פונקציית דיגמא

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה, פונקציית הדיגמא מוגדרת כנגזרת הלוג של פונקציית הגמא:[1][2]

המחשה של פונקציית דיגמא .
גרפים של החלק הממשי של פונקציית דיגמא ושל שלוש פונקציות הפוליגמא הבאות לאורך הקו הממשי

זאת הראשונה מבין פונקציות הפוליגמא. פונקציה זו מונוטונית עולה ממש וקעורה ממש על ,[3] והיא שקולה אסימפטוטית ל-[4]

עבור () בגזרה לכל .

פונקציית הדיגמא מסומנת לעיתים קרובות כ- או Ϝ.[5]

קשר למספרים ההרמוניים עריכה

פונקציית הגמא מקיימת את המשוואה

 

ניקח לוג של שני האגפים:

 

גזירה ביחס ל-  :

 

מכיוון שהמספרים ההרמוניים מוגדרים עבור מספרים שלמים חיוביים n

 

מתקיים,

 

כאשר   ו-  הוא קבוע אוילר-מסקרוני. עבור ארגומנטים של חצי מספר שלם פונקציית דיגמא מקבלת את הערכים

 

ייצוגים אינטגרליים עריכה

אם החלק הממשי של   הוא חיובי אז לפונקציית הדיגמא יש את הייצוג האינטגרלי של גאוס:[6]

 

שילוב של ביטוי זה עם זהות אינטגרלית עבור קבוע אוילר-מסקרוני   נותן:

 

האינטגרל הזה הוא המספר ההרמוני של אוילר  , כך שניתן לכתוב:

 

כתוצאה מקבלים הכללה של נוסחת נסיגה:

 

הייצוג אינטגרלי של דיריכלה:[6]

 

מהייצוג האינטגרלי של גאוס ניתן לקבל את הנוסחה הבאה של  .[7]

 

נוסחה זו היא גם תוצאה של האינטגרל הראשון של בינה עבור פונקציית הגמא. ניתן לזהות את האינטגרל כהתמרת לפלס.

האינטגרל השני של Binet לפונקציית גמא נותן נוסחה שונה עבור  :[8]

 

מתוך ההגדרה של   והייצוג האינטגרלי של פונקציית הגמא, מקבלים

 

כאשר   .[9]

ייצוג באמצעות מכפלה אינסופית עריכה

הפונקציה   היא פונקציה שלמה,[10] והיא יכולה להיות מיוצגת על ידי מכפלה אינסופית:

 

כאשר   הוא האפס ה-  של   (ראה להלן) ו-   הוא קבוע אוילר-מסקרוני.

הערה: זה גם שווה ל-   בשל ההגדרה של פונקציית הדיגמא:  

ייצוג כטור עריכה

מנוסחת המכפלה של אוילר לפונקציית הגמא, בשילוב עם המשוואה הפונקציונלית וזהות עבור הקבוע של אוילר-מסקרוני, מתקבל הביטוי הבא לפונקציית הדיגמא, התקף במישור המורכב פרט למספרים השלמים השליליים (אברמוביץ וסטגון 6.3.16):[1]

 

חישוב סכומים של פונקציות רציונליות עריכה

ניתן להשתמש בזהות לעיל כדי להעריך סכומים מהצורה

 

כאשר   ו-  הם פולינומים של  .

פירוק לשברים חלקיים של   בשדה המורכב, במקרה שבו כל השורשים של   הם שורשים פשוטים,

 

כדי שהטור יתכנס,

 ,

אחרת הטור יהיה גדול מהטור ההרמוני ויתבדר. לכן,

 

ונקבל,

  

ניתן לקבל גם נוסחה כללית באמצעות טורים עם פונקציות פוליגמא בדרגה גבוהה יותר:

 

בתנאי שהטור משמאל מתכנס.

טור טיילור עריכה

לדיגמא יש טור זיטה רציונלית, הניתן על ידי פיתוח טור טיילור סביב הנקודה  :

 

שמתכנס עבור  . כאשר,   היא פונקציית הזטה של רימן. טור זה מתקבל מהטור טיילור של פונקציית הזטה של Hurwitz.

טור ניוטון עריכה

טור ניוטון לפונקציית דיגמא, המכונה לפעמים גם טור שטרן:[11][12]

 

כאשר   הוא המקדם הבינומי. ניתן להכליל זאת ל-

 

כאשר  .[12]

נוסחת השיקוף עריכה

פונקציית הדיגמא מקיימת נוסחת שיקוף דומה לזו של פונקציית הגמא:

 .

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פונקציית דיגמא בוויקישיתוף
  • Wimp, Jet (1961). "Polynomial approximations to integral transforms". Math. Comp. 15 (74): 174–178. doi:10.1090/S0025-5718-61-99221-3.
  • Abramowitz, M.; Stegun, I. A., eds. (1972). "6.3 psi (Digamma) Function.". Handbook of Mathematical Functions with Formulas, Graphs, and Mathematical Tables (10th ed.). New York: Dover. pp. 258–259.
  • "NIST. Digital Library of Mathematical Functions (DLMF), Chapter 5".
  • פונקציית דיגמא, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Abramowitz, M.; Stegun, I. A., eds. (1972). "6.3 psi (Digamma) Function.". Handbook of Mathematical Functions with Formulas, Graphs, and Mathematical Tables (10th ed.). New York: Dover. pp. 259–258.
  2. ^ "NIST. Digital Library of Mathematical Functions (DLMF), Chapter 5".
  3. ^ Alzer, Horst; Jameson, Graham (2017). "A harmonic mean inequality for the digamma function and related results" (PDF). Rendiconti del Seminario Matematico della Università di Padova. 137: 203–209. doi:10.4171/RSMUP/137-10.
  4. ^ "NIST. Digital Library of Mathematical Functions (DLMF), 5.11".
  5. ^ Pairman, Eleanor (1919). Tables of the Digamma and Trigamma Functions. Cambridge University Press. p. 5.
  6. ^ 1 2 Whittaker and Watson, 12.3.
  7. ^ Whittaker and Watson, 12.31.
  8. ^ Whittaker and Watson, 12.32, example.
  9. ^ "NIST. Digital Library of Mathematical Functions (DLMF), 5.9".
  10. ^ Mező, István; Hoffman, Michael E. (2017). "Zeros of the digamma function and its Barnes G-function analogue". Integral Transforms and Special Functions. 28 (11): 846–858. doi:10.1080/10652469.2017.1376193.
  11. ^ Nörlund, N. E. (1924). Vorlesungen über Differenzenrechnung. Berlin: Springer.
  12. ^ 1 2 Blagouchine, Ia. V. (2018). "Three Notes on Ser's and Hasse's Representations for the Zeta-functions" (PDF). INTEGERS: The Electronic Journal of Combinatorial Number Theory. 18A: 1–45.