פונמה

יחידה תאורטית בסיסית של הגייה

בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה. שתי מילים השונות זו מזו במשמעותן ויש ביניהן הבדל בפונמה אחת בלבד נקראות "זוג מינימלי" (או "זוג מזערי"), למשל, המילים גיר וקיר.

פונמה מייצגת, בדרך כלל, אוסף של הגאים הדומים זה לזה במאפיינים פונטיים או פונולוגיים, כלומר אוסף של אלופונים.

סימון עריכה

יש להבחין בין פונמה, שהיא יחידה לשונית תאורטית; לאלופון, שהוא ביצוע ממשי של פונמה; וגרפמה, שהיא סימן יסודי בכתב. הבלשנים מסמנים את הפונמות בין שני לוכסנים, למשל /k/, /e/ ואילו את הביצועים הממשיים כהגאים מסמנים בסוגריים מרובעים, למשל [k]. משערים שכל אלפבית שנוצר הוא פונמאטי, כלומר כל גרפמה באלפבית מייצגת פונמה בשפה, אולם ברור שלאורך הזמן מתערער הקשר בין הכתב, שהוא שמרני יותר, והמערכת הפונמאטית, שנוטה לשינויים. לפעמים גרפמה אחת מייצגת מספר פונמות, למשל ש' במילים 'שלום' ו'שמח', או אותיות בכ"פ. לפעמים מספר גרפמות מייצגות פונמה אחת, למשל ט' ו-ת' שמייצגות בעברית מודרנית את הפונמה /t/.

מספר הפונמות בשפה עריכה

לכל שפה יש אוסף פונמות משלה. למשל בעברית אין הבדל בין ר' המבוצעת בקדמת הפה לבין ר' אחורית ושתיהן מסמלות את אותה הפונמה, אולם בערבית אלה שתי פונמות שונות (ر, غ), וניתן למצוא זוגות מינימליים המבחינים ביניהן.

מספר הפונמות בכל שפה משתנה. יש שפות בנות 140 פונמות ויש שפות עם 10 פונמות. ברוב השפות יש 30–50 פונמות. בדרך כלל פונמות הן עיצורים או תנועות, אך יש שפות רבות שבהן גם למשך ההברה או לטון (הנגנה) יש ערך פונמי. שפות שבהן לטון יש ערך פונמי מכונות "שפות טונאליות". בשנת 2011, הציג מאמר בכתב העת Science תוצאות של רגרסיה ליניארית על מדגם של 504 שפות, המראה מתאם הפוך בין מספר הפונמות בשפה ומרחק מוצאה של השפה ממערב אפריקה,[1] בדומה לאפקט המייסדים הסדרתי. במאמר נטען שתוצאה זו מצביעה על מנגנונים מקבילים המעצבים את השונות הגנטית והשפתית של אוכלוסיות, ותומכת בטענה שמקור כל השפות האנושיות הוא באפריקה. מאמרים שפורסמו בתגובה טענו כי התוצאה היא ארטיפקט סטטיסטי והצביעו על בעיות מתודולוגיות של המחקר.[2][3][4][5]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Quentin D. Atkinson, Phonemic diversity supports a serial founder effect model of language expansion from Africa, Science (New York, N.Y.) 332, 2011-04-15, עמ' 346–349 doi: 10.1126/science.1199295
  2. ^ T. Florian Jaeger, Daniel Pontillo, Peter Graff, Comment on "Phonemic diversity supports a serial founder effect model of language expansion from Africa", Science (New York, N.Y.) 335, 2012-03-02, עמ' 1042; author reply 1042 doi: 10.1126/science.1215107
  3. ^ Chuan-Chao Wang, Qi-Liang Ding, Huan Tao, Hui Li, Comment on "Phonemic diversity supports a serial founder effect model of language expansion from Africa", Science (New York, N.Y.) 335, 2012-02-10, עמ' 657; author reply 657 doi: 10.1126/science.1207846
  4. ^ Michael Cysouw, Dan Dediu, Steven Moran, Comment on "Phonemic diversity supports a serial founder effect model of language expansion from Africa", Science (New York, N.Y.) 335, 2012-02-10, עמ' 657; author reply 657 doi: 10.1126/science.1208841
  5. ^ Rory Van Tuyl, Asya Pereltsvaig, Comment on "Phonemic diversity supports a serial founder effect model of language expansion from Africa", Science (New York, N.Y.) 335, 2012-02-10, עמ' 657; author reply 657 doi: 10.1126/science.1209176
צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי החיתוך אופני החיתוך
דו־שפתיים - שפתיים־שיניים - שיניים־שפתיים - לשוניים־שפתיים
שיניים - מכתשיים - בתר־מכתשיים - מכתשיים־חיכיים - כפופים
חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי־גרוניים - לועיים
בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים
מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
מיקום התנועות גובה התנועות
אחוריות - כמעט־אחוריות - מרכזיות - כמעט־קדמיות - קדמיות סגורות - כמעט־סגורות - חצי־סגורות - אמצעיות
חצי־פתוחות - כמעט־פתוחות - פתוחות
ראו גם: אלפבית פונטי בין־לאומי - פורמנט