פוליטיקה של איטליה
הממשל באיטליה מתבסס על דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית הכוללת מערכת רב-מפלגתית. בראש המדינה עומד נשיא איטליה, אך תפקידו סמלי בלבד. הרשות המבצעת במדינה היא ממשלת איטליה. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט האיטלקי, הכולל שני בתים: הסנאט של הרפובליקה ובית הנבחרים. הרשות השופטת באיטליה גם היא גוף עצמאי ונפרד משתי הרשויות האחרות.
היסטוריה של המערכת הפוליטית באיטליה עריכה
הנשיא הנוכחי של איטליה הוא סרג'ו מטרלה (Sergio Matterla) המכהן בתפקיד החל מ-3 בפברואר 2015, וראש הממשלה האיטלקי הנוכחית היא ג'ורג'ה מלוני, המכהנת בתפקיד החל מחודש אוקטובר 2022.
החוקה עריכה
ערך מורחב – חוקת איטליה
החוקה הנוכחית של איטליה, "חוקת הרפובליקה האיטלקית" (באיטלקית: Costituzione della Repubblica italiana), נחקקה על ידי האספה המכוננת של איטליה ב-22 בדצמבר 1947 ברוב של 457 קולות לעומת 62 מתנגדים. החוקה תוקנה מאז 13 פעמים. היא נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1948. חוקת איטליה מהווה את המסמך החוקתי העליון של המדינה, הקובע את יסודותיה וערכיה לצד מבנה המשטר הדמוקרטי, הייצוגי, הפרלמנטרי והרב-מפלגתי שלה.
הרשות המבצעת עריכה
סמכויות הרשות המבצעת באיטליה מתחלקות בין ממשלת איטליה לנשיא.
נשיא איטליה עריכה
- ערך מורחב – נשיא איטליה
נשיא הרפובליקה האיטלקית הוא ראש המדינה של איטליה. סמכויותיו של הנשיא הן סמליות בעיקרן, ותפקידו מוגדר כמייצג האחדות והערבות באיטליה. למרות הגבלת סמכויותיו המשמעותית של הנשיא, תפקידו חשוב מאוד בהשוואה למדינות אחרות שבהן הנשיא הוא בעל סמכויות סמליות (בדומה לישראל), היות שמתפקידו לבחור על מי להטיל את הרכבת הממשלה, ובעקבות הפיצול הפוליטי באיטליה מאז ימי מלחמת העולם השנייה - מדובר בדבר היכול לקבוע למעשה את זהותו של ראש הממשלה.
כהונתו של נשיא איטליה נמשכת שבע שנים. הוא נבחר במושב משותף של שני בתי הפרלמנט - הסנאט והאספה הלאומית, במספר הסבבים הדרוש על-מנת להשיג רוב מחויב של שני שלישים.
הנשיא הנוכחי של איטליה, הנשיא ה-12, הוא סרג'ו מטרלה, מאז פברואר 2015.
ממשלת איטליה עריכה
- ערכים מורחבים – מועצת השרים של איטליה, ראש ממשלת איטליה
החוקה קובעת שממשלת איטליה מורכבת מראש הממשלה ושרים. נשיא איטליה ממנה את ראש הממשלה ובהתאם להצעתו את השרים. ברוב המקרים הממונה לתפקיד הוא מנהיג רוב בפרלמנט, או בעתות חרום ראש ממשלת אחדות. כך או כך, הממשלה זקוקה להבעת אמון משני בתי הפרלמנט. במידה והממשלה מאבדת את אמון אחד הבתים, הבית יכול להדיח אותה בהצבעת אי אמון.
הרשות המחוקקת עריכה
סעיף 48 לחוקה האיטלקית מבטיח לאזרחי איטליה את זכות ההצבעה לבחירת נציגים בפרלמנט. הפרלמנט האיטלקי מורכב משני בתים-הסנאט ובית הנבחרים.
המפלגות באיטליה עריכה
באיטליה פועלות מספר מפלגות, אך אף אחת מהן אינה מספיק גדולה לשלוט לבדה.
בתי הפרלמנט עריכה
הסנאט של הרפובליקה עריכה
- ערך מורחב – הסנאט של הרפובליקה (איטליה)
הסנאט הוא הבית העליון של הפרלמנט האיטלקי. הוא הוקם במתכונתו הנוכחית ב-8 במאי 1948. הסנאט מורכב מ-200 חברים נבחרים ושישה חברים (נכון לשנת 2022) הממונים על ידי נשיא איטליה לכל חייהם, בנוסף לנשיאי איטליה שסיימו את תפקידם. 200 הסנאטורים הנבחרים נבחרים בבחירות אזוריות על ידי אזרחי איטליה שהגיעו לגיל 18. ארבעה מהם מייצגים את אזרחי איטליה אשר לא מתגוררים בה דרך קבע.
בית הנבחרים עריכה
- ערך מורחב – בית הנבחרים של איטליה
בית הנבחרים הוא הבית התחתון של הפרלמנט האיטלקי. עד 2022 בבית הנבחרים ישבו 630 חברים, שנבחרו בבחירות ישירות על ידי אזרחי איטליה שהגיעו לגיל 18. שנים עשר מהם ייצגו את אזרחי איטליה אשר לא מתגוררים בה דרך קבע. על פי תיקון לחוקה משנת 2020, החל מהבחירות בשנת 2022 נבחרו 400, במקום 630, נציגים, כשמתוכם 8 נבחרו על ידי אזרחים שאינם תושבי קבע במדינה.
הבחירות באיטליה עריכה
שיטת הבחירות הקיימת באיטליה היא שיטה מעורבת, כיוון שהנציגים בפרלמנט נבחרים בשתי דרכים שונות. 232 מתוך 630 חברי הפרלמנט נבחרים בשיטה רובית במחוזות בחירה חד-נציגיים (כלומר, בחירה אישית). 386 חברים נבחרים בשיטה יחסית במחוזות רב-נציגיים (כלומר, שיטה רשימתית), ויתר 12 הנציגים נבחרים על ידי אזרחים איטלקים החיים מחוץ למדינה. אחוז החסימה באיטליה עומד על 3%.
הרשות השופטת עריכה
יחסי חוץ עריכה
- ערך מורחב – יחסי החוץ של איטליה
קישורים חיצוניים עריכה
איטליה, פוליטיקה וממשל, דף שער בספרייה הלאומית
