פולין גארסיה-ויארדו
פולין גארסיה-ויארדו (בצרפתית: Pauline García-Viardot, 18 ביולי 1821 – 18 במאי 1910) הייתה זמרת מצו-סופרן ומלחינה צרפתייה בת המאה ה-19.
 | |
| לידה |
18 ביולי 1821 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1910 (בגיל 88) הרובע השביעי של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Michelle Ferdinande Pauline García |
| מקום קבורה |
בית הקברות של מונמארטר |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| סוגה |
אופרה, מוזיקה קלאסית |
| סוג קול |
מצו-סופרן |
| שפה מועדפת |
צרפתית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| בן או בת זוג |
Louis Viardot (1838–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
Paul Viardot, Louise Héritte-Viardot |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חייה עריכה
ילדות ונעורים עריכה
פולין גארסיה נולדה בפריז למשפחת גארסיה המפוארת, אנשי אופרה ספרדים עתירי זוהר ותהילה. בילדותה, העיבה עליה אחותה הבכירה יפת התואר, מריה מאליברן, "קוסמת האומות", אבל אביה, מנואל דל פופולו ויסנטה גארסיה, ביכר את פולין, הדריך אותה בנגינת פסנתר ונתן לה שיעורי שירה. אחרי מותו בשנת 1832, תפסה אמה את מקומו. אחרי מות אחותה, ציפו מפולין לרשת את מקומה כזמרת מקצועית, בלי להתחשב בבינוניות של קולה ובהופעתה, שלא הייתה זוהרת.
קריירת שירה עריכה
ב-1837 הופיעה פולין גארסיה בת השש-עשרה בקונצרט הראשון שלה בבריסל וב-1839 הופיעה לראשונה באופרה, בתפקיד דסדמונה ב"אותלו" של רוסיני בלונדון. הופעתה זו התגלתה כהפתעת העונה. על אף מגרעותיה, הייתה לה טכניקה יוצאת מן הכלל, משולבת בלהט מפתיע בעוצמתו.
ב-1840 נישאה ללואי ויארדו, סופר ומנהל התיאטרון האיטלקי בפריז, שיהיה בהמשך לאמרגן שלה. נישואיה לבעל, שהיה מבוגר ממנה בעשרים ואחת שנים, לא שמו קץ לזרם המתמיד של גברים מאוהבים. הסופר הרוסי איוון טורגנייב היה אציל מחונן, שהתאהב בה עד מעל לראש אחרי ששמע אותה שרה את הספר מסביליה של רוסיני ברוסיה בשנת 1843. ב-1845 עזב את רוסיה בעקבות פולין ובסופו של דבר קבע את משכנו בבית ויארדו, התייחס אל ארבעת ילדיה כאל צאצאיו וסגד לה עד מותו. היא, מצדה, כתבה ביקורות על יצירתו וניצלה את קשריה ואת כישוריה החברתיים כדי להציגו בציבור באור החיובי ביותר שבגדר האפשר. בשאלה מה בדיוק היה טיב יחסיהם חלוקות הדעות. בין שאר הגברים שעמדו בקשר קרוב עמה היו המלחינים גונו וברליוז.
שירתה של ויארדו, שנודעה במנעד הרחב שלה ובתפקידיה הדרמטיים, נתנה השראה למלחינים כמו שופן, הקטור ברליוז, סן-סנס ומאיירבר, שאת פידה באופרה שלו, "הנביא", שרה בביצוע הבכורה. מעולם לא חשבה את עצמה למלחינה, אבל למעשה חיברה שלושה קובצי מוזיקה ואף סייעה בכתיבת המוזיקה לתפקידים, שנוצרו במיוחד בשבילה. בהמשך, אחרי שפרשה מן הבימה, כתבה אופרה בשם "הקוסם האחרון".
_-_Holoman_p496.jpg)
פולין ויארדו דיברה בשטף צרפתית, איטלקית, ספרדית, אנגלית, גרמנית ורוסית וחיברה שירים במגוון סגנונות לאומיים. הקריירה שלה נשאה אותה אל מיטב אולמות הקונצרטים ובתי האופרה באירופה ומשנת 1843 עד 1846 קיימה קשר קבוע עם האופרה של סנקט פטרבורג ברוסיה. הפופולריות שלה הייתה רבה כל כך, שהסופרת ז'ורז' סאנד עיצבה בדמותה את גיבורת הרומן שלה משנת 1843, "קונסואלו".
הסופרן האנגלייה אדלאיד קמבל האזינה יחד עם ויארדו לשירתה של הסופרן האיטלקייה הגדולה ג'ודיטה פאסטה, שעברה כבר בבירור את מיטב שנותיה, בקונצרט בלונדון, קמבל שאלה את ויארדו מה דעתה על קולה, וזו ענתה, "חורבה, אבל כך גם הסעודה האחרונה של לאונרדו".
ב-1863 פרשה גארסיה-ויארדו מן הבימה. היא עזבה עם משפחתה את צרפת, בשל התנגדותו הגלויה של בעלה לקיסר נפוליון השלישי והשתקעה בבאדן-באדן בגרמניה. אחרי נפילת נפוליון השלישי חזרו לצרפת, שם לימדה בקונסרבטואר של פריז וכן, עד מות בעלה ב-1883, ניהלה סלון מוזיקלי בבולבאר סן-ז'רמן.
ב-1910 הלכה פולין ויארדו לעולמה בגיל שמונים ותשע, מוקפת במשפחה אוהבת. היא קבורה בבית הקברות של מונמרטר בפריז.
וילה ויארדו בבוגיוואל, מתנה שאיוון טורגנייב העניק למשפחת ויארדו ב-1874, מקום לשם באו מוזיקאים, ציירים ומשוררים רבים כל כך, זכתה לשיפוץ מקיף בשנת 2001, ביוזמת "אגודת ז'ורז' ביזה ו-Patrimoine et Urbanisme. הבריטון המפורסם חורחה שאמינה מרבה להנחות שם כיתות אמן.
קישורים חיצוניים עריכה
פולין גארסיה-ויארדו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פולין גארסיה-ויארדו, באתר AllMusic (באנגלית)
פולין גארסיה-ויארדו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פולין גארסיה-ויארדו, באתר Discogs (באנגלית)- פולין גארסיה-ויארדו, באתר Genius
- פולין גארסיה-ויארדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פולין גארסיה-ויארדו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
