magazine | A Spectacular Discovery, Penn Museum Website, 2018 (באנגלית)
- ^ C. Leonard Woolley, The excavations at UR of the Chaldees, 1922–23, Journal of The Royal Central Asian Society 10, 1923-01, עמ' 297–305 doi: 10.1080/03068372308724849
- ^ C. Leonard Woolley, The Excavations at Ur, 1924–1925, The Antiquaries Journal 5, 1925-10, עמ' 347–402 doi: 10.1017/S0003581500009161
- ^ C. Leonard Woolley, The Excavations at Ur, 1926–7, The Antiquaries Journal 7, 1927-10, עמ' 385–423 doi: 10.1017/S0003581500057176
- ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1926–7. Part II, The Antiquaries Journal 8, 1928-01, עמ' 1–29 doi: 10.1017/S0003581500057565
- ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1928–9, The Antiquaries Journal 9, 1929-10, עמ' 305–343 doi: 10.1017/S0003581500009471
- ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1927–8, The Antiquaries Journal 8, 1928-10, עמ' 415–448 doi: 10.1017/S0003581500012518
- ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1929-30, The Antiquaries Journal 10, 1930-10, עמ' 315–343 doi: 10.1017/S0003581500049192
- ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1931–2, The Antiquaries Journal 12, 1932-10, עמ' 355–392 doi: 10.1017/S0003581500044097
- ^ C. Leonard Woolley, The Excavations at Ur, 1933–4, The Antiquaries Journal 14, 1934-10, עמ' 355–378 doi: 10.1017/S0003581500046771
- ^ Katharine Elizabeth (Menke) (Keeling) Woolley, www.ur-online.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Heather Pringle, The Last Word On Nothing | Sleuthing around the Great Death-Pit, The Last Word On Nothing, April 29, 2011
- ^ Vidale M., PG 1237, Royal Cemetery of Ur: Patterns in Death., Cambridge Archaeological Journal. 21(3):427-451, 2011
- ^ Aubrey Baadsgaard, Janet Monge, Samantha Cox, Richard L. Zettler, Human sacrifice and intentional corpse preservation in the Royal Cemetery of Ur, Antiquity 85, 2011-03, עמ' 27–42 doi: 10.1017/S0003598X00067417
- ^ Department of Ancient Near Eastern Art, Ur: The Royal Graves | Essay | The Metropolitan Museum of Art | Heilbrunn Timeline of Art History, The Met’s Heilbrunn Timeline of Art History, October 2003 (באנגלית)
- ^ Matthew Bogdanos, The Casualities of War: The Truth about the Iraq Museum, American Journal of Archaeology 109, 2005, עמ' 477–526
- ^ CDLI Seals 001441 (physical) (P247683), Cuneiform Digital Library Initiative Website (באנגלית)
- ^ 1 2 K. Kris Hirst, Artifacts of the Royal Cemetery of Ur, ThoughtCo, 2019 (באנגלית)
- ^ Pr, Univ Of Pennsylvania; Anthropology, University of Pennsylvania Museum of Archaeology and; Hansen, Donald P.; Pittman, Holly (1998). Treasures from the Royal Tombs of Ur (באנגלית). UPenn Museum of Archaeology. p. 78. ISBN 978-0-924171-54-3.